פתאל מתח ביקורת על היעדר מדיניות לאומית בתחום התיירות לישראל, במיוחד בתקופה הקריטית הנוכחית, בה נעשים מאמצים להחזיר את התיירות לישראל לאחר שנתיים של מלחמה. במהלך הכנס דנו בכירים בענף התיירות באתגרים התפעוליים, הרגולטוריים והמדיניים העומדים בפני שיקום הענף בעקבות המלחמה, במהלכה נעצרה התיירות הנכנסת לישראל.
בכנס התריעו, כי ישראל כמותג תיירותי נמצאת בשבר כפול - גם תדמיתי וגם כלכלי, על רקע המחירים הגבוהים והיקרים והרגישות הבטחונית שיוצרת זהירות של קהלי יעד. עם זאת, צויין, כי התיירות הנכנסת משפיעה ישירות על הדימוי של ישראל בעולם. "עד שלא יגיעו תיירים לישראל ויחוו מציאות חיובית, גם הישראלים יתקשו להיות רצויים בעולם", נטען עוד בכנס - במציאות הזו נדרשות מקצועיות ושיתוף פעולה רחב, גם של הממשלה, כדי לבנות בסיס לשנים הבאות ולהחזיר את ישראל למעמד של יעד תיירותי מבוקש ואמין".
גלפנד הדגיש, כי התיירים המגיעים לישראל בתקופה המורבת הנוכחית הם השגרירים האותנטיים והאמינים ביותר שלנו בעולם. "חיזוק חוויית הביקור שלהם והפיכתם למכפילי כוח בדעת הקהל הבינלאומית, לצד קמפיינים ממלכתיים ופעילות ממוקדת בשווקים עצמם, הם המפתח לשיקום התיירות הנכנסת", הוא הסביר - "במקביל, נדרשת יציבות רגולטורים והסרת חוסר הוודאות סביב סוגיית המע"מ שעולה בכל פעם, ביחד לעם תמיכה באנשי המקצוע של הענף, כהשקעה אסטרטגית ביכולתה של ישראל לחזור ולהתחרות בזירה העולמית".
פתאל דרש שהמדינה תגדיר את התיירות לישראל מחדש כזרוע אסטרטגית של המדינה כתשתית לאומית ארוכת טווח והדגיש: "התיירות בכלל ועבור ישראל בפרט, היא פלטפורמה של דיפלומטיה ציבורית לחידוש ובניית תדמית ואמון בינלאומי".
התרעות פיקוד העורף