"הליקויים בדו"ח הם יסודיים ומשמעותיים, והם מחייבים תיקון מערכתי אצל גופי אכיפת החוק", מתריע אנגלמן. לדבריו, "הדבר נובע, בין היתר, מפעולה ללא הסדרה מספקת בחקיקה, ללא אישורים משפטיים מתאימים ומבלי שהיו נהלים סדורים. הייעוץ המשפטי לממשלה מצדו לא היה שותף פעיל בהליכי הבחינה של השימוש בכלים טכנולוגיים, ולא יזם דיון עקרוני וכולל בנושאים אלה".
"לאזן בין הלחימה בפשיעה לבין הפגיעה בזכות לפרטיות"
אנגלמן מציין כי מטרת הדו"ח היא להוביל לתיקון מערכתי, לחיזוק מוסדות המדינה ולהגברת האמון הציבורי בהם, ולא לשמש כלי לניגוח בעל תפקיד זה או אחר.
בדו"ח הביקורת הנוקב נבחנו כלים ושיטות עבודה שלא נבדקו בעבר, לרבות בחינת השימוש בנתוני תקשורת. בנוסף, נערך לראשונה ניתוח מקיף של כלל התהליך: האישור המשפטי לשימוש בכלים, הגשת בקשות לבתי המשפט, ביצוע התקנות, קבלת המידע מהכלים והשימוש בו, וכן מנגנוני הפיקוח והבקרה על ההליכים הללו.
"חשיבות ביקורת המדינה ופעולתה נגזרת מחוק יסוד: מבקר המדינה, המעניק לה עצמאות ואי־תלות מוחלטת ברשות המבצעת. עצמאות זו חיונית כדי להבטיח שהביקורת תתבצע ללא מורא וללא השפעות, וכי מבקר המדינה ייתן דין וחשבון לכנסת ולציבור", הוא מבהיר. "תכלית 'השיטור החכם' היא מימוש קפיצת מדרגה ביכולות הטכנולוגיות של המשטרה", צוין בדו"ח, על רקע הליקויים שנחשפו בביקורת.
מה הסבירו במשטרה?
בדו"ח הובהר כי המשטרה כתבה בתשובותיה למשרד מבקר המדינה כי קיימת הכרה ארגונית בצורך לעמוד כל העת על המשמר בכל הנוגע להקפדה על זכויות הפרט, גם בתחום הסייבר. לדבריה, מתקיימים הליכי חשיבה ותכנון מתמשכים להתאמת עבודת המשטרה ואתגריה לעולם הטכנולוגי המתפתח. עוד הוסיפה המשטרה כי להתארכות זמני הבדיקות ולהיקפן, במקביל להשעיית השימוש בכלי הטכנולוגי, יש השפעות ישירות על יכולתה להמשיך ולהילחם בפשיעה החמורה בכלל, ולטפל בפשיעה הגואה במגזר הערבי בפרט.
במשטרה טענו כי בשנים האחרונות ננקטו מגוון פעולות לתיקון עבודתה, לעדכונה ולשיפורה בכל הנוגע לשימוש בכלים טכנולוגיים. במסגרת זו נוספו תקנים למשפטנים במחלקת הייעוץ המשפטי של המשטרה, העוסקים בתחום הסייבר ואישור השימוש בכלים טכנולוגיים. אישור השימוש בכלי מועבר לבחינת יועץ המשפטי של המשטרה בצירוף חוות דעת טכנולוגית, חוות דעת משפטית, ציון מקור הסמכות לשימוש בכלי והנחיות עבודה למפיק התוצר ולמפעילי הכלי.
בעקבות הודעת המשטרה כותב מבקר המדינה בדו"ח: "מומלץ כי הייעוץ המשפטי לממשלה יבחן את פעולות התיקון שביצעה המשטרה בהתאם להודעותיה, ובכלל זה את ההתאמות הטכנולוגיות, כדי להבטיח כי השימוש בכלים אלו נעשה כדין. לאחר מכן יוכל הייעוץ המשפטי לאפשר למשטרה לחזור להפעלה מבצעית של הכלי הטכנולוגי, אשר השימוש בו הושעה".
