יריב משה: "לא מחפש אשמים, אלא מנסה להנציח"

יריב משה איבד את אביו, ששון, שנפל במלחמת יום הכיפורים, ו־50 שנה אחרי, דודו, סעיד, אחיו של אביו, נרצח ב־7 באוקטובר בניר עוז. בריאיון הוא מספר: "לא מחפש אשמים. רק רוצה להנציח את מי שאנחנו"

אילנה שטוטלנד צילום: פרטי
יריב משה
יריב משה | צילום: קייל קסדן
4
גלריה
סעיד ועדינה משה
סעיד ועדינה משה | צילום: באדיבות המשפחה

הסיפור של עם ישראל

יריב משה, 54, מקיבוץ סאסא שבמועצה אזורית הגליל העליון, נשוי ואב לארבעה, ועובד בתחום הבטיחות בעבודה. חשוב לו שהסיפור של אביו ודודו יישמע, שהם לא יישכחו. "סעיד היה איש מדהים, אבא מדהים, דוֹד מדהים, איש עבודה", הוא מתאר. "אבא שלי היה איש עקשן, דעתן, כזה שנלחם על העקרונות שלו. הוא היה גם איש שמח, שאוהב את החיים. והיה אבא מסור ובעל מסור לאמא שלי. מבחינתי, סעיד ואבא הם חלק מהסיפור המשפחתי, מהסיפור שלנו, של עם ישראל, של ארץ ישראל. של אנשים שעולים ארצה, משתלבים, ובהמשך גם בונים את היישובים במדינה".

יריב משה
יריב משה | צילום: קייל קסדן

בהרצאתו משה מספר, בין השאר, על אירוע שהיה אמור להתקיים ב־13 באוקטובר 2023. "זה תוכנן להיות אירוע לציון 50 שנה לנפילתו של אבא", הוא מפרט. "ארגנו אותו עם סעיד, שלאורך השנים הוביל את ההנצחה של אבא. האירוע היה אמור להתקיים בקיבוץ דביר, שבו אבא שלי חי ושבו נולדתי. בשל מה שקרה האירוע בוטל, כמובן".

בליבה של ההרצאה מוצגים סרטונים מרגשים שסעיד יצר להנצחת אחיו הגדול. חלק גדול מהתמונות בשחור־לבן, כשברקע נשמע קולו של סעיד המדבר על אחיו ועל המשפחה. סעיד לחם לצד אחיו ששון במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן. באחד הסרטונים הוא מספר איך נודע לו שאחיו נהרג, ואיך הסתובב עם הידיעה עד שהחליט לספר למשפחה. "עם דמדומים ראיתי מבטים. הבנתי שהזחל"ם התפוצץ. את אחי החי או המת רצתי לחפש... אחי נהרג, מסביב עשן וקרבות, ואני מתלבט מה לעשות", אומר בסרטון סעיד בקולו.

כשפרצה מלחמת יום הכיפורים הצטרף סמל ששון משה ז"ל כמילואימניק אל יחידתו בחיל ההנדסה והשתתף בקרבות נגד הסורים ברמת הגולן. ב־12 באוקטובר 1973, בפעולה מבצעית באזור ח'אן ארנבה, נפגע הנגמ"ש שבו נסע והוא נהרג במקום עם 12 לוחמים נוספים. יריב ואחותו התאומה שני היו אז בני שנתיים וחצי. אמם נישאה שוב ונולדו לה שתי בנות נוספות.

זוויות לא מוכרות

"באחד הסרטונים שסעיד יצר אני מספר על הילדות שלי", אומר משה. "קיבוץ דביר הוא קטן וחם. זה היה כמו משפחה שחיבקה אותנו. לא הרגשתי ילד חריג. אמא שלנו גידלה אותי ואת אחותי להיות ילדים שמחים, היינו משפחה שמחה. הזיכרון הוא לצד זה שאנחנו ממשיכים את החיים, גם אחרי המוות של אבא וגם אחרי המוות של סעיד. בהרצאות יצא לי לפגוש אנשים שהכירו את סעיד או את אבא. הם סיפרו לי עליהם מזוויות שלא הכרתי. זה היה מאוד מרגש".

יריב משה
יריב משה | צילום: קייל קסדן

"כשעדינה השתחררה מהשבי, זה היה אחד הימים המאושרים בחיי", הוא ממשיך. "כל כך שמחתי לפגוש אותה ולדעת שהיא חזרה למשפחה. הייתי פעיל מאוד במטה החטופים והיה מרגש מאוד לראות אותה חוזרת. סעיד היה איש שלום ואיש אחווה. והעובדה שהוא נרצח ועדינה נחטפה הייתה רק חלק מהאירוע הקשה והכואב שקרה לעם שלנו ב־7 באוקטובר. אירוע שברמה אישית לקח לי זמן לעכל. ביומיום אני לא מסתובב בתחושות של כעס וחיפוש אשמים, אלא מנסה להנציח את מי שאיננו".

תגיות:
הגליל העליון
/
שבעה באוקטובר
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף