מלדנוב, דיפלומט בכיר, כיהן בעבר כשליח מזכ"ל האו"ם למזרח התיכון ופעל לאורך שנים בזירה הישראלית-פלסטינית. בישראל נשמעה לאורך כהונתו ביקורת חריפה מצד גורמים מדיניים ופוליטיים על עמדותיו והתנהלותו, שלטענתם שיקפו לא פעם קו פרו-פלסטיני והדגישו באופן עקבי את רעיון "שתי המדינות", לצד הסתייגות מפעולות ביטחוניות ישראליות ברצועה וביהודה ושומרון. כעת, עצם האפשרות שייכנס לתפקיד בעל סמכויות הכרעה במנגנון האזרחי-ביטחוני של עזה, הציתה תגובה חריפה בתוך הממשלה והקבינט.
סטרוק מפרטת שורה של טענות נגד התנהלותו של מלדנוב בעבר: "התנהלותו באותה תקופה רצופה בעבודה ופעילות פרו-רש"פית, בהעמדת 'חזון שתי המדינות' כיעד אובססיבי, בהתנגדות מאד שלילית לפעולות ביטחוניות בסיסיות שלנו, ובשלילה מוחלטת של זכותנו על הארץ". היא מוסיפה כי לנוכח הסמכויות הצפויות לתפקיד, ההשלכות עלולות להיות מרחיקות לכת: "בהינתן שהתפקיד אמור לקבוע את נורמות ההפעלה של 'הוועדה הטכנוקרטית' ואת הממשק בינה לבין צה"ל, להכריע 'ימי צדק' במצבי התנגשות בין השניים - הצבתו בתפקיד עלולה להידרדר בהכרח בכל הנוגע לתרגום תכנית טראמפ לשטח-מעשה".
בהמשך המכתב מציגה השרה דוגמאות לשאלות שיכולות, לשיטתה, להכריע בפועל את היקף חופש הפעולה של ישראל: "כיצד יוגדר חופש הפעולה של צה"ל שיידרש בהכרח גם בפגיעה בחיים אזרחיים של עזתים?" בסיום היא קוראת לראש הממשלה לפעול מיד: "אני קוראת לך לפעול לביטול המינוי המסוכן הזה, ויפה שעה אחת קודם".
העימות סביב שמו של מלדנוב ממחיש עד כמה שאלת זהותם של בעלי התפקידים במנגנון העתידי בעזה אינה עניין טכני , אלא סוגיה מדינית-ביטחונית בליבה של תפיסת "היום שאחרי". בישראל מבהירים כי כל מינוי שיקבל דריסת רגל בקביעת כללי המשחק בשטח ובממשק עם צה"ל ייבחן בקפדנות - בעיקר על רקע הניסיון שכבר התפוצץ סביב בלייר, והעובדה שמדינות ערב מבהירות שיש להן כוח השפעה ממשי על זהות האנשים שיובילו את המהלך.
התרעות פיקוד העורף