"הצלחנו במשך השנים להפוך את נצרת לכתובת של כריסמס מרקט, למוקד חגיגות חג המולד. שיא הפעילות של נצרת הייתה בשנת 2022, לפני המלחמה, אז הגיעו לעיר מאות אלפים במהלך חודש דצמבר. אז העיר הייתה מפוצצת תיירים, צליינים מכל העולם מילאו אותה. ואילו בשנתיים האחרונות לא היו חגיגות. בשנה שעברה היה משהו מצוצמם ומותאם לתקופה. השנה חזרנו ובגדול, כשאחד האירועים המרכזיים זו התהלוכה".
מתחילת דצמבר התמלאה נצרת באורות צבעוניים, סמלים חגיגיים ועצי אשוח. בין האירועים הבולטים שכבר התקיימו: הארות עצי חגי מולד בכיכר בנדיקטוס ובחצר כנסיית הבשורה היוונית-אורתודוקסית באזור המעיין, וכריסמס מרקט של עמותת אלמאוכב במתחם בנדיקטוס, שם ביקרו 30 אלף איש. בנוסף לכך, תיערך כאמור תהלוכת חג המולד המסורתית, ולאורך החודש מתקיימים גם מיסות, קונצרטים ושווקים, ובהם שוק חג המולד העירוני בעיר העתיקה (בסופי השבוע במהלך דצמבר, 18:00-9:00, הכניסה חינם), שוק הכנסייה האורתודוקסית בכיכר המעיין (עד 21 בדצמבר, בשעות אחר הצהריים, כניסה 25 שקל), ושוק כריסמס במלון גולדן קראון (עד 21 בדצמבר, 22:00-17:00, כניסה 40 שקל).
החגיגות יסתיימו ב-31 בדצמבר במופע אורקולי מעל כנסיית דון בוסקו. "אני מקבל תגובות מופלאות מאנשים שמגיעים לעיר", סיפר תותרי. "אנשים פשוט באופוריה. אומרים: 'עברתם כבר את פראג, את בודפשט ואת פריז'".
הזנחה של שנים
תקופה לא פשוטה, מתאר תותרי, עברה על נצרת בשנים האחרונות. "העיר סבלה מכמה סיבות: בגלל המלחמה והפגיעה בפעילות הכלכלית, בגלל הפשיעה בחברה הערבית שאני קורא לה טרור אזרחי. אנשים העדיפו לא להגיע לנצרת וגם תושבי העיר התחבאו בבתים וחששו להסתובב. סיבה נוספת היא הקריסה הכלכלית של עיריית נצרת שכאמור הסתיימה בוועדה קרואה שהוחלט עליה ביוני 2025. אנחנו בעמותה ראינו את התמונה הקודרת והצענו לעירייה לעשות את חג המולד כנקודת מפנה לעיר, לנצל את חג המולד כדי להרים את העיר. החל מספטמבר התחלנו בשיתוף הפעולה הזה. העירייה מנסה בכל כוחה, למרות הבעיות הפיננסיות והמשבר הכלכלי, להביא שינוי לעיר. אני מקווה שזה יהיה תחילתו של עידן חדש".
את חודש דצמבר מקווה תותרי לסכם עם כ-100 אלף מבקרים בעיר. "רובם המכריע מגיעים מרחבי הארץ. עכשיו יש מעט מאוד תיירים מחו"ל. אנחנו מצפים לחזרתם במהלך 2026", הוא אמר והדגיש שחגיגות חג המולד מהוות סוג של חמצן לעסקי העיר. "למשל, בכריסמס מרקט שהעמותה הפעילה במשך עשרה ימים השתתפו עשרות עסקים שנהנו מנוכחות של כ-2,500 איש ביום ומהכנסה יפה. הגיעו מכל מקום לשוק הזה: מבאר שבע, מתל אביב, מקריית גת, מהצפון. בנוסף, אנחנו מפרנסים עשרות ספקים, אם זה בתחום התאורה, הבמות. כל אלה נהנים באופן ישיר מהאירועים.
"כמו כן, הפעילות במהלך החודש מושכת אנשים רבים שמגיעים לעיר, מבקרים בעסקים השונים, אוכלים את השווארמה, הפלאפל והכנאפה, נמצאים בבתי מלון. זה מניע את גלגלי הכלכלה בעיר, אבל לא רק. אחרי המלחמה היחסים בין יהודים לערבים טיפה נפגעו. אין ספק שהאירועים המתקיימים בעיר משקמים את היחסים. אנשים חוזרים, מדברים, יש אינטרקציה מצוינת".
