21. גדי איזנקוט, יו"ר ישר!
22. בני גנץ, יו"ר כחול לבן
לאחר סיום שירותו הצבאי פנה גנץ לזירה הציבורית והפוליטית. הוא הקים את מפלגת "חוסן לישראל" ובהמשך עמד בראש "כחול לבן" ו"המחנה הממלכתי". גנץ הציג את עצמו כאלטרנטיבה שלטונית המבקשת לאחות קרעים בחברה הישראלית ולהוביל קו מאחד, תוך שמירה על מוסדות המדינה והימנעות מעימותים חזיתיים עם המערכת המשפטית ועם גורמי המקצוע.
המערכת הפוליטית נקלעה למספר סבבי בחירות, שבמרכזם המאבק להקמת ממשלה בין גנץ לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו. בסופו של דבר הוקמה ממשלה פריטטית, שבה כיהן גנץ כראש ממשלה חליפי, על בסיס הסכם קואליציוני שקבע רוטציה בין השניים. כשהגיע מועד החילופים נתניהו הפר את ההסכם, והמחלוקת בין הצדדים הובילה לפיזור הכנסת וליציאה למערכת בחירות נוספת.
גנץ מנסה למצב את עצמו כדמות ממלכתית במערכת הפוליטית. הוא מדגיש את חשיבות שלטון החוק, עצמאות מערכת המשפט ושמירה על כללי המשחק הדמוקרטיים גם בתקופות של משבר עמוק. לצד זאת הוא טוען כי יש מקום לביקורת עניינית על מערכות המדינה, אך כזאת שאינה מערערת את אמון הציבור ואינה פוגעת בלכידות החברתית.
23. בצלאל סמוטריץ’, שר האוצר ושר במשרד הביטחון
ב־2026 יתייצב בצלאל סמוטריץ' בפני שלושה מבחני־על: האם הממשלה תצליח לייצב מתווה גיוס חרדים שיחזיק ציבורית ופוליטית? כיצד תיראה מדיניות ישראל בעזה ביום שאחרי ההסדרים? ואיך ייראה תקציב המדינה בשנה שבה צורכי הביטחון, דרישות החברה והלחץ הכלכלי מתנקזים לנקודת הכרעה - גם מקצועית וגם אלקטורלית.
כל זאת כשמדובר בשנת בחירות וסמוטריץ' צפוי לעבור מבחן פוליטי אישי ומפלגתי מהותי. הציונות הדתית מתקשה, על פי כל הסקרים, לעבור את אחוז החסימה, והאתגר המרכזי של סמוטריץ' יהיה להבטיח את עצם נוכחותה בכנסת הבאה. במציאות פוליטית שבה המחנה הימני מפוצל והמאבק על כל קול מתחדד, יידרש ממנו לא רק לחדד עמדות אידיאולוגיות, אלא גם להרחיב קהלים ולשכנע בוחרים שמפלגתו עדיין רלוונטית. עבור סמוטריץ' 2026 לא תהיה רק שנת הכרעות לאומיות, אלא גם שנת מבחן על עתידו הפוליטי ועל מקומה של הציונות הדתית בזירה הפרלמנטרית.
24. רא"ל אייל זמיר, הרמטכ"ל
רא"ל זמיר נכנס לתפקידו לאחר שכבר היה אזרח במשך יותר משנה וחצי, כשצה"ל נמצא בלחימה ומתמרן במספר זירות פתוחות - עזה, לבנון, סוריה - מתמודד עם ירי טילים מתימן ונערך לפעול מול האיום הקיומי מאיראן. לצד זאת הוא נכנס לפקד על צה"ל שספג מפלה בבוקר 7 באוקטובר. צבא שאמון הציבור בו ירד.
זמיר הבין כי עליו לבנות מחדש מערכים שלמים בתוך הצבא. להציב בצומתי הפיקוד, החל מהמטכ"ל ועד לגדודים ולמערכי השדה, את האנשים המתאימים ביותר שיוכלו לעשות את השינויים הנדרשים. ההחלטה למנות את אלוף סמי תורג'מן לביצוע תחקיר התחקירים הייתה מתבקשת בין היתר בשל העובדה כי הדרג המדיני מסרב להקים ועדת חקירה ממלכתית.
