אופק עצמה מספרת: "תופעת החרם החברתי לא עוצרת בגילים מוקדמים, ובישראל כמו בעולם התופעה רחבה בהרבה ונוגעת גם בעולמות המבוגרים. נוח לנו, בתרבות המערבית, לשייך את החרם לעולם הילדים כי הנושא פוגש קודים שאופייניים להתנהגות שנחשבת ילדותית, אבל בפועל, במקומות עבודה, במועדוני יום, בדיור מוגן ובכלל - בכל חוג עלולה חרב החרם להיות מונפת ככלי מאיים בידי זה המבקש לחוש שליטה. דרושה התערבות קשובה ועדינה כדי לפתור את הבעיה, אבל רוב הסובלים ממנה מחרישים מבושה ומאימה שמא ילך החרם ויתעצם".
התרעות פיקוד העורף