1. דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב
כמו כן, הקו הלוחמני שלו כלפי המערכת הפוליטית הפנימית בארה"ב הוביל לטענות קשות על פוליטיזציה של משרד המשפטים ורדיפת יריבים פוליטיים, צעדים שקורעים את החברה האמריקאית מבפנים.
2. בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל
לקראת 2026 נתניהו ניצב מול סדרת אתגרים מקבילה בכל אחת מהגזרות המרכזיות: פוליטית - הבחירות לכנסת ה־26 צפויות במהלך השנה. נתניהו יידרש לייצב מחדש את מחנהו, לנהל מחדש את היחסים עם השותפות החרדיות והימניות, ולנסות להציג לציבור יכולת להקים קואליציה יציבה לאחר תקופה ארוכה של משברים. השאלה אם יצליח לשמר את מעמדו כמועמד המוביל לראשות הממשלה - תהיה מבחן מרכזי.
בתוך מציאות דינמית זו 2026 מצטיירת עבור נתניהו כשנה של הכרעות גורליות, שאליה הוא מגיע כמנהיג שמכיר היטב את לוחות השחמט של הזירה המדינית והביטחונית, אך נדרש להתמודד במקביל עם אתגרים משפטיים, פוליטיים וביטחוניים - כולם מצטלבים, כולם מהותיים לעתידו הפוליטי ולעתידה של מדינת ישראל, שנדמה שנכרכו מזמן זה בגורל זה.
3. סטיב וויטקוף וג'ארד קושנר, השליחים המיוחדים למזרח התיכון
המבקרים מתריעים כי הגבול בין האינטרס הלאומי האמריקאי לבין הדיבידנד האישי מעולם לא היה מטושטש יותר. השאלה המרחפת מעל כל לחיצת יד היא אם הלחצים המופעלים בחדר הסגור מוּנעים אך ורק משיקולים גיאופוליטיים טהורים, או שמא גם מרצון לשמר יחסים טובים עם "המשקיעים", שמשחק תפקיד סמוי אך מכריע בעיצוב מפת האינטרסים של המזרח התיכון.
לקראת 2026 הצמד התחיל לנסות לשכפל את ההצלחה העזתית בזירה מורכבת וקרה הרבה יותר: אוקראינה. רק בתחילת דצמבר נועדו השניים עם ולדימיר פוטין בקרמלין לפגישה שנמשכה כחמש שעות. אולם בניגוד למזרח התיכון, שם המנופים הכלכליים של ארה"ב היו מכריעים, במוסקבה הם נתקלו בכתף קרה ובדרישות טריטוריאליות נוקשות מצד פוטין. טראמפ אומנם הגדיר את השיחות כ"טובות למדי", אך גם הודה באותה נשימה כי "צריך שניים לטנגו".
השנה הקרובה תהיה שנת המבחן של "דוקטרינת הנדל"ן": האם היא מסוגלת להחזיק מעמד במציאות השברירית של עזה? והאם היא יכולה לעצור את המלחמה באירופה? דבר אחד בטוח - כשוויטקוף וקושנר נכנסים לחדר כולם מבינים שזה ה־Money Time.
4. טלי גוטליב, חברת כנסת, דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת, דודי אמסלם, השר המקשר בין הממשלה לכנסת
באוקטובר 2025 הגיעה גוטליב לעמדה בכירה במיוחד בכנסת, כאשר נבחרה לחברת ועדת החוץ והביטחון, ועדה שמרכזת את הדיונים וההחלטות בנושאי ביטחון לאומי ומודיעין. במקביל היא הצטרפה גם לוועדת המשנה לענייני שירותים חשאיים, גוף רגיש שמנהל סוגיות מודיעיניות רבות מאחורי הקלעים.
בשנת 2025 עמדו בפני גוטליב גם אתגרים משפטיים משמעותיים. הפרקליטות הודיעה כי היא בוחנת אפשרות להגיש נגדה כתב אישום פלילי, על רקע חשד לחשיפת מידע סודי הנוגע לזהות עובד בשירות ביטחון. היא נמנעה מלהגיע לחקירה, בטענה כי היא מוגנת בחסינותה כחברת כנסת.
