שרעבי פתח ואמר "היה משפט שאפילו קצת עצבן את האחרים שהיו איתי בשבי - ידעתי שזה רק עניין של זמן עד שנשוחרר. לי זה היה ברור לגמרי". עוד סיפר "השתמשו עלינו בהרבה מאוד טרור פסיכולוגי, וקשה מאוד באופן קבוע להתעלם מזה כשמספרים לך שהמשפחה שלך שכחה ממך ולאף אחד לא אכפת ממך. אני אמרתי שאין לי מושג מה הפוליטיקאים עושים, אבל יש גורמים מקצועיים שהולכים לישון אתנו וקמים אתנו, ואנחנו נשוחרר".
הוא סיפר כי הוא וחבריו היו מנותקים מכלי התקשורת. "לא ראיתי טלוויזיה לא שמעתי רדיו, אנחנו לא היינו חשופים, אבל הייתי בן 52 באותה תקופה, ואתה מבין איך הדברים פועלים. זאת לא פיצה שמכניסים לתנור ותוך רבע שעה היא מוכנה". והוסיף: "יש לי אמון גדול במערכת הביטחונית שלנו ובערכיות של מדינת ישראל שלא משאירה אף אחד מאחור. יש המון דברים שקורים מאחורי הקלעים. ככה מביאים הסכמים, וככה זה יקרה".
על מצבו כיום הוא מספר: "אני בעשייה כל הזמן - אין תלונות. קורים אצלי כל הזמן דברים חדשים בחיים. אני בונה מחדש, אני בונה את המקום שלי מחוץ לקהילת בארי וזה לא פשוט אחרי 35 שנה. אני מאוד נרגש מכל ההתחלות החדשות האלה. אני לא יודע להתקרבן, זו מילת גנאי בשבילי. קורים דברים, יש סיטואציות, אם לבכות עוזר למישהו זה מצוין, אבל לא בשבילי".
אלי השיב לה בהתרגשות, לאחר שהביע השתתפות בצער המשפחה אמר: "אני מבין מי היה רועי, וזה מדהים איך את מדברת על המדינה ועל מסירות הנפש של רועי. הלוואי והיו עוד 200 רועי. אני שמח בסוף קמו אנשים כמו רועי ופשוט עשו בעצמם, מה שהערכיות שלהם אמרה להם, ונכנסו להציל כל כך הרבה אנשים בבארי. תודה לכם".
התרעות פיקוד העורף