"תוך כדי שיחה עם לקוח פתאום אני שמה לב שקופצות לי הודעות בוואטסאפ, ובאופן פרדוקסלי אותו לקוח היה תקוע בכביש 6, בפקק שהיה שם כתוצאה מהתאונה שבה בני היה מעורב", סיפרה חביב. "זה היה יום שגרתי, ערב רגיל, שום דבר לא מכין אותך לזה".
חביב שרטטה דמות של איש נעים, דווקא בתוך מקום פורמלי כל כך. "בדרך כלל יש משהו טקסי בבתי משפט. מבלי לגרוע מהרשמיות, אצל השופט שגיא היה הרבה חום", אמרה. "הוא היה איש גדול, מטר תשעים. אני לא אישה נמוכה, אבל תמיד הסתכלתי אליו כשאני מכופפת את הצוואר כלפי מעלה. הייתי צריכה לשאת עיניים, אבל הוא איש שהייתה בו עדינות והיה בו רוך. רואים את זה בתמונה שלו, יש לו עיניים טובות והוא פשוט היה כזה".
"משפטנים מבריקים יש הרבה, אבל יש גם רכיב אנושי במשפטנות כדי לדעת לנהל את הצדדים ולהגיע להכרעות שהן צודקות, ולא רק נכונות משפטית", הסבירה בהמשך השופטת בדימוס. "הוא גם היה משפטן מאוד מקצוען וחד, וגם היכולת האנושית שלו הייתה לדבר לכולם בגובה העיניים. לא כל אחד יודע לעשות את זה, בטח שלא שופט שכבול לכללי הטקס".
לדבריה של חביב, "שיפוט זה אנשים, והשופטים חותכים בבשר החי לא רק בעניינם של נאשמים, אלא גם בעניינם של הקורבנות שלהם. בסוף זה משנה חיים. יהיה זכרו ברוך, אבידה גדולה למערכת בעיניי".