הטענה המרכזית שלהם פשוטה וחדה: הנגב, שמהווה יותר ממחצית שטחה של מדינת ישראל, נותר ברובו שממה לא מנוצלת, בעוד אוכלוסייתו הדלילה סובלת מפשיעה גואה.
לוחמים רבים, ששירתו מאות ימי מילואים מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מרגישים שהמדינה שוכחת אותם. "שלחו אותנו להילחם, סיכנו את חיינו, ואחרי הכל - אין לנו איפה לגור במחיר סביר", אומר אחד מהם. "בנגב יש מיליוני דונמים ריקים. תנו לנו אותם, נבנה יישובים חדשים, נחזק את ההתיישבות היהודית ונשנה את פני האזור".
בעוד הלוחמים זועמים, אין יוזמה ממשית לספק להם קרקעות בנגב, למעט הצעות פופוליסטיות שלא קודמו. הנגב ממשיך להמתין, והלוחמים אינם מוכנים לחכות יותר. ממשרד הביטחון ורשות מקרקעי ישראל לא נמסרה תגובה.
התרעות פיקוד העורף