מספר בכירים בעירייה הביעו הסתייגות מהאופן שבו ראש העיר בחר להתבטא, וציינו כי האמירות מעלות שאלות בנוגע לשיקול הדעת והאחריות הציבורית שמאחוריהן. בכיר אחר העיר: "לא ברור על סמך מה הוא מצהיר תחזיות כאלה, ואין דרך לדעת אם מדובר במידע מבוסס או בהערכה אישית בלבד".
"הוא לא שר ביטחון ואין לו מידע מודיעיני. אז מה, הוא מחרטט?"
חברים מהאופוזיציה, העדיפו להגיב ללא שמם, מפאת כבודו והביעו ביקורת על האמירות של יונה יהב. אחד מהם ציין: "להיכנס בביבי זה כנראה לא יועיל, זה לא ייצור שינוי, אלא עלול להרחיק תקציבים. יהב עצמו צוטט בכתבה שהממשלה מתעלמת ממנו, אז ההערות האלה כנראה לא יתרמו". חבר נוסף מהאופוזיציה ציין כי "חלק מהאמירות נראות פרובוקטיביות, כדי לייצר כותרת או רעש ציבורי. כי כולם מבינים פה שתרחישים דרמטיים מושכים תשומת לב, זה פשוט כלי ליצירת קליקים ורעש, מקסימום אחר כך הוא יעלם כמו ליברמן כשהזהיר בסוכות להיות קרובים לממד בגלל איראן, תסמונת הזויה של רצון לתשומת לב", ואחרים מוסיפים שמדובר אולי בחוסר פוקוס או גיחוך ובטח לא באסטרטגיה מתוחכמת.
חלק מהתושבים מביעים תסכול מהשיח הציבורי, וגם מתחו ביקורת חריפה על ראש העיר עצמו. זוהר מהדר מציינת: "אני חדשה פה, שכנים אמרו לי 'כבר שנים אנחנו שומעים אזהרות קיצוניות, זה מתחיל להרגיש כמו זאב זאב'. אי אפשר להרגיש שיש מישהו שמנווט. לא ברור לי למה הוא נבחר שוב". דני מקריית אליעזר מוסיף: "כל פעם שהוא מצהיר על משהו מסוכן, זה רק מעלה חרדה מיותרת".
נעמי מכרמל אומרת: "למה הוא עושה את זה? הוא לא שר ביטחון ואין לו מידע מודיעיני. אז מה, הוא מחרטט?", ויואב משפרינצק מוסיף: "לא ברור לי על סמך מה הוא משמיע תחזיות כאלה. זה מלחיץ את כל השכונה, האמת אני כבר מזמן לא מקשיב לו לעוד הזויים כאלה, זה לא נותן לי כלום".
יפעת מרוממה: "אנחנו הורים צעירים לילדים, כבר שנים חיים תחת איומים, ובלי סוף לשמוע את אותם תרחישים. זה משפיע על הילדים שלנו", ואלי מוסיף: ״אני מרגיש שכל פעם שהוא מדבר על הסכנות, האמון שלנו נחלש. אנחנו לא יודעים מה אמיתי ומה לא. זה מרגיש כמו הפגנת כוח, לא אחריות".
אורית מנאות פרס: "זה גורם לנו להרגיש שאין שליטה. אנחנו צריכים מידע אמיתי, לא הפחדות קיצוניות". תומר מהדר מוסיף: "אני לא מבין למה הוא עושה את זה, זה נראה כאילו מנסה ליצור דרמה במקום להסביר איך להתמודד באמת". ענאן משדרות הציונות מסכם : "אנחנו כבר מיואשים מהשיח הזה. במקום להרגיש מוגנים, אנחנו מרגישים תחת לחץ תמידי".