זה סיפור אמיתי. כמה שהוא אמיתי, ככה הוא מצמרר. לא מדובר באיזה עיר צפונבונית עמוסת הייטקיסטים ושמאלנים. קריית שמונה חשובה לישראל יותר מעיר רגילה. תושביה שייכים לפריפריה, מצביעי ימין, עיר ליכודית מסורתית. על פניו, הממשלה הייתה צריכה להתאבד על שיקום קריית שמונה. גם פוליטית, גם ממלכתית, גם עניינית. במציאות, הממשלה משקמת את קריית שמונה בערך כמו שהיא משקמת את בית החולים סורוקה או את מכון ויצמן. דחוף יותר להמשיך להגדיל את הכספים הקואליציוניים (ששברו השנה את שיא כל הזמנים).
"מתוסכלים, מיואשים, בלי תמיכה, בלי הטבות, בלי סיוע אמיתי"
שאלתי אותו מה המצב. "קשה", אמר, "אנחנו שנה אחרי הפסקת האש, היו בגליל העליון ובקריית שמונה 2,000 עסקים קטנים ובינוניים. חצי נסגרו. המחצית השנייה, שפתחו מחדש, במצב קשה. מתוסכלים, מיואשים, בלי תמיכה, בלי הטבות, בלי סיוע אמיתי".
שאלתי למה. "זו תסמונת הממשלה הקמצנית אחרי מלחמה", אמר מרגלית, "כל מי שמבין יודע שאחרי מלחמה ממשלות צריכות להפגין נדיבות ולשפוך הרבה כסף באזורים שנפגעו כדי לא להיקלע למיתון, זה מה שהיה אחרי מלחמת לבנון השנייה, וזה מה שלא קורה עכשיו. להתחשבן עם בעלת חנות אופנה על המלאי שלה, זה פשוט לא להבין שום דבר. לתת לבעל נכס שעמד מושכר ועכשיו עומד ריק פיצוי רק על ההוצאות שלו, ולא על אובדן ההכנסות, כנ"ל. זה פשוט טמטום מופלג".
שאלתי אותו מה המצב. "קשה", אמר, "אנחנו שנה אחרי הפסקת האש, היו בגליל העליון ובקריית שמונה 2,000 עסקים קטנים ובינוניים. חצי נסגרו. המחצית השנייה, שפתחו מחדש, במצב קשה. מתוסכלים, מיואשים, בלי תמיכה, בלי הטבות, בלי סיוע אמיתי".
שאלתי למה. "זו תסמונת הממשלה הקמצנית אחרי מלחמה", אמר מרגלית, "כל מי שמבין יודע שאחרי מלחמה ממשלות צריכות להפגין נדיבות ולשפוך הרבה כסף באזורים שנפגעו כדי לא להיקלע למיתון, זה מה שהיה אחרי מלחמת לבנון השנייה, וזה מה שלא קורה עכשיו. להתחשבן עם בעלת חנות אופנה על המלאי שלה, זה פשוט לא להבין שום דבר. לתת לבעל נכס שעמד מושכר ועכשיו עומד ריק פיצוי רק על ההוצאות שלו, ולא על אובדן ההכנסות, כנ"ל. זה פשוט טמטום מופלג".
"לתת הטבות מפליגות"
מה היית עושה, שאלתי. "תוכנית לאומית כוללת. הצעירים רוצים לחזור. הם זקוקים לאתגר. לבשורה. לאיכות חיים. לא, זה לא צריך להיות תל אביב. יש כבר תל אביב. זה הגליל".
טוב, זו כותרת, מה עם התכלס, שאלתי. "אוקיי", הרים מרגלית את הכפפה, "דבר ראשון, כל מי שגר בין אפס ל-9 ק"מ מהגבול, פטור מלא ממס הכנסה לחמש שנים. חד וחלק. בתנאי שהם גרים כאן באמת. כל השבוע. אני אומר לך באחריות, בשורה התחתונה זה יכניס הרבה יותר כסף מאשר יעלה למדינה. זה לא פטנט שלי. זה יקים לתחיה את המקום תוך שניות".
