התושבים מתארים מציאות יומיומית קשה ביותר, שבה תחושת הסכנה מלווה אותם כמעט בכל שעות היממה. יריות תכופות מכיוון הכפרים הסמוכים, לעיתים בשעות הצהריים כשהילדים חוזרים מבתי הספר והגנים, פריצות חוזרות ונשנות, הצתות רכב והיעדר מענה משמעותי מצד כוחות הביטחון - כל אלה יוצרים, לדבריהם, תחושה של חיים תחת איום מתמשך.
תושבת היישוב שאת רכב משפחתה הציתו ערבים, מתארת את הבוקר שלמחרת: "יש תחושה של פחד וחוסר הגנה, קמנו לאוטו שרוף, המון עצבים על איך נתנו לזה לקרות". היא מוסיפה: "שמחים שלא קרה לאף אחד כלום זה הכי חשוב, אבל אני חייבת להגיד שזה לא פעם ראשונה שפורצים ליישוב, כל לילה יש יריות בלי פוסקות לכיוון היישוב ומסביב, אנחנו חיים בפחד והמשטרה שותקת, חייבים לטפל בזה".
אותה התושבת, שחיה בגבעות בר כבר עשר שנים, מדגישה כי מדובר בתופעה מתמשכת: "זו תופעה שלא מפסיקה, אני ביישוב 10 שנים ותמיד זה היה ככה, כל יום יש תלונות למשטרה והם אומרים שהם מטפלים בזה ופשוט לא עושים כלום וזה לא מפסיק. מישהו חייב לטפל בזה כבר!אתמול בלילה הייתה תלונה שמסתובבים אופנוענים מחוץ ליישוב, אף אחד אפילו לא חשב לבוא לבדוק - וכך ההשלכות. רק עכשיו אחרי שהכל התפרסם נזכרו לבוא ולעזור, אבל אם הם היו מקשיבים למישהו מהיישוב אולי הם היו מונעים את זה ולא רק את זה, אלא עוד מקרים".
תושב נוסף סיפר על התדרדרות מתמשכת בתחושת הביטחון: "כתושב היישוב 'גבעות בר' אני מרגיש חוסר ביטחון מכל בחינה. אי אפשר לישון בגלל המואזין החזק שהם עושים בכוונה עוד יותר חזק, וזאת במטרה להגיד לנו שהם בעלי הבית פה. אי אפשר לעשות ריצות סביב היישוב או להסתובב מפחד שפתאום יפגע בך קליע מהיריות שלהם. פעם זה היה רק בלילה ורחוק, וכל יום זה מתחזק ומתקרב ברמה שמרגישים שיורים עליך בתוך היישוב. בנוסף לכך הם התחילו לירות גם בשעות צהריים שהילדים חוזרים מהגנים ובתי הספר. הנגב שלנו מדמם. חייב שב"כ בנגב. בלי זה יהיה פה ה7.10".
תושבי גבעות בר דורשים מענה מערכתי ומהיר מצד המשטרה, צה"ל והשב"כ, וטוענים כי התלונות החוזרות ונשנות שמוגשות מדי יום כמעט ואינן זוכות למענה אמיתי. לדבריהם, רק לאחר שהאירועים זוכים לחשיפה תקשורתית נשלחת תגבורת - אך זו מגיעה באיחור ניכר ולרוב רק למספר שעות.
התרעות פיקוד העורף