הבניין אוכלס בשנת 2013. במהלך השנים התגלו בו סדקים, שיפועים וליקויים הנדסיים, שלטענת הדיירים טופלו באופן קוסמטי בלבד. בסוף שנת 2020, לאחר חוות דעת מקצועית שהוזמנה על ידי העירייה, הוצא צו פינוי מיידי, והדיירים נדרשו לעזוב את בתיהם.
בעקבות הפינוי הגישו 27 המשפחות תביעה לבית המשפט המחוזי נגד כלל הגורמים המעורבים בפרויקט, בהם רשות מקרקעי ישראל, היזמים, הקבלנים, המהנדסים, הוועדה המקומית והעירייה. בית המשפט המחוזי קבע כי קיימת אחריות משותפת לכשלי התכנון והבנייה, ופסק פיצוי כולל של כ-46 מיליון שקלים. עם זאת, כלל הנתבעים הגישו ערעורים, ובית המשפט העליון הורה על עיכוב ביצוע של 50% מהפיצוי.
לדבריה, הפיצוי שנפסק אינו משקף את שווי הדירות כיום ואינו מאפשר רכישת דירה חלופית. "בדירה שלי, ארבעה חדרים בגודל כ-160 מ״ר, הפיצוי עומד על כ-850 אלף שקלים, סכום שאין לו שום קשר למחירי השוק היום", אמרה. סוגיה מרכזית נוספת שתעמוד לדיון נוגעת להריסת המבנה. לטענת הדיירים, הבניין מיועד להריסה ואינו בר תיקון, אך עלות ההריסה נאמדת בכ-9 מיליון שקלים ואחריות הביצוע היא על הדיירים, סכום שאינם יכולים לעמוד בו.
התרעות פיקוד העורף