25. דוד זיני, ראש השב"כ
זיני עשה את חייו הבוגרים בקריירת פיקוד בצה"ל. הנער מרובע ד' באשדוד, שלמד והתחנך בישיבות הציונות הדתית, התגייס לסיירת מטכ"ל, ולאחר מסלול הכשרה מפרך שירת כשנה כלוחם ביחידה. לאחר שסיים את קורס הקצינים הגיע זיני ל"חטיבה החומה", הלא היא חטיבת גולני, ובה מילא שורה ארוכה של תפקידי פיקוד, בהם מפקד גדוד 51 וסיירת אגוז. זיני פיקד בתפקידו האחרון בצה"ל על ההכשרות ועל הגיס הצפוני. הוא האיש שהוביל מהלך במטכ"ל להקמת חטיבת חשמונאים ושילוב מיטבי של חרדים במסגרות לוחמות בצה"ל.
באיו"ש האתגר של השב"כ מורכב וכולל כמה רבדים. הקרוב הוא למנוע מחמאס ומהג'יהאד האסלאמי לבנות תשתיות וגדודי טרור שיהיו כוח מאיים על ההתיישבות הישראלית, לצד מניעה של פעולות בקו התפר. גורמי חוץ ובראשם איראן וטורקיה מזינים את הטרור באיו"ש על ידי העברת כספים תוך שימוש במסלקות של חלפני כספים באירופה, לצד הכוונה והסטה לטרור ברשתות החברתיות. המבנה הנוכחי של גדודי הטרור באיו"ש שונה מבעבר. הוא לא מבוסס על זהות ארגונית אחת עם אידיאולוגיה סדורה, אלא על שילוב של צעירים שחלקם גם פועלים ממניע כספי.
האתגר הנוסף שעומד בפני השב"כ בזירה הפלסטינית באיו"ש הוא המוכנות ליום שאחרי כהונתו של אבו מאזן כראש הרשות והמשך יציבותה של הרשות מול ניסיונות חמאס להשתלט על השטח וההנהגה. לצד כל זאת השב"כ נמצא במצב בעייתי בהתמודדות שלו מול הטרור היהודי. המשבר במחלקה היהודית לא פשוט, והמתח מול מחוז ש"י במשטרה בעקבות פרשת אבישי מועלם ופרישתו של מפקד המחלקה היהודית בשב"כ מעיב על העבודה השוטפת.
זירה מטרידה נוספת היא התעצמות חמאס וארגונים פלסטיניים בסוריה ובלבנון שנמצאים תחת פיקוח של השב"כ באמצעות אגף חמאס חו"ל. המטרה של השב"כ היא למנוע מהתאים הללו לגדול ולאיים בפלישה לישראל, אבל גם למנוע מהם להכווין טרור לתוך איו"ש וישראל.
זירה חדשה שנראה כי תאתגר את השב"כ בשנים הקרובות היא הרשתות החברתיות והפעילות במרחב הספקטרום. איראן מנסה לגייס ב"שיטת הדיג" מרגלים ישראלים - לא על בסיס אידיאולוגיה, אלא על ידי תמריצי כסף ופיתויים, במשימות שנראות תחילה פשוטות וחסרות איום ביטחוני, אך לאחר מכן מתרחשת הפעלה עמוקה יותר של איסוף מודיעין. ראש השב"כ יידרש גם למתיחות הפוליטית בישראל ולחשש מפני שיבוש מערכת הבחירות לכנסת.
זיני, נשוי ואב ל־11 ילדים, התגורר עד לאחרונה במושב קשת ברמת הגולן, ומאז כניסתו לתפקיד עבר להתגורר בירושלים. בדברי פרידתו מצה"ל אמר בין היתר: "יש לי חלק משמעותי בכישלון הנורא. אסור שנאמר 'ידנו לא הייתה במעל'. כישלון בסדר גודל כזה אינו כשל נקודתי אלא כשל רוחבי עמוק, ולכולנו חלק בו ועל כולנו האחריות לתקנו - כל אחד בגזרתו".
