מן השנים המוקדמות של פעילותו ועד ימיו האחרונים, הוא הקדיש חלק עצום מחייו וממשאביו לעשייה פילנתרופית רחבת היקף, מתוך אמונה עמוקה באחריות, בערבות הדדית ובמחויבות לעתיד החברה בישראל. הוא ייסד ותמך ביוזמות חינוכיות, רפואיות, חברתיות ומדעיות פורצות דרך - בהן ארגון המנהיגות הצעירה LEAD את ארגון "צלול", החווה לרכיבה טיפולית, הארגון הרפואי Save a Child’s Heart, פרויקטים במדעי החיים, ופעילויות רבות אחרות שזכו להשפעה רחבה בארץ ובעולם. ופרוייקטים שהיו פורצי דרך ברמה העולמית כמו המצפה התת ימי באילת.
בשנים האחרונות כאב מוריס את הקוטביות והשסע בישראל, והאמין בלב שלם שהדרך קדימה עוברת דרך חיבור, הקשבה והשקעה בדור הצעיר. עד רגעיו האחרונים שב ואמר כי תקוותו היא שצעירי ישראל ייקחו את המושכות מהמבוגרים ויפעלו לביסוסה של חברה מאוחדת יותר, הפועלת מתוך אחריות משותפת לעתיד המדינה.