מהשיקום האישי לשיקום הלאומי: הלוחמים שמסרבים להיעלם

המיזם "בית ארזים, לוחמים לתקווה ישראלית" מלווה פצועי צה"ל בדרכם להשתלבות מחודשת בעבודה – בתחומי החינוך, הביטחון והשירות הציבורי. "דווקא אותם אנחנו רוצים במוקדי הכוח", אומר אחד ממובילי התוכנית

אילנה שטוטלנד צילום: פרטי
לוחמים לתקווה
לוחמים לתקווה | צילום: בית ארזים
5
גלריה

ורפל, 43, לוחם שייטת 13 לשעבר, נפצע אנוש ביולי 2004 בפעילות מבצעית בשכם. הוא נעשה יזם חברתי המשמש מנטור ללוחמים פצועים בתהליכי שיקום. ד"ר בן פזי, ראש מכינת אדרת, עוסק בנושאי חינוך, מנהיגות וזהות.

עופר ורפל
עופר ורפל | צילום: פרטי

להמשיך לעשות טוב

משתתפי התוכנית עוברים תהליך מובנה של למידה, שיח ועיבוד זהותי ותעסוקתי, לצד מפגשים עם בכירים ממערכות ציבוריות, ביטחוניות ואזרחיות. כל משתתף מלווה על ידי מנטור אישי במהלך ההכשרה וגם לאחר סיומה, כחלק מתהליך הכניסה לשוק העבודה.

ב-2 בפברואר תצא מכינת אדרת בקמפיין מימון המונים דרך קרן "מריט" (Merit), תחת השם "אדרת, נוטעים תקווה ישראלית". הכספים שייאספו בקמפיין ישמשו בין היתר להמשך הפעילות בבית ארזים ולהרחבתה.

עומר רבי, 30, נשוי ואב לילדה ממושב ניר גלים, עבד לפני המלחמה כיועץ לחבר מועצת עיריית ירושלים. אחרי שהשתחרר מהמילואים הוא עבד בחברה העוסקת באסטרטגיה וברגולציה בעולמות התוכן של הממשל. "אני מתעניין מאוד בתחומים שתוכנית בית ארזים עוסקת בהם", הוא אומר.

עומר רבי
עומר רבי | צילום: פרטי

"אחרי המלחמה רציתי לקחת את החיים שלי בידיים. לא רציתי להישאר בכל עבודה שמציעים לי, אלא לבחור במה שעושה לי הכי טוב ובמה שאני יכול להשפיע ולתרום בו. תרמתי המון למדינה, ואני רוצה למנף את התרומה ולהמשיך לעשות טוב. התוכנית הזו פותחת אופקים ודלתות. יש המון תכנים, אתה מפתח את הידע, את עצמך, מקבל עוד מידע, עוד כלים".

"אתה שומע על עוד מקומות שאפשר להתפתח בהם, ושלא חשבת עליהם, או לא ידעת עליהם בכלל. התוכנית הזו גם נותנת לפצוע את המקום הראוי לו, ומחזירה אותו למעגל העבודה. במהלך המפגשים, אנחנו, הפצועים, התחברנו מאוד זה לזה. אנחנו מבינים זה את זה, נוצרו בינינו חברויות וכולנו שואפים להוביל את השיקום של המדינה".

"התוכנית קמה בעקבות האמונה שלנו שלוחמים פצועים חייבים לחזור למעגל העבודה. אנחנו גם מאוד רוצים אותם בשירות המדינה, אם זה בנציבות, בסקטור הביטחוני או החברתי", מסביר ורפל.

"אנחנו מאמינים שלוחמים שנפצעו במלחמה חייבים לחזור ולשרת את המדינה. מפני שהם איבדו משהו למען המדינה, הם ינסו לעשות עוד יותר טוב למדינה. זה יכול להיות במגוון תחומים – חינוך, ביטחון, תשתיות. ההיגיון פשוט מבחינתי: הלוחמים האלה יצאו להגן על מדינת ישראל, לא שאלו שאלות, נפצעו, עברו שיקום ועכשיו אנחנו חושפים אותם לאתגרי המדינה ומאמינים שלהם יש את הכוח לבוא ולעשות עוד. דווקא אותם אנחנו רוצים במוקדי הכוח. בנקודות שבהן אנשים אחרים לא מסוגלים, הם מסוגלים".

לוחמים לתקווה
לוחמים לתקווה | צילום: בית ארזים

לבנות עוד קומת חוסן

המיזם החל לפעול לפני כחמישה חודשים. מחזור אחד הסתיים, השני לקראת סיום ובקרוב מתחיל מחזור שלישי. בכל סבב משתתפים 15-20 לוחמים. "חלק מהם כבר השתלב לתוך משרות, ויש כאלה שממתינים לתשובות", ורפל מעדכן. "המיזם הזה מרים אותם לגבהים אחרים. הלוחמים שנפצעו מבינים כמה חוסן יש בהם. הם גם מבינים את האתגרים המשמעותיים של מדינת ישראל, ומבינים שהם רוצים להיות חלק מזה".

ממו, 39, נשוי ואב לבן ובת מכפר הנוער ימין אורד, לחם בחטיבה 55 של הצנחנים ונפצע פעמיים במלחמת חרבות ברזל: בינואר 2024 בעזה ובאוקטובר 2024 בלבנון. הפציעה הראשונה הייתה בינונית, והשנייה פציעה אנושה. עד גיוסו למילואים הוא עבד בתחום החינוך. עכשיו הוא נמצא בתהליך שיקום.

"רציתי לעשות משהו נוסף בימים אלה, חוץ מלהיות עסוק כל הזמן בטיפולים ובביקורות רפואיות", הוא מסביר. "חיפשתי משהו שדרכו אוכל לחשוב מה אני רוצה לעשות ביום שבו אסיים את השיקום. בעקבות מה שאתה עובר אתה מתחיל לחשוב מה אתה באמת רוצה לעשות עם עצמך. שמעתי על התוכנית הרבה דברים טובים, והיא נשמעה לי מעניינת. וזה היה מעל למצופה, כולל ברמת המפגש של המשתתפים ובחשיפה לדמויות משפיעות".

רס''ם (במיל') איינאו ממו
רס''ם (במיל') איינאו ממו | צילום: בית ארזים
תגיות:
פציעה
/
לוחמים
/
חרבות ברזל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף