"אנשי חצרים קיבלו אותנו מקסים, אנחנו גרים בקהילה שלנו, ויש לנו קורת גג - אבל אנחנו חייבים לחזור הביתה. הבית שלי ייהרס בקרוב, והבית שבונים לנו נבנה על חורבות בית אחר שנהרס. זה נשמע לאנשים לא רציונלי, לחזור אל המקום שנחרב, שמלא בזכרונות קשים, אבל יש בנו אהבה למקום שחיינו בו 32 שנה, וכמיהה לחזור לבית המוכר".