"הדו"חות המתפרסמים מדגישים את החשיבות הקריטית של ביקורת המדינה. הם מלמדים על הליקויים בפעולות הרשויות השונות, אשר לא התארגנו לתת את השירותים הראויים לאזרחים ועל הצורך לתיקון ליקויים באופן מיידי", ציין אנגלמן בפתח דוח הביקורת הנוקב.
היעדר מיגון - כשליש מאזרחי ישראל אינם מוגנים כראוי מפני טילים, ומקלטים ציבוריים רבים אינם מתוחזקים
בפרק על המיגון התריע מבקר המדינה: "היעדר מיגון מסכן חיים. שליש מאזרחי ישראל אינם מוגנים מפני טילים כראוי, ובכללם יותר מ-42 אלף תושבים המתגוררים ביישובים הנמצאים במרחק של עד תשעה ק"מ מהגבול עם סוריה ולבנון". עוד נטען בדוח כי פיקוד העורף בחר להקפיא את ביצועו של השלב השני בתוכנית המיגון הרשותית, מבלי לדאוג לתוכנית חלופית.
"בנוסף, נמצאו ליקויים רבים בתחזוקה של המקלטים הציבוריים ברשויות המקומיות שנבדקו - בכ-11.7% מהמקלטים הציבוריים בישראל לא ניתן לשהות", ציין עוד מבקר המדינה - "למשרד החינוך לא היו נתונים על המיגון התקני ביותר מ-50% מגני הילדים. הממשלה קיבלה החלטה על תוכנית רב-שנתית ללא הקצאה של מקורות תקציביים, זאת על אף שבדוח קודם הערנו על כך".
משרדי הממשלה העבירו לידי עיריית אשקלון בשנים 2023-2022 רק 2.7 מיליון שקל (21%) מהסכום שנקבע בהחלטת הממשלה. משרד הבינוי והשיכון הקצה בסך הכול 106 מיליון שקלים למענקים והלוואות לסיוע בפתרונות מיגון דירתיים באשקלון לשנים 2022 ו-2023, והם לא נוצלו עד אמצע שנת 2023 בשל עיכוב בפרסום הנוהל לקבלתם.
עוד עולה מהביקורת כי נכון לינואר 2025, לכ-3.2 מיליון תושבים (33.6%) אין מיגון תקני, ובכללם 42,575 תושבים המתגוררים ביישובים הנמצאים במרחק של 20-7 ק"מ מגדר המערכת הגובלת ברצועת עזה. "פער זה מתחדד לאור המציאות הביטחונית המשתנה, שבה יש איומים בלתי פוסקים של ירי טילים מחזיתות שונות", הדגישו מחברי הדוח.
בדוח הביקורת גם נטען כי בהיעדר מיגון תקני במוסדות החינוך, נפגעה הרציפות התפקודית של בתי הספר וגני הילדים ובמקומות שנבדקו (אשקלון, בענה, גבעתיים וחולון) נאלצו ילדים ובני נוער ללמוד רק בחלק מימות השבוע, בתקופה שבין כשלושה שבועות לחודש ואף לחודשיים (בבתי הספר בבענה).
משרד מבקר המדינה העיר לפיקוד העורף כי אין זה ראוי שבמשך כשבע שנים הוא נמנע מאישור תוכנית המיגון של הרשויות המקומיות, והותיר את נושא ההיערכות למיגון התושבים להחלטה וולונטרית של הרשויות המקומיות וללא הנחיות ברורות לרשויות בתחום שעליו הוא מופקד. מבקר המדינה קבע כי על הצוות הבין-משרדי בראשות המל"ל להשלים את בחינת הפערים וגיבוש של תוכנית רב שנתית מתוקצבת.
מערכת הבריאות - 56% ממיטות האשפוז ו-41% מחדרי הניתוח אינם ממוגנים
מהביקורת עלה כי קיימות כ-25 אלף מיטות אשפוז בבתי חולים, מהן כ-17,500 מיטות אשפוז כלליות ב-27 בתי חולים כלליים (70%), כ-3,900 מיטות אשפוז ב-13 בתי חולים גריאטריים (16%), כ-3,000 מיטות אשפוז בעשרה בתי חולים פסיכיאטריים (12%) ו-420 מיטות אשפוז בשני בתי חולים שיקומיים (2%).
דוח הביקורת הנוקב התריע עוד כי כ-56% ממיטות האשפוז אינן מגנות ב-27 בתי חולים כלליים שנבדקו. עוד עולה מהביקורת כי 93% מהמיטות של האשפוז ההמשכי - בתי חולים גריאטריים, פסיכיאטריים ושיקומיים במחוז דן של משרד הבריאות אינן מוגנות וגם כ-75% ממיטות האשפוז בבתי החולים הפסיכיאטריים ו-63% ממיטות האשפוז בבתי החולים הגריאטריים אינן מוגנות.
