2026 הבאה עלינו לטובה, יש לקוות, תושפע יותר מכל מהמלחמה ומהמצב הביטחוני – שקט ייענה בשגשוג. מה צפוי לנו השנה בכלכלה ובחינוך, בתיירות ובבריאות, ואפילו בתרבות?
פוליטיקה - שחקנים חדשים
מנגד, במחנה המרכז-שמאל צפויים שינויים משמעותיים, בראשם המפלגה החדשה של נפתלי בנט. כל המפלגות, במיוחד החדשות, צפויות להעמיד בראש סדר היום את הנושא הביטחוני: מחדל 7 באוקטובר, האיומים הצבאיים וחוק הגיוס. "נראה יותר גיבורי מלחמה כמו נעם תיבון, שכבר הבטיח את מקומו ברשימת יש עתיד. לוחמים אחרים, כמו יועז הנדל, נאור נרקיס ותומר אביטל, ירוצו במסגרת מפלגות חדשות", אומר ד"ר אלבז. "גם דמויות ביטחוניות ותיקות כגיורא איילנד ויורם כהן נחשבות לנכסים משמעותיים".
להערכת ד"ר אלבז, הבחירות לא יוקדמו, וגם אם כן, הדבר יקרה סמוך למועד המקורי. "האינטרס של נתניהו הוא לשמר את הממשלה הנוכחית כל עוד מצבו בסקרים אינו אידיאלי", הוא מציין.
תרבות - מלחמה ויצירה
במוזיקה ב-2025 גבר השימוש בבינה מלאכותית אצל יוצרים ישראלים ובינלאומיים, והתופעה צפויה להתרחב ב-2026: יותר אמני AI ישחררו שירים בעברית, כמו רון פרץ שחתמה על הפצת "מאי AI", זמרת ה-AI הראשונה בארץ. בחו"ל זו כבר הצלחה רבה (למשל, זמרת ה-AI קסניה מונט) שרק תלך ותגבר. ביצירה הישראלית, חוויות המלחמה בחזית ובעורף תפסו מקום מרכזי באלבומים חדשים, לצד שירי מחאה פוליטיים וחברתיים, במיוחד לקראת שנת בחירות, עניין שצפוי גם הוא לעלות השנה.
גם סדרות וסרטים ישראליים משקפים את התקופה: העונה החמישית והמדוברת של "פאודה" צפויה להתמקד בהתמודדות גיבוריה עם הטראומה של 7 באוקטובר. יצירות אחרות יעסקו בעיבוד המציאות הישראלית המפורקת בתקופה שאחרי המלחמה. באגף הקומי, סרט ראשון ועונה חדשה של "קופה ראשית" צפויים לעלות השנה בכאן 11.
בגזרה הבינלאומית בולט המונדיאל, חגיגת הכדורגל הגדולה בעולם, שתתקיים החל מ-11 ביוני בארצות הברית, במקסיקו ובקנדה. בקולנוע צפויים סרט עלילתי חדש על מלך הפופ מייקל ג’קסון, סרט המשך ל"שטן לובשת פראדה", "צעקה 7" ו"צעצוע של סיפור 5" וגם סרט חדש של ספיידרמן. בסדרות הטלוויזיה צפויות עונות חדשות של "ברידג’רטון", "בית הדרקון" ו"אופוריה", ספין-אוף של "משחקי הכס", עונה אחרונה של "דברים מוזרים" וסדרה חדשה ומדוברת מבית מארוול בשם "וונדר מן".
חינוך - שגרה חלקית מאוד
"תלמידים חוו תקופה ארוכה של חרדה, אי-ודאות ובידוד, וחלקם גם עברו פינוי, ניתוק ממסגרות וקטיעה של רצף לימודי. אי אפשר לצפות שמערכת החינוך פשוט תלחץ על כפתור ותחזור לעבוד כרגיל. דווקא כשמנסים לחזור לשגרה, הקשיים הרגשיים צפים, האלימות, הקושי בוויסות ובהתמודדות עם תסכול. זו לא תקלה רגעית – זו עבודה חינוכית ורגשית שדורשת זמן, סבלנות וליווי ארוך טווח. יש מורים שמתמודדים עם ויכוחים פוליטיים לעיתים אלימים בין תלמידים. צריך להכשיר מורים לוויסות רגשי, להקשבה אמפתית".