26. ישראל כ”ץ, שר הביטחון
בתוך המציאות הזאת נגעה אחת ההחלטות הבולטות שנרשמו תחת כהונתו של שר הביטחון בשימוש בכלי המעצר המנהלי נגד יהודים ביהודה ושומרון. כ"ץ הודיע כי החליט להפסיק את השימוש בצווי מעצר מנהלי נגד יהודים באזור. בדבריו הדגיש כי אם קיים חשד לעבירות פליליות יש לפעול באמצעות מערכת אכיפת החוק והעמדה לדין, הוסיף כי הוא מגנה אלימות ונטילת החוק לידיים, וקרא להשאיר את הטיפול בטרור ובאלימות בידי כוחות הביטחון והאכיפה.
2026 תהיה שנת מבחן כפולה. בזירה הביטחונית יידרש כ"ץ להמשיך לנהל מערכת מורכבת תחת אילוצים מבצעיים ופוליטיים ולשמר יחסי עבודה אפקטיביים עם הפיקוד הצבאי. בזירה הפוליטית הוא צפוי להתמודד על מעמדו בתוך הליכוד, כאשר ניסיונו, תפקידו והשליטה במנגנוני התנועה יעמדו למבחן מול הדינמיקה הפנימית של שנת בחירות.
27. רנ"צ דני לוי, מפכ"ל המשטרה
שנת 2024 רשמה שיא גיוסים עם קליטתם של 3,500 שוטרים בארגון, ושנת 2025 מסתיימת עם גיוס של 2,800 שוטרים חדשים. במקביל, בשנת 2025 פרשו, התפטרו והודחו מהארגון יותר מ־1,500 שוטרים, כך שמצבת כוח האדם עדיין חסרה באופן דרסטי.
בכירים במשטרה מספרים כי המפכ"ל נאבק לשמור על ההון האנושי, ופעל יחד ובשילוב זרועות עם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר לשיפור תנאי ההעסקה של השוטרים, ולו רק כדי לשמור על ההון האנושי והעצמתו. ואכן, את השנה החולפת הקדיש לוי להעצמת מעמד השוטר בתחנה והעצמת תחנות המשטרה. "עבור המפכ"ל תחנות המשטרה הן לבנת היסוד של הארגון. המפגש הראשון של השוטר או השוטרת עם האזרח מתקיים בתחנה, שם גם בעצם ניתן רוב השירות לאזרחים", מסבירים בארגון.
מתוך 88 התחנות שפועלות בישראל מרביתן עומדות כיום במצבת כוח אדם של יותר מ־85%. שיפור ניכר לעומת התקופה שלפני רנ"צ לוי, אז פעלו מרבית התחנות בכוח אדם של מתחת ל־70%. עוד פעל המפכ"ל להעצמת מפקדי התחנות, אותם הוא רואה כבעלי תפקיד הפיקוד המשמעותי ביותר. במשטרה מתגאים בירידה בשיעור של 7% בסך כל עבירות הרכוש בהשוואה ל־2024 ובירידה של 18% בגניבות כלי רכב. בשנה האחרונה השקיע המפכ"ל בהעצמת היחידות המיוחדות של המשטרה, יחידות מרכזיות (ימ"רים) ויחידת העילית להב 433.
28. רבקה פרידמן־פלדמן, עודד שחם ומשה בר־עם, השופטים במשפט נתניהו
גם התקשורת לא ממש מרחמת עליהם, ומבקרת אותם, בצדק בדרך כלל, על קצב המשפט, על זה שהם לא מנהלים את האולם בעקביות ונותנים לראש הממשלה הנחות שאיש לא מקבל. למשל כשמונעים צילום שלו בכניסה לאולם - בזמן שכל נאשם אחר במדינה נכנס ביחד עם השופטים יחד לאולם.