"דבר שני", הוא אומר, "ללכת על תוכנית שנקראת 4-18, זה אומר שהממשלה פוטרת ממס 40% מכל משכורת של עובד שחברות לוקחות באזור הזה, עד גובה של 10,000 דולר לחודש. זה מייצר מצב שלחברות הטכנולוגיה הגדולות כדאי מאוד לשכור עובדים מהגליל ולפתוח כאן מרכזי פיתוח. תוסיף לזה החלטה לתת הלוואות בערבות מדינה וריבית נמוכה לכל פרויקט מגורים או תעשייה באזור של בין אפס ל-9 ק"מ מהגבול לחברות הנדל"ן. זה יעניק תמריץ ענק לחברות האלה להתחיל לבנות כאן בנייה חדשה שתעורר את האזור ותחדיר תקווה".
"המהלכים האלה", אומר מרגלית, "ישדרו תקווה, אנרגיה ואת האמירה שהממשלה כאן, היא לצידם של התושבים, היא לא מוותרת על האזור הזה. העסקים הקטנים הם 65% מהתעסוקה בישראל. חייבים להציל אותם. תן לעסקים הקטנים בצפון הטבות מפליגות. הרי אם העובדים הולכים לחתום אבטלה, אתה מפסיד פעמיים. גם משלם להם, גם מפסיד את המס על השכר שלהם. צריך לפעול. עכשיו. בנדיבות. זה לא הזמן לחסוך. כל ממשלה שפעלה בנדיבות וברוחב יד אחרי משברים כאלה, הצליחה. כל ממשלה שחסכה, נכשלה. זה פשוט".
"אפשר גם ללכת בשיטת PPP", הוא אומר, "שותפות של השקעה פרטית וממשלתית (private public partnership), לקרוא למשקיעים ולתת להם מץ'-אפ על ההשקעה, אתם משקיעים 50% והמדינה משלימה, הרי זה משלם את עצמו בריבית דריבית תוך זמן קצר ועל הדרך גם הצלת אזור שלם".
הטענות של מרגלית לא מופנות רק לממשלה. "מה עם האופוזיציה", הוא שואל, "למה אף מפלגה באופוזיציה לא חרטה על דגלה את הצלת הגליל והעוטף?". השיחה איתו התקיימה יום לפני שבנט עלה צפונה ובעקבותיו גם איזנקוט. "הצפון צריך להיות באג'נדה של כולם. זו קריאה לדגל. זה אזור מדהים. הוא זקוק עכשיו לעזרה ראשונה דחופה כדי לעמוד על הרגליים. לא הכל פוליטיקה. זו קריאת התעוררות. פוליטיקאים, בואו. מצידי, תגזרו סרטים. אין בעיה. רק בואו ותעזרו".
לסיום, הוא סיפר לי על הצלחות המיזמים שלו בירושלים, איך הוא מעסיק שם 32 אלף עובדי טכנולוגיה, ביניהם גם חרדים רבים, חרדיות, ערבים ממזרח ירושלים. כל הסוגים וכל המינים. "סוד ההצלחה הוא השיתוף, כשכולם מרוויחים, זה מצליח", הוא אומר. ואז מדבר על תל-חי. "ראית את הקמפוס המזרחי של מכללת תל חי?", הוא שואל, ואני לבושתי עונה שלא ראיתי.
"תשמע, זה אמריקה. זה מקום מדהים. מדהים. מה הבעיה של הממשלה להחליט שהיא מחזירה את כל הדוקטורנטים הגולים שלנו מהגולה ומושיבה אותם כאן, בקמפוס, שטובל בטבע מרהיב, בירוק וברעננות מדהימה, פוטרת אותם ממס לחמש שנים, נותנת מלגות מחקר, וכל חברות ההייטק, במקום לעשות שותפויות ופיתוחי מחקר באוקראינה, מה הבעיה לבוא לכאן, לתל-חי? למה לא לתת לחברות הטכנולוגיה הטבה מיוחדת למי שעושה סאב-קונטרקטינג בגליל? אנחנו צריכים כאן גנרל אזרחי, שיעזור לנצח במלחמה על הגליל. זה המאני טיים. תרתי משמע".
התרעות פיקוד העורף