בנושא הטכנולוגיה ד"ר שפירא מזהה תהליכי עומק שמתרחשים בשטח. "הבינה המלאכותית כבר לא נמצאת בשוליים", היא אומרת. "היא חלק בלתי נפרד ממערכת החינוך. השאלה היא איך להשתמש בה. למורים עדיין חסרה תחושת מסוגלות – איך לעבוד עם בינה מלאכותית כך שהיא תחזק מיומנויות, ולא תחליף חשיבה. זה מחייב אוריינות, ביקורת והבנה מהי המטרה החינוכית. אנחנו עוברים מחינוך שמבוסס על ידע, לחינוך שמבוסס על מיומנויות – גמישות, הסתגלות, אמפתיה ויכולת להתמודד עם אי-ודאות. הילדים גדלים לעולם שמשתנה מהר, והתפקיד של המורה הוא גם לעזור להם לפתח חוסן".
על החלטת משרד החינוך לאסור שימוש בטלפונים ניידים בבתי הספר היסודיים אומרת ד"ר שפירא: "זה נושא מורכב שדורש חשיבה מורכבת. להילחם בטכנולוגיה, לא יעבוד. צריך לדעת מתי שמים את הטלפון בצד ומתי הוא כלי לימודי. צריך לחבק את הקדמה ולא להרחיק אותה".
בינה מלאכותית (AI) - מיצירה ועד מלחמה
המהפכה בולטת במיוחד בתחום היצירה. "אנחנו רואים יצירה של מוזיקה, קליפים וסרטי וידיאו, ובקרוב מאוד יכול להיות סרט קולנוע שלם שנוצר בבינה מלאכותית. עכשיו הלייבל ‘סנו’ החתים זמרת בינלאומית שהיא AI. בקרוב יכול להיווצר כוכב-על חדש, בראד פיט של AI, דמות שלא קיימת באמת – ואנשים יעריצו אותה בלי לשאול מי עומד מאחוריה. הבעיה הגדולה בעניין היא קניין ובעלות. במקרים רבים, AI ניזונה מיצירות של בני אדם בלי שהיוצרים קיבלו תגמול. הערך נוצר, אבל הבעלות עליו מטושטשת, והכוח עובר לחברות שמחזיקות את המודלים".
גם שוק העבודה השתנה מאוד בעקבות הבינה המלאכותית. "מקצועות לא נעלמים, אבל ההגדרה שלהם משתנה", אומרת ביטון. "מי שלא יודע לעבוד עם בינה מלאכותית הופך לפחות רלוונטי. זה נכון, בין השאר, לעיתונאים, למעצבים, לאנשי שיווק ולעורכי דין".
ויש גם אזהרה חמורה של המומחית: "הבינה המלאכותית היא כבר כלי מלחמה. יש מרוץ חימוש בין מדינות וחברות – על שליטה ביכולות עיבוד, באנרגיה ובשבבים. זה כוח עצום שמרוכז בידי גופים פרטיים, הרבה לפני שיש עליו אחריות או רגולציה אמיתיות. אני חוששת שבשנה הקרובה AI כבר תיקח חלק במלחמות בין מדינות, וכאן צריך לשאול הרבה שאלות ולהציב גבולות".
תחבורה - עדיין תקועים
"אנשים ימשיכו לעמוד בפקקים, שרק יתארכו, התחבורה הציבורית לא תשתפר, וזאת בזמן שהמדינה משקיעה מיליארדי שקלים בפרויקטים ענקיים במקום לחשוב על הנוסע הפשוט שמוצא עצמו מותש ומובס מהתלות בתחבורה ציבורית מקרטעת. למרות ריבוי החברות – אגד, דן, קווים, מטרופולין, סופרבוס – לנוסע זהו שוק אחיד. הבעיה היא גם בראשי הערים. אם הם מסרבים לסלול נתיב לתחבורה ציבורית, האוטובוס ייתקע בפקק ולא משנה איזו חברה מפעילה אותו".