האם באמת המשפט יצליח להסתיים בדרך זו בשנים הקרובות? רוב אזרחי מדינת ישראל היו רוצים לראות את המשפט הזה מאחוריהם, וכנראה גם השופטים, שיעדיפו הסדר טיעון מאשר להכריע בתיק הנפיץ. בינתיים המשפט נמשך והדרך לסיומו עוד ארוכה.
29. שרה נתניהו, רעיית ראש הממשלה
30. אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות הלאומיות
בחודש יוני, על רקע העימות הצבאי הישיר עם איראן והשבתת מאגרים מרכזיים, אמר כהן כי ישראל תחזור לייצא גז רק כאשר מערכת הביטחון תקבע שהדבר בטוח. השבתת ההפקה השפיעה מיידית על הזרמת הגז למצרים ולירדן, והמסר שנלווה אליה היה ברור: קודם שמירה על רציפות אספקה פנימית, אחר כך יצוא והתחייבויות אזוריות.
באותה תקופה נמשכה גם עבודת התשתית הפיזית שמאחורי הרחבת היצוא למצרים. באוקטובר דווח כי אנרג'יאן חתמה על הסכם הולכה ל־15 שנה עם חברת נתיבי הגז הטבעי לישראל, לצורך הקצאת קיבולת בצינור ניצנה, המתוכנן לגבול מצרים בהיקף של עד 1 BCM לשנה. הפרויקט נועד לחזק את יכולת ההולכה מישראל למצרים ולצמצם את תלותה של מצרים בגז נוזלי מיובא, והוא מדגים כיצד תיק האנרגיה הפך בפועל גם לתיק בעל ממד מדיני־אזורי.
לקראת 2026 כהן ניצב לא רק בפני מבחן מקצועי, אלא גם בפני מבחן פוליטי מובהק: בליכוד הוא נתפס כאחד הבכירים מבחינת פוטנציאל התקדמות והיכולת להציג הישגים מוחשיים כשר האנרגיה - בין אם בהשלמת מהלכים סביב יצוא הגז ובין אם בהתקדמות מדידה בשוק החשמל וההתחדשות. שני אלה עשויים להפוך לנכס משמעותי במאבקים הפנימיים על כוח ועל השפעה. בעידן שבו האנרגיה, התשתיות ויוקר המחיה הם גם נושאים אלקטורליים, יידרש כהן להוכיח לא רק ניהול שוטף, אלא תוצאות שניתן להציג ולתרגם להון פוליטי - בתוך הליכוד ומול הציבור הרחב.
31. מירי רגב, שרת התחבורה, יואב קיש, שר החינוך, חיים כץ, שר התיירות, מיקי זוהר, שר התרבות והספורט, וניר ברקת, שר הכלכלה והתעשייה
32. פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל
אבל כמו שהיא ירדה ככה היא יכולה גם לעלות בחזרה. זאת הסיבה שהנגיד לא מיהר להוריד את הריבית בשנתיים האחרונות כשהיה נדמה שהכלכלה מתייצבת והאינפלציה בנסיגה. זאת גם הסיבה שהוא לא מיהר להוריד ריבית כבר בהחלטה שאחרי פרסום מדד אוגוסט, אלא המתין להחלטה של נובמבר כדי לראות שאנחנו באמת נשארים בתוך היעד לפני שהוא הוריד ל־4.25%. וזאת גם הסיבה שהצפי לשנה הקרובה הוא רק של בין שתיים לארבע הורדות ריבית נוספות של רבע אחוז כל אחת.
33. בועז ביסמוט, יו"ר ועדת החוץ והביטחון
בזירה הפרלמנטרית החלפה זו גררה אזהרות והתרעות לא מעטות מפני פגיעה בהליך חקיקה תקין. מבחינת הקואליציה המסר היה פרקטי: להאיץ ולקדם את החוק ובעזרתו להחזיר את הסיעות החרדיות לשורות הקואליציה והממשלה ובכך לסיים את המשבר הקואליציוני; מבחינת המבקרים זאת הייתה דוגמה לאופן שבו שיקולים פוליטיים עלולים ללחוץ על מנגנוני הכנסת.