בשנה זו, שבה נכנסה לעמדות מפתח בכנסת, יזמה הצעות חוק והשמיעה עמדות נחרצות, חיזקה גוטליב את מעמדה כדמות מעוררת מחלוקת בזירה הציבורית. השנה החולפת עמדה בסימן של סערות פוליטיות סביב פעילותה תוך שהיא מייצגת עמדות חדות, מתערבת בנושאי השפעה מרכזיים, וממשיכה להניע שיח ציבורי בעיקר על תפקידו של חבר הכנסת. נראה שהפריימריז שיגיעו במהלך השנה יבשרו טובות לחברת הכנסת הצבעונית - תרתי משמע.
ביטן התנגד למהלכים שנתפסו בעיניו כמוכתבים מלמעלה, והעימותים הללו גלשו גם לפסים אישיים מול ראש הממשלה בנימין נתניהו והשר קרעי. בסופו של דבר למרות התנגדותו הוקמה ועדה ייעודית לחוק התקשורת, והסוגיה הוצאה מתחום שיפוטו. חרף זאת בבחירות האחרונות למוסדות הליכוד רשם ביטן הישג בולט, עם תמיכה רחבה מצד מתפקדים, שנתפסה כהבעת אמון בכוחו הפוליטי העצמאי.
5. איתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי
אם 2023 הייתה שנת חיזוקו של כוחו הפוליטי ו־2024 סימנה את מעמדו כשר בעל תפיסת ביטחון פנימי תקיפה, הרי ש־2025 הייתה השנה שבה בן גביר הפך לדמות שמעצבת חלק ניכר משיח הביטחון והאכיפה בישראל: מהחקיקה, דרך המאבקים עם מערכת המשפט ועד עמדותיו בסוגיות הרות גורל כמו העסקה להשבת החטופים.
בזירת החקיקה והמדיניות סימן בן גביר כיעד מרכזי את הרחבת סמכויות המשטרה והקלת התנאים לנשיאת נשק אישי, שאותן כינה "מהפכה היסטורית", כחלק ממדיניות "חימוש אזרחים" לאחר אירועי 7 באוקטובר.
ב־2026, שנת בחירות צפויה, נכנס בן גביר אל המערכת הפוליטית מעמדת כוח ברורה: כשר לביטחון לאומי מכהן וכיו"ר מפלגת עוצמה יהודית, שותפה מובהקת בגוש הימין, אך עליו להוכיח שהחזון שהוא מקדם מתורגם גם לתוצאות מדידות: ירידה בפשיעה האלימה, שיפור באמון הציבור במשטרה והמשך בניית תשתית משפטית וחקיקתית לחיזוקה של יכולת ההתמודדות עם ארגוני פשיעה.
בזירה הפוליטית האתגר שלו יהיה כפול: מצד אחד לשמר את מעמדו כשחקן מרכזי בגוש הימין וכמי שמייצג נאמנה ציבור משמעותי, בעיקר בפריפריה ובחוגים לאומיים־דתיים; מצד שני להרחיב את בסיס התמיכה מעבר לגרעין הקשה ולהוכיח שהוא יודע לא רק להתעמת ולהצהיר, אלא גם לנהל מערכת גדולה לאורך זמן.
בגזרת החקיקה חזרה עוצמה יהודית בראשות בן גביר לדחוף במלוא הכוח את הצעת חוק עונש מוות למחבלים, שעוברת מסלול פרלמנטרי מואץ. במהלך הדיונים עוררו בן גביר וחברי סיעתו סערה נוספת כשהגיעו לכנסת עם סיכות חבל תלייה, כסמל לקידום החוק.
6. גלי בהרב מיארה, היועצת המשפטית לממשלה
כל זה כנראה אינו מספיק, ובשל העובדה שהיא מגלה עמוד שדרה מול נתניהו במשפטו (בעיקר בכך שהיא מסרבת ללכת להליך גישור בתיק, כפי שאולי היה רוצה, ומסרבת להעניק לו הסדר טיעון ללא קלון), ובשל עמדתה נגד הרפורמה המשפטית המחודשת, תומכי ראש הממשלה היו רוצים לראות אותה עוזבת את תפקידה. מנגד, מתנגדי נתניהו רואים בה את העומדת הכמעט אחרונה בשער לשמירה על הדמוקרטיה. לא רבים היו שורדים את הלחץ הזה. בהרב מיארה בינתיים עומדת איתנה.