כלים להאזנת סתר ללא אישור
אנגלמן מדגיש בדו"ח כי "שימוש בכלים טכנולוגיים יאפשר למשטרה למלא את תפקידה וייעודה: למנוע עבירות, להעמיד עבריינים לדין ולעמוד באתגרי הפשיעה החמורה, בדגש על הפשיעה במגזר הערבי, ולצמצם את פערי הטיפול בפשיעה הגואה".
עם זאת, מהביקורת עולה שורת ליקויים בשימוש באמצעים טכנולוגיים. שלושה כלים להאזנת סתר ולקבלת נתוני תקשורת אושרו לשימוש על ידי חטיבת הסייבר במשטרה, מבלי שאישורים אלה נשענו על חוות דעת משפטית של הייעוץ המשפטי של המשטרה או של גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה.
ארבעה כלים נוספים וחמש פעולות להאזנת סתר אושרו לשימוש על ידי הייעוץ המשפטי של המשטרה, ללא יידוע גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה. שני כלים ושתי פעולות נוספות, שאושרו לשימוש על ידי הייעוץ המשפטי של המשטרה בלבד, נמצאו על ידי גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה כחורגים מסמכות המשטרה. בנוסף, כלי אחד ושתי פעולות בתחום האזנת הסתר אושרו על ידי הפרקליטות, מבלי שהאישורים נשענו על חוות דעת של גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה.
בדו"ח נטען כי "בעשור האחרון המשטרה רכשה ופיתחה שורה ארוכה של כלים טכנולוגיים בעלי יכולות חדשניות ומהפכניות, ובעלי פוטנציאל לפגיעה בזכויות הפרט ובזכות לפרטיות. השימוש בכלים אלו במשך שנים נשען על תשתית חקיקתית ישנה ובלתי מתאימה".
"אסור למשטרה להשתמש בו"
עוד נכתב כי המציאות שבה המשטרה עושה שימוש בכלים טכנולוגיים תוך כפיפות להסדרה החקיקתית הקיימת מחייבת מתן מענה באמצעות חוות דעת משפטית, הכוללת הליכי בחינה ואישור מפורטים של השימוש בכלים טכנולוגיים חדשים בידי גורם משפטי בכיר. לפי עמדת מבקר המדינה, אף שליועץ המשפטי של המשטרה סמכות להכריע במגוון רחב של החלטות הנוגעות לענייני המשטרה, הרי שכאשר עולות סוגיות בעלות רגישות מיוחדת - כגון פגיעה בזכויות העלולה להביא לחריגה מסמכות - יש להביא את הנושא לאישור גורמי הייעוץ המשפטי לממשלה.
אנגלמן מתריע בדו"ח כי "הפערים הקריטיים בתחום האזנות הסתר מחייבים את המשטרה, הייעוץ המשפטי לממשלה ומשרד המשפטים לתת מענה יסודי ומקיף לצורכי המשטרה בתחום אכיפת החוק והמאבק בארגוני הפשיעה, באמצעות כלים טכנולוגיים והגדרת סמכויות ברורות ומפורשות". מבקר המדינה ממליץ כי כדי שהמשטרה תוכל להשתמש בכלים טכנולוגיים מתקדמים לצורך מאבק בפשיעה - ובכלל זה כלים המעלים סוגיות משפטיות סבוכות הנוגעות להאזנות סתר, סמכויות חיפוש ופגיעה בזכויות יסוד - עליה לוודא שאין היא חורגת מתחומי סמכותה הקבועים בחוק.
מהביקורת עולה עוד כי בשנים 2021–2017 אושרו בבתי המשפט 176,899 צווים לקבלת נתוני תקשורת מתוך 177,654 בקשות שהוגשו, כאשר רק 0.42% מהבקשות נדחו.