הביקורת גם העלתה כי כ-67% ממכשירי הדימות אינם מוגנים בבתי החולים הכלליים הקרובים לגבול (עשרה מתוך 15) וכ-56% מחדרי הצנתורים והאנגיורגפיה אינם מוגנים במרכזי העל הקרובים לגבול (חמישה מתוך תשעה).
"עולה חשש שיכולתם של בתי חולים רבים להמשיך לתת שירותים רפואיים לכלל האוכלוסייה בעת מלחמה כוללת וממושכת - תהיה מוגבלת", התריע מבקר המדינה וקובע כי בשל הצורך לשמור על הרציפות התפקודית של בתי החולים במצבי חירום, על משרד הבריאות בתיאום עם משרד האוצר ובתי החולים לגבש תוכנית ארוכת טווח, שתקבע סדרי עדיפויות לביצוע הפרויקטים להשלמת פערי המיגון בבתי החולים, שעל פי הערכת משרד הבריאות עומדים על היקף תקציבי של יותר מארבעה מיליארד שקל.
משרד החינוך - היעדר היערכות במרבית בתי הספר ללמידה מרחוק
בפרק על החינוך, כותב מבקר המדינה: "על אף המלצתנו כבר ב-2021 בנושא הוראה ולמידה מרחוק בתקופת הקורונה, משרד החינוך טרם השלים את הכנתה של תוכנית אסטרטגית לאומית רב-שנתית לקידום הלמידה הדיגיטלית". עוד נטען כי מסקרי המנהלים וההורים שערך משרד מבקר המדינה - עלה כי גם בעת המלחמה היה מחסור ניכר באמצעים ללמידה ולהוראה מרחוק.
"גם בהגעה למרחבים מוגנים - מערכת החינוך אינה מוכנה: מסקר שערכנו עלה כי בקרוב ל-40% מבתי הספר שנדגמו - לא כל התלמידים הצליחו להגיע בתוך זמן ההתרעה למרחבים המוגנים", ציינו עוד מחברי הדוח. מהביקורת עלה כי 11% בלבד מבתי הספר נמצאו ברמת הצטיידות טכנולוגית גבוהה, לצורך קיום למידה משולבת דיגיטל.
שיעור בתי הספר שבהם חסרו אמצעי קצה ללמידה ולהוראה מרחוק לתלמידים ולמורים בהתאמה עמד על 976 ו-653 מתוך 1,347. עוד עולה מהביקורת כי מספר בתי הספר שבהם לא היה רכז ביטחון ומספר בתי הספר שבהם רכז הביטחון לא עבר הכשרה מקצועית עמד על 257 ו-741 בהתאמה.
עוד עלה מהביקורת כי מדיניות ההקלות בבחינות הבגרות שגיבש משרד החינוך בעקבות המלחמה אכן מנעה פגיעה בציונים, אולם, כפי שקרה במשבר הקורונה, היא גם הביאה לעליות, לעיתים ניכרות, בציוני הנבחנים. "המשמעות היא כי מדיניות ההקלות אומנם מנעה פגיעה של מצב חירום בציוני הנבחנים, אך ייתכן שהביאה להינף יתר בציוניהם וכך עלולה לפגוע במעמדן של בחינות הבגרות כמשקפות בין השאר את היכולת האקדמית של התלמידים", התריע מבקר המדינה.
מבקר המדינה קבע כי על משרד החינוך לוודא שבמרחבים המוגנים של בתי הספר יתוקנו המרכיבים שנמצאו בלתי תקינים ויושלמו המרכיבים החיוניים החסרים לפעול למינוי רכזי ביטחון בבתי הספר שאין בהם בעל תפקיד כזה, ולקדם את הכשרתם המקצועית של אלה שלא קיבלו הכשרה מתאימה. עוד מומלץ כי משרד החינוך ינחה את בתי הספר להגביר את הקשר האישי של מחנכי הכיתות עם ההורים בעיתות חירום.
בסוגיית ההקלות בחינות הבגרות במצבי חירום, מבקר המדינה קובע כי על משרד החינוך להפיק את הלקחים מהמדיניות שנקט במלחמת חרבות ברזל, ולגבש מדיניות הקלות שתוצאותיה יהיו מדויקות ככל הניתן. "הפקת הלקחים ממלחמת חרבות ברזל והטמעתם ובפרט, תרגול והגברת המוכנות בשגרה הם תנאי יסודי לתפקוד מיטבי של מערכת החינוך בעת חירום ומרכיב מרכזי ביכולתה של מדינת ישראל לשמור על רציפות תפקודית ובשימור החוסן הלאומי", ציין אנגלמן בסיכום הדוח.