כשהתיישב בכיסא היו"ר בחר ביסמוט לקבוע טון פומבי של אחדות ושיתוף פעולה. בדיון הראשון בראשותו הוא אמר כי עד כה נשמע בעיקר "מה לא", וכעת הגיע הזמן לדבר על "מה כן" - ולכוון לחוק גיוס "משמעותי ורציני". הוא הציג את התפקיד כשליחות בתקופת מלחמה וכצורך לאומי והדגיש שיקיים שיחות עם גורמי מקצוע, אנשי מילואים ונציגים מהחברה החרדית.
הדיון לא היה תיאורטי. נתונים שהוצגו באותה תקופה סביב עבודת הוועדה המחישו את גודל הפער בין הציפייה הציבורית לבין המציאות בפועל, ועוררו שאלות על היקף השיבוץ לתפקידי לחימה והמסלולים שבהם משרתים חרדים בפועל. המספרים - יותר מכל סיסמה - הפכו את עבודת הוועדה לחבית נפץ, ואת היו"ר שלה לדמות שנמדדת על תוצאה ולא על כוונה.
כעת ביסמוט נכנס לשנת מבחן: היכולת להחזיק את ועדת החוץ והביטחון כמסגרת מקצועית, לנהל דיונים שמייצרים לגיטימציה ציבורית, ולהוביל תהליך שבסופו תצא חקיקה שתעמוד גם במבחן הפוליטי, גם המשפטי וגם - ובעיקר - המעשי. בשנה שבה הבחירות מרחפות מעל הכנסת כל הכרעה סביב חוק הגיוס תימדד לא רק במליאה אלא גם בקלפי, וליו"ר הוועדה נשאר רק לקוות שאותה סוגיה ששימשה לו מקפצה אלקטורלית בשלהי 2025 לא תהפוך לחרב פיפיות ב־2026.
34. ד"ר שלמה קרעי, שר התקשורת
לקראת 2026, כשהמערכת הפוליטית עשויה להיכנס ל"מוד בחירות", קרעי מגיע עם דגל ברור: המשך קידומן של רפורמות התקשורת ושינוי מבני בשידור הציבורי - לצד מאבק על גבולות הכוח של שומרי הסף והייעוץ המשפטי. מבחינתו זהו מהלך שמדבר לבוחרי הליכוד ולמחנה הימין בשפת הכרעה ומשילות; מבחינת מתנגדיו זאת נקודת התנגשות על עצמאות תקשורתית ועל איזונים דמוקרטיים. בשנה שעלולה להיות פוליטית במיוחד תיק התקשורת - והחקיקה המזוהה עם קרעי - צפויים להישאר אחת הזירות המרכזיות שבהן הקואליציה והאופוזיציה מודדות כוח, קצב וגבולות.
35. משה ליאון, ראש העיר ירושלים
מרכזי התעסוקה המתקדמת של פארק "העברית", בשולי קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה, כבר מאוכלסים בחלקם על ידי חברות הייטק מתקדמות, בהן אפל. השאר בבנייה, כמו באזור הר חוצבים. לצד הקו האדום של הרכבת הקלה רואים יותר מאשר ניצנים של הקו הירוק. השניים יוצרים את תחילתה של רשת רכבות קלות, שביחד עם שבילי האופניים שנסללו ונסללים ונתיבי תחבורה ציבורית ישנו את דרך החיים של תושבי העיר ומבקריה.
מרכזי בילוי ומועדונים רבים פזורים ברחבי העיר וחיי הלילה שוב נעשו תוססים בה, בין היתר בשוק מחנה יהודה, שהפך למוקד בילוי בשעות הערב, ובמדרחוב יפו, שבתי הקפה השוקקים שנמצאים בו יוצרים תחושה של עיר אירופית. ירושלים נקייה ומטופחת יותר, והמשימה היא לצמצם פערים במזרח העיר, שם מושקעים משאבים רבים.