7. יריב לוין, שר המשפטים, שר העבודה, השר לשירותי דת והשר לירושלים ומסורת ישראל
במרץ 2025 עברה בכנסת אחת הרפורמות המשמעותיות ביותר שיזם: שינוי בהרכב הוועדה לבחירת שופטים. על פי החוק שעבר, שני נציגי לשכת עורכי הדין הוחלפו בנציגים פוליטיים - מה שהעניק לקואליציה השפעה רחבה בהרבה על מינוי שופטים, ובהם שופטי בית המשפט העליון. תומכיו ראו במהלך תיקון עיוות היסטורי וחיזוק המשילות, בעוד מבקריו טענו שמדובר בפגיעה בעצמאות מערכת המשפט ובהצרת מרחב הביקורת על הממשלה.
לצד אלה קידם לוין מהלך נוסף, שהפך לסמל של הגישה הניצית שאימצה הממשלה לאחר אירועי 7 באוקטובר: הצעת חוק להקמת טריבונל מיוחד למשפט למחבלי חמאס. על פי המתווה יוקם בית דין מיוחד בהשתתפות עד 15 שופטים, בהם גם משפטנים מחו"ל, שיוכל לפסוק עונש מוות על השתתפות בפעילות טרור גם ללא ייחוס מעשה ספציפי. מהלך זה זכה לתמיכת גורמים פוליטיים רחבים, אך גם עורר ביקורת משפטית ובינלאומית.
ב־2026 צפויים להיבחן כמה מהמהלכים החשובים ביותר של לוין ובראשם ההכרעה הצפויה בבג"ץ שעשויה לאשר, לצמצם או לבטל את אחד מחוקי הדגל שלו - השינוי בוועדה לבחירת שופטים. במקביל יידרש לוין להחליט אם לקדם מהלכים שהציב בעקביות בראש סדר העדיפויות - חוק יסוד: החקיקה והרפורמות הנוספות במבנה היועצים המשפטיים. סוגיית מינוי נשיא העליון והשופטים החדשים לבית המשפט העליון צפויה גם היא להיות במוקד.
בנוסף יעמוד למבחן גם עתיד החוק להקמת הטריבונל המיוחד למחבלי חמאס: האם יאושר בכנסת, האם יעמוד בביקורת משפטית וכיצד יתקבל בזירה הבינלאומית. אם יעבור - יידרש לוין להוביל את הקמתו ולהתמודד עם יישום משפטי ומדיני מורכב.
כך נכנס יריב לוין לשנת 2026: אחד האנשים החזקים בממשלה המחזיק בכוח משמעותי לעיצוב מערכת המשפט והמדיניות הממשלתית. וברקע מערכת בחירות שעשויה להשפיע על מידת היכולת שלו להמשיך לממש את תוכניתו המלאה. את הקדנציה הנוכחית התחיל לוין עם הרפורמה המשפטית - האם יצליח לממש את ציפור נפשו עד סיומה?
8. אביגדור ליברמן, יו"ר ישראל ביתנו
במקביל מיצב ליברמן את עצמו במרכז השיח על 7 באוקטובר ועל היום שאחריו, כמי שמבקש לכתוב מחדש את סיפור האחריות הפוליטית לאירועי הטבח. הוא סיפר בפומבי על "כספת מסמכים" שבה לטענתו מתועדת מדיניות רבת שנים שהובילה למחדלים, והצהיר כי הוא מוכן להיות הראשון שיעיד בפני ועדת חקירה ממלכתית.
חוק הגיוס הפך עבורו לדגל מרכזי. הוא תוקף את ההצעה הממשלתית כעוד סיבוב של "ישראבלוף" ומזהיר מפני עיגון חוסר השוויון לשנים ארוכות. במקביל הוא מנסה לדבר גם אל ציבור חיילי המילואים ומשפחותיהם, תוך הצגת עצמו כמי שמעלה את סוגיית השוויון בנטל ללב השיח הציבורי.
ובשיח הציבורי הוא כבר לא מצטייר רק כמפלגת נישה של דוברי רוסית, אלא כמי שמנסה לבנות "גוש חילוני־ציוני" רחב. כך, מבחינה פוליטית־אלקטורלית, 2025 הייתה עבורו שנה של התחזקות. סקרי בחירות שפורסמו הציגו מגמת עלייה ברורה בכוח של ישראל ביתנו, עד כדי תיאור מתוקשר כשיא של שנים ארוכות עבורו - מגמה שליברמן מנסה לתרגם מהסקרים לקלפיות.
