שלשום נורתה יריית הפתיחה של המחאה העירונית בהפגנה גדולה שהתקיימה בכניסה לקרית שמונה. המוחים חסמו כבישים, הבעירו צמיגים והניפו שלטים שעליהם נכתב "רוצים את חיזוק מערכת הבריאות, רופאים מקצועיים, זמינות תורים", "רוצים תעסוקה איכותית לבני המקום", "זאת לא חזרה הביתה – זה גירוש" ועוד סיסמאות שנכתבו מדם ליבם של המפגינים.
המארגנים, שסירבו לאפשר לראש העיר ולחברי המועצה להשתתף במחאה, מבטיחים שהם לא יעצרו את ההפגנות עד שיקבלו את מבוקשם. "זו רק ההתחלה", מבהיר פרץ. "התושבים תומכים בנו, ותוך חודש כבר יש לנו קבוצת וואטסאפ עם 2,000 תושבים פעילים. אנחנו צריכים לייצר הד תקשורתי גדול מאוד כי אנחנו יודעים שאם המחאה לא תצליח, נחזיר את המפתחות ונעזוב את העיר, ובסוף קרית שמונה תהיה כמו צ’רנוביל. אני רוצה שראש הממשלה יגיע בעצמו לכאן, יסתובב ברחובות ויבין בדיוק על מה אני מדבר".
אוחיון ומשפחתו פונו בתחילת המלחמה לתל אביב, שם גילה, לדבריו, איך עיר צריכה לתפקד בכל הנוגע לשירותים מוניציפליים. “אתה לא יודע שאתה עני עד שאתה לא הולך לבקר בארמון של המלך ומבין מה זה עושר”, הוא מתאר. “ואז חזרנו לקרית שמונה, וגילינו לא רק הרס פיזי אלא נקודת שבירה מנטלית”.
אוחיון אומר שהפתרון צריך לבוא מלמעלה: "קודם כל, לבטל את כל המיסים בעיר עכשיו. לא להמציא תוכנית אופרטיבית לעוד חמש שנים. מי שנמצא פה צריך תמריץ כדי לחיות פה. אנחנו מתכננים עוד הפגנות וצעדים נוספים, כולל הגעה לכנסת, ויש לנו לוביסטים שאנחנו מפעילים שם. יחסית לארגון פרטיזני, אנחנו די מאורגנים".