ליאון, חובש כיפה סרוגה, דוגל ב"חיה ותן לחיות" לכל, כולל דתיים, חרדים, חילונים וערבים, ומדגיש שירושלים היא עיר רבת גוונים ומגזרים ושכולם יכולים להסתופף בה בדו־קיום. גבול דק נמשך משער שכם, מקום המסמל הפרדה וירטואלית בין מזרח העיר למערבה, ועד לכביש בר־לב, החוצה את ירושלים ומתפתל בין ישן לחדש, קדמה ומסורת, דת וגם לאום. כמיליון תושבים מתגוררים בבירה, והם מחולקים בין שליש ערבים ושני שלישים יהודים, מהם כמחצית חרדים. כל מגזר נחלק בעצמו לתתי־חלקים, מהשמאל הכי מתון ועד הימין הכי קיצוני, לצד כל סוגי הפלגים של היהדות החרדית - חסידים, ספרדים, ליטאים ונטורי קרתא.
הדבר הביא בעבר להגירה שלילית שוברת שיאים, בעיקר מצד הציבור החילוני, שלא רק הקוטביות הבריחה אותו, אלא גם העובדה שלא הייתה בנייה מסיבית של דירות ולזוג צעיר שהתחתן לא היה סיכוי להשיג דיור סביר בירושלים. ליאון הציב כיעד להביא לגידול משמעותי של התחלות הבנייה, ובמקביל ליצירת מקורות תעסוקה נוספים, במטרה למשוך מגוון אוכלוסיות חדשות לעיר.
36. אמיר אוחנה, יו"ר הכנסת
הוא נולד וגדל בבאר שבע להורים יוצאי מרוקו, שירת 12 שנים במערכת הביטחון, שש מהן בצה"ל ושש בשב"כ, בין היתר בתקופת האינתיפאדה השנייה. הוא למד משפטים במכללה למנהל בראשון לציון, התמחה בפרקליטות מחוז מרכז פלילי, ולאחר מכן עבד כעורך דין פלילי במשך כעשר שנים. בעשור האחרון הוא מכהן כחבר כנסת, ובמהלך השנים כיהן גם כשר המשפטים וכשר לביטחון הפנים.
כשר משפטים נשא אוחנה את מה שכונה לימים "נאום הפרקליטות שבתוך הפרקליטות", שעורר סערה רחבה במערכת המשפט ובמערכת הפוליטית. מאז הוא המשיך למתוח ביקורת חריפה על התנהלות מערכת המשפט הישראלית. בתקופת כהונתו כשר המשפטים קידם אוחנה הקמת ועדת חקירה ממשלתית לבדיקת מח"ש. זואת הייתה הפעם הראשונה שבה הוחלט על הקמת ועדה כזאת, למרות עמדת מנדלבליט. הוועדה החלה בעבודתה אך בג"ץ עצר את פעילותה. לאחר חילופי השלטון בוטלה הוועדה.
מאז 7 באוקטובר אוחנה לקח על עצמו את תחום ההסברה הפרלמנטרית של ישראל. במסגרת זו נערכו עשרות ביקורים של משלחות פרלמנטריות, בין היתר בכפר עזה, ברעים וברצועת עזה, וכן צפייה בסרט הזוועות. אוחנה מעריך שלמהלכים אלה הייתה השפעה משמעותית בזירה הבינלאומית.
37. פרופ’ יצחק קרייס, מנהל המרכז הרפואי, שיבא תל השומר
קרייס הוא מומחה ברפואה פנימית ובניהול מערכות בריאות ואחד האישים הבולטים בתחום רפואת האסונות. לפני שהגיע לשיבא שירת 30 שנה בצה"ל בשורת תפקידים, כולל קצין הרפואה של חטיבת הצנחנים ומפקד הרפואה של פיקוד הדרום. בתפקידו הבכיר ביותר, כקצין רפואה ראשי, הוביל תפיסות חדשניות לטיפול בפצועי לחימה וייסד את התוכנית "שומר אחי", ששינתה מן היסוד את רמת ההגנה והטיפול הראשוני בלוחמים. ערכות המגן, חוסמי העורקים המתקדמים, אמצעי החימום והציוד לעצירת דימומים הפכו מאז לסטנדרט מבצעי.