לקראת 2026 ליברמן מעלה הילוך: הוא לא מסתיר את כוונתו לחתור להנהיג את המחנה האופוזיציוני בבחירות הבאות ואף מצהיר בפומבי שיתמודד על ראשות הממשלה. עומדים בפניו כמה מבחני מפתח: גיבוש מודל ישים של גיוס שוויוני שיכול לקבל לגיטימציה ציבורית רחבה; עיצוב קו ביטחוני ברור מול איראן, חיזבאללה ועזה שיבדל אותו מנתניהו מבלי להרחיק מצביעי ימין; ויכולת לתאם מהלכים עם לפיד, גנץ וגולן בלי לטשטש את זהות ישראל ביתנו.
ליברמן הוא אחד השחקנים המרכזיים במערכת הפוליטית: פוליטיקאי ותיק שחזר להוביל סדר יום, מתמודד על עמדת הנהגה ומנסה להפוך תמיכה בסקרים למהלך פוליטי שיכול לשנות את מפת הכוח השלטונית בישראל.
9. יאיר לפיד, ראש האופוזיציה ויו"ר יש עתיד
לאחר הבחירות האחרונות לפיד עבר מלשכת ראש הממשלה אל לשכת ראש האופוזיציה. בתפקיד זה הוא מוביל קו תקיף נגד הממשלה, בעיקר סביב סוגיות של שלטון החוק, מערכת המשפט ואופי המשטר בישראל. לפיד היה אחד הקולות הבולטים במחאה הציבורית נגד המהלכים לשינוי מערכת המשפט, ופעל הן בזירה הפרלמנטרית והן בזירה הציבורית והבינלאומית להבלטת הביקורת על מדיניות הממשלה.
במהלך המלחמה לפיד בחר שלא להצטרף לממשלה, אך קיים שיח רציף עם הדרג המדיני והביטחוני. הוא הצהיר על מתן גיבוי למהלכים ביטחוניים הנוגעים ללחימה, לצד ביקורת על אופן ניהול המערכה וההיבטים המדיניים והאזרחיים הנלווים לה. לפיד הדגיש את הצורך בקבלת החלטות אחראית, בתיאום עם בעלות הברית ובהצגת תכלית ברורה למהלכים הצבאיים. הוא אף הבטיח לממשלה רשת ביטחון כדי להעביר חוק גיוס שאינו מתואם עם החרדים.
10. אריה דרעי, יו"ר ש"ס
בזירת המלחמה בעזה והמערכה האזורית תפס דרעי מקום ייחודי. מצד אחד הוא שייך באופן מובהק לגוש הימין־חרדים, תומך במהלך המדיני והצבאי הכללי של הממשלה ושותף מלא לשמירת הלכידות הקואליציונית. מצד שני בתוך חדרי הקבינט הוא מזוהה לא פעם עם הקו הזהיר יותר: דגש על שיקול חיי החטופים, על מניעת הסתבכות צבאית ממושכת ועל הצורך לשלב מהלכים מדיניים במאמץ להכרעה.
החטופים היו עבורו ציר מרכזי בשנת 2025. על פי שורה של עדויות את נושא העסקאות העלה דרעי כמעט בכל הזדמנות - בישיבות סיעה, בקבינט וגם בהודעות רשמיות של ש"ס. ההצהרות כי "אין מצווה חשובה מפדיון שבויים" ביטאו לא רק קו הלכתי, אלא גם קו פוליטי ברור: מתן גיבוי להסדרים מורכבים לשחרור חטופים, גם אם הם כרוכים במחירים מדיניים ופוליטיים לא פשוטים.
השיא הפוליטי של המאבק היה פרישת ש"ס מהממשלה ומכל תפקידיה הקואליציוניים במחאה על אי־קידומו של חוק הגיוס. דרעי הוביל מהלך מחושב: התפטרות ראשי הוועדות והתרחקות מהזירה הקואליציונית היומיומית לצד שמירה על מחויבות רשמית לגוש הימין ועל קווי תיאום עם נתניהו. כך הועבר מסר כפול - מצד אחד איתות חד לראש הממשלה ולליכוד על גבולות הגזרה בנושא הגיוס; מצד שני אופציה לחזור לממשלה אם יושג הסדר שמקובל על ההנהגה החרדית.
דרעי נשאר אחד השחקנים הבודדים שיכולים לשלב באותה נשימה שיח פנימי עם הרבנים, שיחות טקטיות עם הרמטכ"ל ודיון אסטרטגי עם ראש הממשלה. זהו מקור כוחו וגם מקור האחריות שמוטלת עליו במערכת הפוליטית בשנה הקרובה.
התרעות פיקוד העורף