המשתתפים קראו להקמה של מערך איתור שיגיע למשרתים, יבחן האם הם זקוקים לסיוע וילווה אותם בפנייה לאגף במידת הצורך. כמו כן סיפרו משתתפי הדיון על קשיים שחווים בני משפחה של משרתים במערך וקראו להרחיב את המענה לבני המשפחה, גם ללא הכרה של אגף השיקום במשרת עצמו.
עוד ציינה כי "אגף השיקום פועל ומלווה את המשרתים שפונים לעזרה אבל אפשר וצריך יותר. חשוב לוודא שהמשרת ובני משפחתו מקבלים את הליווי והמעטפת הנכונה כבר במהלך השירות וגם אחריו, ולמצוא את הדרך להגיע לאנשים שחווים קשיים ומתקשים לפנות בעצמם לעזרה, בראש ובראשונה על ידי מענה לפנייה של בני משפחה".
"עדיין קשה לי לקום בבוקר, היומיום שלי עדיין מאתגר אבל הנה אני פה. זו הוכחה ותודות לטיפול מסור מאוד ומעטפת מלאה מאגף השיקום ואני קורא לכל מי שמתמודד עם קשיים מהסוג הזה לפנות לעזרה ולפתוח את הלב השבור".
"תוך כדי המלחמה ניתנו מענים מוגבלים ועדיין הייתה חסרה תכנית שלמה והוליסטית. אנחנו עובדים על תכנית כזו כבר שנה ושמונה חודשים. בגיבוש התכנית היו שותפים רבים והיא מבוססת על מספר אלמנטים שהם הוקרה, הפגה ולכידות, אליהם מתווסף גם טיפול מקצועי פרטני בתחום בריאות הנפש".
"לאט לאט התחלתי לחוות קשיים בבית, עם המשפחה, לקח לי שנים להבין מה אני עובר והכל כבר התפרק. אני מנהל מאבק לקבלת הכרה כהלום קרב במשך תשע שנים ועד היום לא הוכרתי. מי שנפצע היום זה שונה ואני שמח על כל אחד שמקבל תמיכה אבל יש גם אנשים שחווים תסמינים של פוסט טראומה אחרי 20 שנה ואין להם למי לפנות".
התרעות פיקוד העורף