לחזק את תפקודם ומעמדם של גופי אכיפת החוק
מחברי הדו"ח מציינים כי בדיקת משרד מבקר המדינה באשר לתקינות הדיווח של קציני משטרה מוסמכים על מתן היתרים מינהליים לשימוש בנתוני תקשורת העלתה ליקויים מהותיים. מדובר בשימוש בנתוני תקשורת מכוח היתר מינהלי שניתן בעל פה, שלא במסגרת הליך שיפוטי. מרבית הדיווחים חסרו מידע בסיסי הנוגע לקבלת הנתונים ולשימוש בהם, דבר המונע אפשרות לפיקוח ובקרה ראויים.
עוד עולה מהביקורת כי חטיבת הסייבר אינה מבצעת בקרות רציפות ייעודיות לבחינת כלל מורשי הגישה למערכות ולמאגרי המידע, לצורך הסרת הרשאות שאינן נדרשות עוד. "היעדר בקרה מתמדת להסרת מורשי גישה שהרשאתם אינה הכרחית עוד מאפשר פגיעה בפרטיות בהיקף נרחב ביותר", מתריעים מחברי הדו"ח.
בסיכום הדו"ח כותב מבקר המדינה כי תפקידו הוא להאיר את המורכבות שבשימוש בכלים טכנולוגיים ולהצביע על פערים הדורשים טיפול בפעילות המשטרה ומשרד המשפטים. לדבריו, תכלית המסמך היא תיקון, שיפור וטיוב המערכים התפקודיים העוסקים בתחום, ובכך לחזק את תפקודם ומעמדם של גופי אכיפת החוק ושומרי הסף, הנושאים לאורך שנים בתפקיד מרכזי בחברה הישראלית.
אנגלמן ממליץ בסיום הדו"ח כי שר המשפטים, היועצת המשפטית לממשלה, פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה וראש אגף החקירות והמודיעין יבטיחו את תיקון הליקויים. לדבריו, תיקונם ישרת הן את המשטרה והן את משרד המשפטים - ומעל הכול את אזרחי מדינת ישראל.
מהמשטרה נמסר: "משטרת ישראל הינה גוף אוכף חוק וככזה , כלל האירועים שנבדקו במסגרת הביקורת, בוצעו ע״י המשטרה כחוק , מכח צווים שיפוטיים ועפ״י פרשנות משפטית. דו״ח המבקר עוסק רובו ככולו באירועים ישנים מהשנים 2016-2021 ובסוגיות שכולן כבר נבחנו לעומק במסגרת עבודת וועדת מררי. כלל לקחי דו״ח מררי שפורסם באוגוסט 2023, יושמו ותוקנו לאחר פרסומו, עוד בשנת 2023 ואף המבקר מתייחס לכך".
עוד אמרו: "בתוך כך, פותחו מנגנוני פיקוח ובקרה משופרים- פנים ארגונית וגם בין ארגוניים, המיושמים בדקדקנות וכן הובהרו נהלים ותהליכי עבודה. אשר להתייחסותו של המבקר בנוגע לצורך המהותי בהחזרת הכלים הטכנולוגים שנלקחו מהמשטרה בשנת 2022 וטרם הוחזרו ואשר להתייחסותו להעדר חקיקה מותאמת, נצטרף ונדגיש כי מצב זה פוגע בחברה כולה וחייב להשתנות. העדר כלים טכנולוגים והעדר חקיקה המותאמת להתפתחות יכולות הסייבר של ארגוני הפשיעה, כובלים את ידי המשטרה במאבקה בפשיעה החמורה ופוגעים קשות בסיכול ארועי אלימות חמורים ובחקירתם".
עוד אמרו במשטרה: "נוסיף ונציין כי הביקורת בחרה להציג תמונה חלקית ביותר ולא להתייחס לעשייה החיובית של המשטרה להצלת חיי אדם ולאתגרים יוצאי הדופן עמם מתמודדת המשטרה במאבקה נגד הפשיעה החמורה, כל זאת במשאבים חסרים וחקיקה ארכאית שאינה תואמת למציאות. משטרת ישראל תמשיך לפעול לקידום חקיקה רלבנטית ולהחזרת הכלים הטכנולוגיים לשימושה ותשתף פעולה בשקיפות מלאה עם ביקורות, מתוך מחויבות לפעול עפ״י חוק ולהציג תהליכים מקצועיים הנהוגים בארגון".
התרעות פיקוד העורף