אחד האתגרים הייחודיים בהקמת המרכזים הוא השילוב בין הגישה המקצועית המערבית לבין המבנים המסורתיים. לחברה הבדואית יש מנגנוני גישור משלה, אך המרכזים החדשים מציעים משהו נוסף. "שני הצדדים מגיעים ברוב הזמן למגשרים המוכרים בתוך החברה", מסביר ד"ר אלעמור, "לפעמים הם מגיעים מחוסר ברירה ולפעמים הם מגיעים כי הם מעדיפים זאת על פני שכירת מייצג בתשלום. היום, כשאתה רוצה לבוא בהליך מסורתי של משפט בעדווה (משפט מסורתי שמתנהל על פי המנהגים של החברה הבדואית) זה עולה כסף. הצדדים לא יכולים לייצג את עצמם אז הם שוכרים מייצגים וזה עולה כסף. בגישור זה ללא עלות".
סוגי הקונפליקטים שמגיעים למרכזים מגוונים: החל מסכסוכים משפחתיים, סכסוכים בין ילדים ובית הספר, סכסוכים קהילתיים, סכסוכים במגרשי כדורגל או במוסדות ציבוריים, סכסוכי קרקע וסכסוכים בין דוריים בתוך החברה הבדואית. "אנחנו נעזרים במגשרים שיש להם רגישות תרבותית, שיעזרו להתמודד בצורה מסורתית עם הסכסוכים האלה", מסביר ד"ר אלעמור, "ברוב המקרים אנחנו מצליחים לקרב את האנשים לשיח. זה לוקח קצת זמן, אבל לפחות אנחנו נשארים ברמת השיח ולא מדרדרים לאלימות קשה. ההסכמות שמושגות בגישור הופכות למחייבות".
הוא מדגיש: "המטרה שלנו היא להתמודד עם הקונפליקטים לפני שהם הופכים לאלימות. צריך גם אכיפה וגם עבודה קהילתית. אבל אם רק אוכפים ולא מטפלים בשורשים זה לא יפתור את הבעיה".
התרעות פיקוד העורף