על רקע סיום המלחמה והתמודדות המשק עם מציאות כלכלית חדשה, עמותת "בית לחם יהודה" מזהירה כי הארגונים החברתיים נמצאים תחת עומס חסר תקדים.
נתונים כלכליים שאספו בעמותה מראים שבעוד שבשלוש השנים האחרונות מדד מחירי המזון בעולם ירד בכ-5.7%, בישראל נרשמו עליות משמעותיות. עלייה של 13.2% במדד מחירי התפוקה של תעשיית המזון, עלייה של 16.3% במדד מחירי המזון לצרכן, ועליות חדות במיוחד במחירי פירות וירקות טריים, שהגיעו עד 53.5% בשבע השנים האחרונות. כמו כן, סל מוצרי המזון בישראל יקר בממוצע ב-36% ממדינות ה-OECD, ובמוצרי יסוד הפער מגיע אף ל-73%.
מול מגמות אלו, משפחות שנאלצו להתמודד עם פיטורים, פגיעה בפרנסה, העתקת מגורים עקב הלחימה, גיוס בני משפחה למילואים או טראומה נפשית וכלכלית, מצטרפות מדי חודש לאלפי משפחות ותיקות המקבלות תמיכה קבועה.
בנוסף, העמותה מזהה עלייה חדה בבקשות לסיוע ברכישת תחליפי מזון לתינוקות (תמ"ל). אימהות רבות, בהן גם כאלו שאינן נמנות על אוכלוסיות מוחלשות בדרך כלל, פונות לעמותה לאחר שמחירי התמ"ל זינקו לרמות שאינן מאפשרות להן לרכוש את הכמות הנדרשת לתינוקות.
מאז פרוץ המלחמה, קצב עליית המחירים בתחום המזון אף האיץ, בין היתר בשל שיבושים בשרשראות אספקה, עלויות יבוא, מחסור בעובדים בענף החקלאות והשפעות משבר האקלים והבצורת בישראל.
אולם לצד הגורמים הגלובליים והלוגיסטיים, אין להתעלם מתפקידם של המונופולים והחברות הגדולות בשוק המזון, שממשיכות להעלות מחירים בקצב גבוה, לעיתים ללא הצדקה אמיתית.
הדוחות הכספיים של חלק מהחברות מציגים רווחים של מיליונים בכל רבעון, בעיצומו של משבר כלכלי וחברתי, דבר שממחיש כי הציבור הוא זה שמשלם את המחיר, בעוד השחקנים החזקים בשוק ממשיכים להרוויח.
מנגנון זה מחריף את יוקר המחייה ופוגע בעיקר במשפחות החלשות, שאינן מסוגלות לעמוד בהתייקרויות החוזרות והנשנות.
התרעות פיקוד העורף