תחילה ציינה כי יש לקחת את הדיווחים הבינלאומיים בעירבון מוגבל מאוד. "אני ישנה טוב בלילה כי אנחנו יודעים שהדיווחים האלו הם שברירי מידע, ויש הרבה שיקולים על כל מיני סיבות למה כן או לא לתקוף ומה המניע של טראמפ", אמרה. "חוץ מטראמפ בעולם, אף אחד לא יודע להגיד מה קורה איתו, לכן אני לוקחת את הדיווחים בפרופורציות".
לדבריה, המוכנות הישראלית אינה מוטלת בספק: "מערכות ההגנה של מדינת ישראל הן מערכות חזקות, יציבות, וזה לא מה שמדיר שינה מעיניי בהקשר הזה. תמיד יש יתרונות וחסרונות במועדים מסוימים, אבל זו לא הסיבה לא לישון בלילה". היא הוסיפה כי הדחייה, אם אכן קרתה, דווקא משפרת את המצב בשטח: "היינו במערכה גדולה לא מזמן, וככל שעובר הזמן אנחנו צוברים יותר חימושים ומוכנות, משלימים את הפיתוחים של המסקנות שהסקנו מהסבב הקודם, ולכן בהגדרה, ככל שעובר זמן בין הסבבים, אנחנו נהיה מוכנים יותר".
באשר לחרדה הציבורית והמתח סביב עיתוי התקיפה, ביקשה חדד-חמלניק להזכיר את המאפיינים הפיזיקליים של איום מאיראן. "אנשים שואלים אותי 'האם אפשר להיכנס להתקלח?', אז אני מזכירה שהמתקפה באיראן לא תופסת אותנו פתאום באמצע המקלחת, זה לוקח יותר זמן", הסבירה. "הציבור בסוף רואה את ההתרעה ומתי הטיל יגיע, זה לא ישתנה. אי אפשר להנחית פה טיל בלי שהוא יטוס כמה דקות טובות".
היא הדגישה כי עמימות היא חלק מהמשחק המדיני: "זה חלק מהמשחק וחלק מהאסטרטגיה וההפתעה, אתה לא יוצא למלחמה כשכל הקלפים פתוחים, אז אין סיבה לחשוב שפה זה משהו שונה".
חדד-חמלניק השוותה את המאבק בין מערכות התקיפה להגנה לעולם המחשבים. "בדומה למה שיש לנו במחשב, וירוס ואנטי-וירוס, אז ברגע שיש פריצה, לומדים להתקין את האנטי-וירוס החדש", פירטה. "מערכות ההגנה בכל השכבות כל הזמן מתקדמות. אחרי כל סבב כזה מערכת הביטחון לומדת המון על הצד השני, ולכן התחזית שלה הופכת להיות מבוססת יותר".
לדבריה, היעד הבא של מערכת הביטחון הוא ייעול הייצור אל מול איומי הכמות של האויב: "הפיתוחים הבאים יעסקו בייצור קל, פשוט ומהיר יותר, על מנת לעמוד בכמויות של הצד השני. ראינו מערכות מאוד יציבות, היינו רוצים להרחיק וליירט כמה שיותר מוקדם כדי לייצר התרעה והזדמנויות נוספות".
התרעות פיקוד העורף