במכתב שנשלח לבן גביר, אמרה ההסתדרות הרפואית בישראל כי היא אינה נוקטת עמדה בעד או נגד עצם חקיקת החוק, אלא מתייחסת אך ורק להיבט האתי של מעורבות רופאים בהליך הוצאה להורג. במכתב נכתב כי כל רופאי ישראל כפופים לכללי האתיקה הרפואית, וכי קיים "איסור מוחלט על רופאים ישראלים להשתתף באופן פעיל או פסיבי בהוצאות להורג - לרבות הערכת כשירות, מעורבות בהזרקת חומרים, ניטור סימנים חיוניים או מתן ייעוץ טכני".
בהסתדרות הוסיפו כי עמדתם נשענת על עקרונות יסוד של הרפואה, ובכלל זה שבועת הרופא העברי והצהרת ז'נבה של ההסתדרות הרפואית העולמית. במכתב צוין כי "העיקרון המקובל בעולם המערבי הוא כי הרפואה נועדה להציל חיים, לרפא ולהפחית סבל - ולא ליטול חיים", וכי השתתפות רופאים בהוצאה להורג "פסולה אתית בכל שלב: כולל תכנון או הדרכה" .
בתגובה חריפה, דחה השר לביטחון לאומי את עמדת ההסתדרות הרפואית. במכתבו כתב בן גביר כי עצם הקביעה שרופאים לא יכבדו את החוק, גם אם יחוקק, היא חמורה. לדבריו, "קביעתכם, למרות שכאמור אף אחד לא שאל אתכם, כי 'חל איסור מוחלט על רופאים ישראלים להשתתף באופן פעיל או פסיבי בהוצאות להורג' - נדחית" .
בן גביר הוסיף כי הצעת החוק אינה קובעת בהכרח שרופא יבצע את ההמתה, אך גם אם כך ייקבע, "יהיו מספיק רופאים אוהבי עם ישראל ומדינת ישראל, שישמחו לבצע את העונש הראוי לנאצים מהדור החדש".
עוד כתב בן גביר כי במדינה דמוקרטית הסמכות לקבוע מה מותר ומה אסור מצויה בידי המחוקק בלבד, ולא בידי רופאים, וכי גם בארצות הברית רופאים לוקחים חלק בביצוע גזרי דין של עונש מוות. בן גביר כי בכוונתו לקדם את הצעת החוק, וכתב כי לדעתו מדובר בהצעה "מרתיעה, צודקת, מוסרית, וכן, גם אתית" .