"הוצאות מנופחות ובלתי סבירות"
מבקר המדינה ציין עוד, כי לעומת מערכת הבחירות הקודמת ב-2018, חל גידול של כ-125 מיליון שקל (52%) בסכום המצטבר של הכנסות המימון הממלכתי העומדות לרשותן של הסיעות המקומיות. עוד עולה מהביקורת, כי חל גידול של כ-56 מיליון שקל (34%) בסכום המצטבר של ההכנסות ממימון ממלכתי, שעמד לרשותן של סיעות הכנסת.
מהביקורת עולה, כי חלק מההוצאות המנופחות כללו בין היתר: שיפוץ דירות ששימשו למטה בחירות, רכישת מחשבים ומכשירים סלולאריים קרוב ליום הבחירות או אפילו אחריו, דלק ונסיעות – שחלקן היה שקול לנסיעות של אלפי קילומטרים, מה שאינו סביר בבחירות מקומיות. אצל חלק מהמועמדים התגלו הוצאות בגין מזון וכיבוד שהיוו למעלה מ-50% מהוצאותיהם. סיעה אחת אף כללה בהוצאותיה "מתנות ועריכת מופעים לילדים".
ספקים ועובדים שהם קרובי משפחה
מבקר המדינה התריע עוד כי בביקורת נמצאו מקרים בהם יו"ר ועדת הבחירות קבע, כי ראשי עיריות מכהנים עשו שימוש אסור בנכסי העיריות לצורך פרסום תעמולת בחירות ובכך הפרו את חוק דרכי תעמולה. יש לציין כי בעקבות הביקורת, רוב הסיעות העבירו אסמכתאות בדבר השבת עלות השימוש לעיריות. המבקר קבע, כי להבא שימוש אסור בנכסי ציבור עלול להביא לקביעה שהדוח אינו חיובי.
מאות מיליוני שקלים, וכמה במזומן?
מסקירת נתוני הכנסות המועמדים והסיעות למימון הבחירות עולה כי הן הסתכמו על פי הדיווחים ב-424.3 מיליון שקל, כאשר מרבית הסכום, 383.5 מיליון שקל, נעשה באמצעות מימון ממלכתי, כ-35 מיליון שקל נוספים באמצעות תרומות וכ-5.8 מיליון שקל מהכנסות אחרות.
לסיכום הדוח הדגיש מבקר המדינה כי, "על הסיעות והמועמדים בבחירות המקומיות לפעול נאמנות כלפי הציבור ולהשתמש בכספי המימון הממלכתי אך ורק בהתאם לחוק ולמטרה שלשמה הוקצו , קרי – לצורך הבחירות, בחיסכון ותוך הפעלת שיקול דעת ואחריות ציבורית".
התרעות פיקוד העורף