קפיצה קטנה לחו"ל
המציאות השתנתה בעקבות המלחמה. "למעשה, בחלקה הראשון אירחנו מפונים", סיפר שוורץ. "לאחר מכן, בשנה השנייה למלחמה, כבר הפכנו יעד לתיירות פנים כי תיירות נכנסת כמעט ולא הייתה. לפני המלחמה התיירות הנכנסת הייתה העוגן המרכזי שלנו, למרות שידענו גם לארח כנסים מקומיים, קבוצות של גמלאים וכדומה. בעקבות המלחמה העמקנו את הפנייה והאחיזה שלנו בשוק תיירות הפנים".
שלושת המלונות של הרשת בעיר הם גולדן קראון (שבו 270 חדרים, בריכה רחבת ידיים, ספא ואולמות כנסים), מלון הבוטיק דה-בלנד (בעל רופטופ ומסעדה שבה בימי שבת, במהלך החורף, מתקיימות ארוחות פופ-אפ של אוכל נצרתי אותנטי עם נגיעות בין לאומיות). מלון נוסף, גולדן קראון אולד סיטי, פונה לקהל הצליינים ומחכה לתיירות נכנסת.
השנה, כאמור, חודש דצמבר בנצרת מאופיין בעיקר בתיירות פנים. "העיר באמת לובשת חג ויש היצע מאוד גדול של פעילויות. זה כמו קפיצה קטנה לחו"ל", אמר שוורץ. "אצלנו במלון גולדן קראון יש שוק גדול של חג המולד שכולל עשרות דוכני אוכל ומתנות, הופעות, מוזיקה, פעילות לילדים. כל המלון לובש חג. יש הרבה ביקוש לחדרים מצד קבוצות, משפחות וגם פרטיים. יש מחירונים מאוד נוחים".
אירועי חג המולד, ציין שוורץ, יתרמו לעסקי העיר גם בהיבט העתידי: "אנשים שמגיעים לחגיגות מתוודעים למשל ליתרונות העצומים של המלון שלנו, שיודע לתת פן של בילוי כמלון נופש וגם כמלון עסקים, וגם ליתרונות של נצרת עצמה שהיא עיר מאוד מעניינת מבחינת קולינריה, קניות, שווקים. נצרת היא גם מקום מאוד מרכזי ליציאה לטיולי טבע, היסטוריה, ארכאולוגיה ודת שנמצאים בסביבה. אנו רוצים שאנשים ייהנו ממנעמי העיר ויהפכו אותה ליעד חשוב ולגיטימי בתרבות הנופש הישראלי, לא רק לקראת חג המולד אלא בראייה רב-שנתית".
גירעון של מאות מיליונים
כאמור, בשל המצב הכלכלי הקשה שאליו נקלעה העיר וקריסת מערכת השירותים העירונית, החליט משרד הפנים למנות ועדה קרואה לנצרת. "העיר הגיעה למצב גירעון של 350 מיליון שקל", אמר אפרתי. "אנחנו עובדים לייצב את המצב הכלכלי, להגיע לאיזון תקציבי שמבטיח רציפות של שירותים. הוצאנו כבר עבודה לקבלני שיקום כבישים ותשתיות בסדר גודל מאוד משמעותי. מייד אחרי החג רוב העבודות יתחילו. התחייבנו לממשלה בתוכנית ההבראה שב-2026 נגיע לאיזון תקציבי, שנתחיל לתפקד בצורה רציפה בכל התחומים, שנגיע לרמת ניקיון הרבה יותר טובה. מ-2026 וצפונה אני מקווה שנצליח להגיע לרמת שירותים הן באיכות והן בכמות הרבה יותר גבוהים".
עד אז מנסים בעיר ליהנות מהרגע, מהמבקרים המגיעים לנצרת המוארת והמקושטת. "לא הצלחנו להשקיע בחגיגות מכספי העירייה, אבל הצלחנו לגייס מספר גורמים לטובת האירועים", אמר אפרתי. "מפעל הפיס נתן כ-1.5 מיליון שקל, משרד הנגב והגליל נתן כ-1.25 מיליון, ומשרד התיירות נתן כ-650 אלף שקל לתאורה ולפרסום האירוע. התאחדות המלונות סייעה בנושאי יחסי הציבור, ובעיקר הכנסיות עצמן בעיר - כל אחת בפני עצמה - מרימה את האירוע שלה. לקראת חג המולד הכנו את העיר מבחינת ניקיון, תאורה, מוזיקה ברחובות. אנחנו מצפים עד סוף החודש לכמה שיותר מבקרים".
התרעות פיקוד העורף