בריאיון ל"מעריב" מספר האב על השתלשלות האירועים, ההתמודדות והחיפושים - שנמשכים עד היום.
לדבריו, מרגע זה החל מסע חקירה עצמאי. "יצאתי משם, התחלתי חקירה עצמאית שלי, שלוש דקות לקח לי לדעת היכן שכבה הגופה של ניראל, מי החייל שכיסה אותו, ואז התחלנו לעשות חיפושים לבד, התחלנו בשטח הסמוך, יצאנו מנקודת הנחה שאולי זה קבור היכן שהוא נרצח (בשכונת הדור הצעיר) כי המחבלים לא ידעו להיכן לקחת את הראש".
אמיר זיני מותח ביקורת חריפה על אופן ההתנהלות. "שורה תחתונה, יש חיילים שהחזירו ראש מכיוון שהם הוגדרו חטופים וזו הייתה משימה, מה קורה פה? ניראל השתחרר שנה לפני השבעה באוקטובר - לאחר עשר שנות שירות בצבא. מה, פה זה חטוף ופה זה לא? מה קורה פה? פה יש משימה למצוא ופה לא?". הוא מוסיף: "אין מצב לעזוב דברים כאלה כאילו לא קרה כלום, זה ראש, זה לא אצבע".
לדבריו, אין מדובר בפגיעה אקראית. "אילו היה נהרג מפגיעה של טיל, מי בכלל היה מחפש ראש? אבל כאן מחבלים כרתו, חתכו, לקחו".
האב מספר כי פנה למומחה מחו"ל. "לקח לי 3 שעות לקבל חוות דעת ממומחה מארצות הברית, שבכלל לא חשבתי שאני צריך להיות שם - והוא קבע שמדובר בחיתוך על ידי מכשיר חד, חיתוך ודאי, כריתה ודאית, ללא שום ספק. הוא אפילו נכנס לרזולוציות של אם הכריתה קרתה לפני המוות או אחרי המוות".
נכון להיום, משפחת זיני עדיין אינה יודעת היכן נמצא ראשו של ניראל ז"ל. החיפושים נמשכים, והמאבק נמשך - עבורם, המעגל עדיין לא נסגר.