לפני שהגיעה למשקם ניסתה אוחנה להשתלב בשוק העבודה החופשי, אך לדבריה נתקלה בדחייה חוזרת. "ניסיתי לעבוד בחוץ, הסתכלו עליי כעל אישה נכה ובעטו אותי החוצה", היא אמרה. במשקם מצאה מסגרת תעסוקתית יציבה ומותאמת, והיא מגיעה מדי יום לעבודה, מתפרנסת בכבוד ומגדירה את המקום שבו היא עובדת כמשפחה.
במקביל, הרפורמה מבקשת לבטל לחלוטין את מודל התעסוקה המוגנת הקבועה, גם לאנשים שאין להם אפשרות אמיתית להתפרנס בשילוב בשוק החופשי מכל סיבה שהיא, וזאת בטענה שהשוק החופשי בשל לשילוב אנשים עם מוגבלויות, מה שכמובן רחוק מהמציאות לגבי כלל הנכים.
את מפעלי התעסוקה המוגנת מבקש משרד הרווחה להפוך ללא יותר ממרכזי הכשרה זמניים לקראת יציאה לעבודה. איפה יעבדו מי שאין להם אפשרות כזאת? למשרד הרווחה הפתרונים. נקבע כי עובדים שלא יצליחו להשתלב בשוק החופשי בתוך חמש שנים יועברו ליחידות לכישורי חיים וייפלטו לחלוטין ממעגל התעסוקה - לא שילוב אלא הדרה.
משרד הרווחה והביטחון החברתי מסר בתגובה: "הרפורמה עתידה לפתוח תחרות בין ספקים על מנת לשפר את השירות לאנשים וליצור מצב שבו יותר אנשים עם מוגבלות יוכלו להשתלב בתעסוקה בשוק החופשי ביחסי עבודה לצד אפשרות להשתכר בכבוד ובהתאם לחוק (שכר מותאם או שכר מינימום). מגוון האפשרויות לקידום המקצועי עבור אנשים עם מוגבלות יגדל באופן דרמטי. המצב שבו עובדים במסגרות תעסוקה ייעודיות מקבלים שכר קבוע של 70% משכר המינימום, מונע שילוב אמיתי בתעסוקה בשוק החופשי בשכר עבודה מותאם".
"מגיל 18 עבדתי ברצף עד שמצבי הבריאותי החמיר", היא אמרה, "אמרו לי שאני כשירה לעבודה, אבל בפועל עבודה רגילה של שמונה שעות לא מתאימה לי. אין שם הבנה או התחשבות, וברגע שהגוף לא עומד בקצב הדלת נסגרת. אני רוצה לעבוד, להתפרנס ולהיות עצמאית, אבל במסגרת שמכירה במגבלות שלי ויודעת להתאים את העבודה למצב הבריאותי".
התרעות פיקוד העורף