בעניין הפרויקטים החדשים וההבטחות בתחום הרכבת הקלה, פרופ’ פייטלסון אומר: "יש פה ושם פרויקטים טובים, כמו היפוך הפירמידה – לתת עדיפות לתנועה לא מוטורית – אבל הם לא ישנו הרבה בשנה הקרובה. אנשים ימשיכו לנסוע ברכב הפרטי, רמת המינוע תמשיך לעלות, וגודל האוכלוסייה יעלה, כך שהעומסים יגדלו. הרכבות המהירות והקלות עדיין רחוקות מלהבטיח נסיעה אמינה בזמן".
בריאות - בצל המחסור ברופאים
משרד הבריאות מכשיר סטודנטים לרפואה שעתידים להיות רופאים מומחים, אבל עד שהם יוכשרו יעברו כמה שנים ובינתיים אין מספיק רופאים כדי לטפל בכלל האוכלוסייה. ישראל צריכה להיערך לקליטת מדענים ורופאים ישראלים מחו"ל, ולשלב אוכלוסיות שכרגע אינן מיוצגות בכוח האדם הרפואי, כמו החרדים. אם נצליח בכך, נייצר מערכת חזקה, שוויונית וחדשנית יותר".
פרופ’ אפק מציג לסיום גם צד חיובי: "אנחנו רואים שילוב הולך וגדל של חדשנות, אשפוזי בית ושימוש בטכנולוגיות חדשות, כולל טכנולוגיות AI שמסייעות בשיפור איכות הרפואה והחיים של המטופלים. זה מעלה את תוחלת החיים ומאפשר טיפול מותאם יותר".
כלכלה - תלוי בביטחון
אם יהיה שקט ביטחוני, המומחה צופה שיפור בכלכלה: "במצב כזה, יש מקום לצמיחה נאה של המשק, כ-4.5%. המשק ייצר יותר, עסקים יעבדו יותר, אנשים יועסקו יותר והשכר הממוצע יעלה. זו צמיחה שמתורגמת לא לעושר, אבל לנשימה. במציאות כזו המדינה גובה יותר מיסים בלי להעלות שיעורים, וזה מאפשר לשמור על היציבות של המשק".
לעומת זאת, פרופ’ בנטל מזהיר, "אם נגלוש להסלמה ביטחונית, גם קצרה כמו במלחמת 12 הימים מול איראן, הצמיחה תרד לאזור 3.5% ואולי פחות. המשמעות היא פחות פעילות, יותר הוצאות ביטחון ופחות כסף פנוי למשקי הבית. גם צמיחה של 4.5% לא מוחקת את נזקי המלחמה. את מחיר הביטחון וההתאוששות מישהו צריך לשלם – ובסופו של דבר אלה הצרכנים בישראל".
תיירות - הישראלים תחילה
בתחום התיירות הנכנסת, כהן הוא פחות איש בשורות: "נכון לעכשיו, כשהמצב הביטחוני עוד נפיץ, מי שמגיעים לבקר בארץ הם בעיקר יהודים וצליינים נוצרים. המסה העיקרית עדיין חוששת לבוא. אומנם יש יותר תיירים מאשר ב-2024, אבל המספרים רחוקים מלהיות כפי שהיו לפני המלחמה. המגמה הזו צפויה להימשך עד שיהיה שקט באזור. אם הכל יהיה רגוע, ב-2027 נתחיל לראות את הכמות המסיבית של התיירים מגיעה לישראל".
וכשתיירים מחו"ל מתחילים שוב להגיע לארץ, "הישראלים יוצאים לחו"ל יותר מתמיד", טוען כהן. "המלחמה גרמה לכולם להבין שהחיים קצרים ויש תחושת דחיפות לצאת ולחוות עולם. המגמות העיקריות עכשיו הן טיסות ליפן, למדגסקר, לאלבניה וכמובן לאירופה הקלאסית". וכהן מסכם: "אם יהיה שקט, 2026 תהיה שנה של פריחה אמיתית. התשתיות משודרגות והביקוש ממשיך לעלות. הענף כולו יחזור לתנועה חיובית ומשמעותית".
התרעות פיקוד העורף