רשות המיסים - סחבת בדיון בעררים על גובה הפיצויים ואי גביית תשלומי יתר
אנגלמן התריע עוד: "בסיורים שקיימתי בצפון עלה כי הרשויות מתקשות בניהול וביישום תהליכי השיקום הנדרשים". עוד הוא קובע כי לא קיים מנגנון לאיגום תקציבים המיועדים לשיקום נזקי המלחמה.
מהביקורת עלה כי קרן הפיצויים שילמה לעסקים במלחמת חרבות ברזל ובסבבים קודמים תשלומים בגין נזקים עקיפים בהיקף של יותר משלושה מיליארד שקל, בלי שמגישי התביעות היו זכאים להם, כאשר 1.5 מיליארד שקל מתוכם שולמו ביתר במלחמת חרבות ברזל. מבקר המדינה התריע עוד כי כ-1.9 מיליארד שקל מהסכום אשר שולם ביתר, טרם נגבו עד מועד סיום הביקורת.
מהביקורת עולה כי כ-59 אלף תביעות בגין נזקים ישירים הוגשו לקרן הפיצויים מתחילת מלחמת חרבות ברזל ועד סוף דצמבר 2024, לעומת כ-56 אלף תביעות במצטבר שהוגשו במהלך 18 שנים - בין השנים 2006 ל-2023 - במלחמת לבנון השנייה ובכל סבבי הלחימה באותן שנים. בנוסף, 525 אלף תביעות בגין נזקים עקיפים הוגשו לקרן הפיצויים מפרוץ מלחמת חרבות ברזל ועד סוף אוקטובר 2024.
עוד הוסיפו: "ביטחון ילדינו איננו עניין לדיון, אלא אחריות בסיסית של המדינה ואנו קוראים למשרדי הביטחון, האוצר והחינוך לפעול יחד, מיידית, לגיבוש תוכנית מיגון לאומית, עם תקציב מוסדר, לוחות זמנים ברורים ושקיפות לציבור, כדי להבטיח שכל תלמיד ותלמידה ילמדו בסביבה בטוחה ומוגנת".
עוד הוסיפה: "הקשר בין גוף לנפש הוא עמוק: מערכת בריאות שאינה מתוקצבת ומוגנת כראוי פוגעת גם בתחושת הביטחון והחוסן הנפשי של כולנו. פורום ישראל בריאה קורא לממשלה לאשר באופן מיידי תוכנית לאומית ומתוקצבת למיגון כלל בתי החולים, בהיקף המלא שנדרש, לצד חיזוק מתמשך של מערכות הבריאות והקהילה. אין חוסן לאומי בלי מערכת בריאות מתפקדת, בטוחה ומוגנת".
"לאורך השנים נעשים מאמצים רבים, רציפים ומתמשכים, לצמצום פערי המיגון, לרבות פניות חוזרות ונשנות בבקשה לתקציבים ייעודיים. העלאת הנושא לסדר היום, הן על ידי המשרד מול הגורמים השונים והן על ידי מבקר המדינה, מסייעת להמשך קידום מיגון המערכת. המשרד מברך על עיסוק המבקר בנושא חשוב זה".
"נוכח מגבלות המשאבים הקשות וצרכי המערכת הרבים, נדרש איזון בין כלל התחומים, מטבע הדברים, לא ניתן להסב את כלל התקציבים או כלל תקציבי הפיתוח, לטובת מיגון בלבד. מיותר להבהיר, כי אילו היו ברשותנו המשאבים הנדרשים, היינו מגיעים למיגון בשיעור גבוה הרבה יותר של כלל בתי החולים בישראל".
"פרויקטים אלה, שבוצעו מתחילת חרבות ברזל הביאו לתוספת כוללת של 2,234 מיטות ממוגנות בעלות של מעל 550 מיליון ₪. כמו כן, במהלך מבצע 'עם כלביא', נוספו 1408 מיטות בעלות של מעל 120 מיליון ₪, וכן התאמת המענה המיגוני לאחר שינוי ההנחיות של פיקוד העורף עבור מרחב מוגן באיום בליסטי".
"סך הכל מתחילת חרבות ברזל עד לזמן זה נוספו 3,642 מיטות בעלות של מעל ל-670 מיליון ₪. פרויקטים נוספים נמצאים בהליכי בינוי ועם השלמתם בשנים הקרובות, נגיע ליעד המיגון אותו הצבנו למערכת".
"לצד המחסור החמור במיגון, משרד הבריאות שם לעצמו כמטרה הן במהלך 'חרבות ברזל' והן במבצע 'עם כלביא' לשמור על רציפות תפקודית בבתי החולים לטובת רפואת שגרה דחופה וכן על יתירות וגמישות כמענה לאירוע רב נפגעים.* בהתאם, כחלק מפעולות החירום, נקט המשרד צעדים כמו רידוד הפעילות והפסקת הפעילות האלקטיבית, מתוך מטרה לשמר קיבולת מספקת בבתי החולים לאירועי ם רבי נפגעים ולצמצם את תנועת המטופלים למוסדות הרפואיים, כאשר מדובר בטיפולים שניתן לדחותם. זאת, לצד הגברת המענים הקהילתיים והמענים הניתנים בבית המאושפז".