בעשור האחרון הוא ביסס את שיבא כמובילה אזורית וגלובלית. תחת הנהגתו נבנתה זרוע החדשנות ARC, שהפכה לפלטפורמה בינלאומית לצמיחת סטארטאפים רפואיים וטכנולוגיים. חברות שהוקמו במתחם החדשנות כבר הגיעו לשווי מצטבר של כ־6 מיליארד דולר, וחלקן נמכרו בעסקאות ענק. ARC יצרה גם רשת שיתופי פעולה עם ענקיות כמו NVIDIA ומיקרוסופט.
38. טל גרנות, מנכ"לית הוט
במקביל, תחת הובלתה נמשכה ההשקעה המתמשכת של HOT בתוכן וביצירה הישראלית, שהגיעה לשיא משמעותי עם זכיית הסרט הדוקומנטרי "עוד נחזור לרקוד" בפרס האמי. מעבר להישג המקצועי והבינלאומי הזכייה סימנה רגע שיא גם בהיבט הציבורי והלאומי: הסרט הפך לכלי משמעותי בהסברה הישראלית, הציג לעולם את הסיפור הישראלי מנקודת מבט אנושית, כואבת ואותנטית, וחיזק את מעמדה של HOT כגוף שמבין את כוחו של תוכן להשפיע מעבר למסך.
במישור העסקי נדרשה גרנות להתמודד עם אתגרים מהותיים, בהם בחינת האפשרות שחברת האם, Altice International, תמכור חלק מהחזקותיה ב־HOT, מהלך שעשוי להשפיע על מבנה הבעלות והכיוון האסטרטגי של החברה. זאת לצד התמודדות שוטפת עם רגולציה ותחרות גוברת, תוך שמירה על יציבות ניהולית ומיקוד בליבת הפעילות.
השנה החולפת סימנה עבור גרנות שילוב בין הנהגה אסטרטגית לניהול יומיומי אחראי, עם הובלת מהלכים משמעותיים, התמודדות עם אתגרים מורכבים וביסוס מעמדה כאחת המנהיגות הבולטות והמשפיעות בשוק התקשורת הישראלי.
39. חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי
עם זאת קיימת ביקורת על הבנקים, על כך שהתוצאות הטובות הושגו גם בעקבות סביבת הריבית הגבוהה. לפרידמן ולשאר מנכ"לי הבנקים צפוי מאבק לא פשוט מול האוצר בסוגיית המס המיוחד שנשקל להיות מוטל על המערכת הבנקאית.
לצד העשייה העסקית הענפה לאומי ממוקד בשנים האחרונות בשיפור השירות ללקוחות - עקב אכילס של כל מערכת בנקאית וגם של לאומי. פרידמן הבין שמדובר בסוגיה אסטרטגית לבנק, והכריז שלא ישקוט עד שלאומי יהיה ראשון בסקרי שביעות הרצון של הלקוחות. ואכן בשנים האחרונות, בהובלת סמנכ"לית השיווק מיטל שירן־הראל, יצא לאומי בשורת הכרזות משמעותיות בתחום השירות: פתיחת מוקדי השירות 24 שעות ביממה כולל במוצ"ש, וואטסאפ ישיר למנהלי הסניפים ועוד. בלאומי מבטיחים שלא נאמרה המילה האחרונה בתחום.
40. ידין ענתבי, מנכ"ל בנק הפועלים
ענתבי שם דגש על הרחבת בסיס הלקוחות, לרבות קהלי יעד ייחודיים כמו הלקוחות הצעירים; צמיחה במכירות; מובילות בשירות והוגנות, לצד התאמות להמשך הצמיחה. במקביל מושקעים מאמצים בפיתוח כלים, מוצרים ופתרונות חדשניים לרווחת הלקוחות.
המהלך משתלב בתפיסתו של ענתבי, הנשענת על ניסיונו הרגולטורי והניהולי. בשנים 2005־2009 כיהן כממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון והוביל רפורמות משמעותיות לטובת הציבור. כמנכ"ל הוא מאפשר לבנק להיות גורם חשוב בחינוך פיננסי ובהנגשת כלים לחיזוק החוסן הכלכלי.
התרעות פיקוד העורף