בראש סדר העדיפויות
הורן, אשת תקשורת ותיקה ששימשה בעברה סמנכ"לית תוכניות ברדיוס 100FM, החלה לעבוד בדוברות המטה שלושה שבועות אחרי 7 באוקטובר. “אני מאלה שלא יכלו לשבת בבית בחיבוק ידיים, אז הגעתי למטה כדי להתנדב פעמיים־שלוש בשבוע", היא מספרת. “אבל מהר מאוד הבנתי שהתנדבות כזו לא מספיקה, והצטרפתי למערך, שזה אומר להיות 24/7 בתוך זה, לחוות עם המשפחות את כל רכבת ההרים, רגעי התקווה והשבר. אנשים לא יודעים מה עברנו שם, וגם עכשיו אני עדיין לא מעכלת וצריכה להתאפס על עצמי. זו חוויה של פעם בחיים, דבר שכל החוקים הנורמטיביים לא רלוונטיים לגביו כשמדובר בהחזרת חטופים ונעדרים הביתה".
התגלמות ערך הרעות
כשר מתארת את הטלטלה הרגשית שאפיינה את ליווי המאבק. “האתגר הכי גדול היה כשעסקאות התפוצצו, ואתה מבין שאתה צריך להמשיך באותה דרך בלי שיש לך מסלול ברור של איך זה יקרה", היא אומרת. “אני זוכרת את עצמי אומרת לאחת האמהות: ‘לא ברור איך הוא יֵצא, אבל הוא יוצא’. וממשיכים. זה היה מרתון ארוך, אינטנסיבי, בלי לדעת מתי נגיע לקו הגמר. היו מקרים שבהם נשברתי, ולא חשבתי שנצליח, אבל הסיפוק הוא עצום. כל חטוף שחזר הביתה שווה הכל. ערך הרעות, בהתגלמות הכי עמוקה שלו, נמצא במטה החטופים. בלי פוליטיקה ובלי דת. וזה לא היה קורה בלי עם ישראל, בלי המגזר העסקי ובלי החיילים. הייתה לי זכות להיות במטה, אבל הייתה לי זכות אפילו גדולה יותר, להיות חלק מעם ישראל".
התרעות פיקוד העורף