"באופן מעשי, עם תחילת מבצע 'עם כלביא', הנחה משרד הבריאות על רידוד של עשרות אחוזים בהיקף המטופלים במרכזים רפואיים וכן על הורדת המטופלים למרחב ממוגן. הנחיות אלו, לצד הנחיות לרידוד נוסף שניתנו, גם למרכז הרפואי סורוקה, סייעו בהצלת חיים של מטופלים ואנשי צוות עם פגיעת הטיל האיראני ישירות במחלקה שפונתה רק שעות קודם לכן, בהנחיית משרד הבריאות".
"במסגרת דיוני התקציב סכמו משרדי הבריאות והאוצר כי בשנת 2026 יינתנו התקציבים הנדרשים לטובת מכרזי התכנון של סורוקה. בנוסף סוכם על תקצוב של כ-200 מלש"ח לטובת פרויקטי מיגון בבתי חולים בישראל, ואלו יינתנו בדגש על אזורים בהם הפער המיגוני משמעותי ביחס לקיים, וכן לטובת הכשרת חניוני חירום ומיגון תשתיות קריטיות".
"משרד הבריאות ממשיך ופועל באופן שוטף לצמצום פערי המיגון ולהגנה מרבית על המטופלים והצוותים הרפואיים, בהתאם ליכולות ולתיעדוף הנדרש במציאות מורכבת זו".
"לפיקוד העורף אין סמכות בחוק לעסוק בעניין אחזקת מקלטים פרטיים. תוכנית המיגון בכל רשות נתונה להחלטת הרשות המקומית. פיקוד העורף קבע כי יינתן סיוע בתהליך גיבוש התוכנית לרשות שתרצה בכך. פיקוד העורף מסייע לרשויות המקומיות שהחליטו לאמץ את התוכנית כחלק מתפיסת ההפעלה בחירום במנחה מקצועי ובסיוע של המחוז הרלוונטי בפיקוד העורף. פיקוד העורף מבצע ביקורות במקלטים ציבוריים ומעדכן את הרשויות המקומיות בממצאי הביקורת לשם שיפור המיגון ועמידה בהוראות הדין".
"פיקוד העורף מפיץ מדיניות התגוננות ייעודית למוסדות בריאות, הקובעת מספר מדרגים להתנהלות בעת התקפה. בנוסף, פיקוד העורף מקיים אימונים ותרגולים כחלק מתוכנית סדורה בבתי חולים על מנת לתרגל הגעה בזמן הנדרש למרחבים מוגנים ולהציל חיים".
"לא ייתכן שבמדינת ישראל המצויה תחת איום בטחוני מתמשך וכל יום עלולה להתפתח מלחמה, התלמידים ילמדו ללא מיגון תקני או בהגדרות עמומות כמו "הכי מוגן שיש" ואסור שילדינו ישבו עם ידיים על הראש מתחת לשולחן. ביטחון ילדינו איננו עניין לדיון, אלא אחריות בסיסית של המדינה ואנו קוראים למשרדי הביטחון, האוצר והחינוך לפעול יחד, מיידית, לגיבוש תוכנית מיגון לאומית, עם תקציב מוסדר, לוחות זמנים ברורים ושקיפות לציבור, כדי להבטיח שכל תלמיד ותלמידה ילמדו בסביבה בטוחה ומוגנת".
"העובדה הפשוטה והברורה שלא לכל אזרחי ישראל יש מיגון - זה מחדל רציני מאוד"
עוד הוסיף לאחר מכן: "כמובן שכל מקרה לגופו, אך למעט פגיעה ישירה - הממ"ד הוא המרחב המוגן ביותר שיש ומהווה פתרון מצוין. בשלב זה אין צורך לחשוב על עיבוי המיגון אלא על כיסוי כל האוכלוסיה בישראל, כך שתוכל להגיע בזמן למרחב מוגן תקני ומוגדר. עם עורף חזק נוכל לעשות הכל".
"כשרואים את התמונה הכוללת לפיה למעלה מ-40% מהמתקנים החיוניים כולל חדרי ניתוח, חדרי צינתורים, דימות ומיטות טיפול נמרץ אינם ממוגנים קשה שלא להגדיר את המצב כהפקרת חייהם של אזרחי ישראל. על משרד הבריאות לדרוש כבר בתקציב הנוכחי את 4.3 מיליארד ש״ח החסרים לתיקון העוול וכדי להערך באופן מיידי לעימות הבא!".
התרעות פיקוד העורף