כבר מהשבועות הראשונים של המלחמה שהחלה לאחר הטבח הנורא שביצעו מחבלי חמאס בעוטף, שליח חב״ד בקמפוס במכללת עמק יזרעאל, הרב אליאב בן עטר, יצא בפעילויות התנדבות רבות למען החיילים, בגבולות השונים של ישראל.
אליאב, יחד עם הסטודנטים ,אגודת הסטודנטים וצוות המכללה ומתנדבים אחרים, ערכו ערבי התרעננות ו"על האש" לחיילים שהתייצבו למלחמה, וסיפקו להם ציוד רב שעזר להם לעבור את התקופה הלא פשוטה. במהלך החודשים האחרונים, התווספה לכל אלו פעילות חדשה וייחודית למען הלוחמים - "ריטריט"- ללוחמי הסיירת ביעד אקזוטי באפריקה.
"ביום ג' בתמוז, בחודש יוני האחרון, קיבלתי שיחת טלפון ממפקד יחידת לוחמים בסיירת ", מספר אליאב ומוסיף: "הוא סיפר שהם יוצאים לכמה שעות מנוחה מגזרת סוריה, ושאל אם נוכל להגיע ולהרים להם ערב התרעננות – ערב על האש, מוזיקה ושמחה. כמובן שאי אפשר היה להגיד לא. תוך שעות ספורות אני וחברי אילן ברקן התארגנו, העמסנו ציוד ויצאנו צפונה, אל אזור הגולן".
על האירוע עצמו סיפר אליאב בהתרגשות: "ברוך ה', האירוע היה מרגש ומיוחד במינו. במיוחד מפני שחל בדיוק ביום ההילולה של הרבי מלובביץ', יום שמלא באור, משמעות ושליחות. שמחנו, שרנו, אכלנו, והרגשנו איך הניצוצות של אור נוצצים בלב של כולם".
בסיום הערב ניגש אליו מפקד היחידה וביקש לשוחח. "יש לי חלום – לארגן רטריט של גוף ונפש, מקום של שיקום, נשימה והתחדשות ללוחמים", אמר לו. אליאב לא נותר אדיש: "באותו רגע הרגשתי שזו השגחה פרטית. דווקא ביום ההילולה של הרבי, שמסר את חייו למען אהבת ישראל, נולד רעיון גדול.
יחד עם אחינו היקרים מארה"ב – מרדכי הנובר, מוטי סנדמן והקהילה הנהדרת בניו הייבן, קונטיקט וחברנו הנדיב מרדכי חסון –שהתגייסו באופן טוטאלי למען החיילים ברוך ה' הצלחנו להגשים את החלום".
אליאב המשיך לספר: "הטסנו עשרים לוחמים מהסיירת ל'רטריט' עמוק ומרגש – מסע של חיבור, ריפוי וחיזוק הגוף והנפש. החוויה הייתה משמעותית ביותר ועזרה רבות לחיילים היקרים שחזרו עם כוחות מחודשים לגוף ולנשמה.
"הזדמנות להתנתק מהכול"
א', אחד מלוחמי הצוות שלקחו חלק בריטריט, סיפר: "בשבילי הריטריט בזנזיבר היה בעיקר הזדמנות להתנתק מהכול. מהעבודה, מהלימודים, מהשגרה שרצה בלי הפסקה. סוף סוף רגע לנשום. היה משהו במקום הזה, בשקט, בים, שעשה לי טוב. ולחזור הביתה עם כוחות חדשים זה לגמרי מה שהייתי צריך. גיליתי שלשתף עושה ממש טוב. גם לשמוע אחרים, גם לדבר בעצמי, להבין שאני לא לבד בכל מה שאני מרגיש. והשילוב היה פשוט מדהים. גם חוויות מטורפות עם הצוות, צחוקים, טיולים, וגם זמן לשבת באמת, לדבר, לפתוח, לראות אחד את השני בלי מסכות. זה גרם לי להסתכל על החברים שלי אחרת, להעריך אותם יותר. בקיצור, חזרתי הביתה עם לב מלא וראש נקי".
מפקד הצוות נ. סיפר: "האמת? הרטריט הזה בזנזיבר היה הרבה יותר מחופשה. זה היה רגע לעצור אחרי שנה משוגעת, לנשום, ולהסתכל אחד לשני בעיניים בלי קסדה ובלי דריכות. מצאתי שם את עצמי מחדש. פתאום יש שקט בראש, אתה מתחבר לרגשות שלא היה לך זמן לגעת בהם. התחברנו בצוות בצורה שלא חווינו מאז שהתחלנו את המילואים. דיברנו באמת, פתחנו דברים שתקועים הרבה זמן, וגיליתי מחדש למה אני אוהב את האנשים האלה ולמה אני נלחם איתם.
מעבר לכיף שזה היה מטורף, הריטריט הזה נתן לי כוח. סגר מעגלים, הוריד משקולות, ונתן לי תקווה להמשך. ובזכות הבית חב״ד גם נהנינו מאוכל טעים, חיבוק חם ותחושה של בית באמצע זנזיבר. יצאתי משם יותר חזק, יותר רגוע, ועם צוות שהוא לא רק צוות. הוא משפחה".
התרעות פיקוד העורף