ביום ראשון האחרון נכנסה לתוקפה רפורמת משרד הבריאות בשירותי סל הבריאות הבסיסי בתחום התפתחות הילד, במסגרתה עומד רעיון שתכליתו שיפור השירות הציבורי הבריאותי לכאורה באמצעות תימרוץ המטפלים לשוב לעבוד בשירות הציבורי וקיצור תורים בעקבות זאת. יחד עם זאת, לפחות בשלביה הראשונים של הרפורמה, נראה כי תורי ההמתנה הקיימים לטיפול בשירות הציבורי לא צפויים להתקצר, וילדים עם מוגבלות שיזדקקו לטיפולים בתקופת הביניים של הרפורמה - עלולים למצוא את עצמם בפני שוקת שבורה.
מיכל (שם בדוי), אם לילד בן 6 המתמודד עם מוגבלות מורכבת ושיתוק מוחין בארבע גפיים, נאלצה לעבור עם משפחתה מבאר שבע שם התגוררו, בגלל אותה מצוקת תורים והחוסר בכוח האדם. "קיימת בעיה בגילאי 6-18 בהתפתחות הילד, שהיא אמנם לא רק בדרום, אבל שם היא מורגשת הרבה יותר. הילדים שמוגדרים במוגבלויות מורכבות או על הרצף האוטיסטי זכאיות לטיפולים עד גיל 18 ושם חסרות התמחויות. למעשה עזבנו הכול כדי לעבור למרכז בשביל הילד, אם היינו נשארים שם לא היה לו עתיד.
"היא מספרת. מיכל מוסיפה כי גם ברמה הכלכלית העתיד לא נראה ורוד: "כשביקשנו תור למרפאת בעיסוק כבר מראש שלחו אותנו לפרטי. בציבורי פשוט אין ואם לא יהיו החזרים מהפרטי אני לא יודעת מה יהיה. הוא לא יקבל טיפולים? כלכלית זה בור".
במקביל לרפורמה שנכנסה השבוע, לפני מספר שבועות יצאה הודעה על רפורמה נוספת שמאיימת לפגוע בילדים עם מוגבלות, הפעם בשב"ן (השירות הבריאותי הנוסף שרוב מבוטחי קופות החולים רוכשים). במסגרת הרפורמה החדשה, משרד הבריאות מבקש להוציא שירותים ש"אינם בעלי ערך רפואי משמעותי", ולבטל החזרים על שירותים שרבים נמנים עליהם, בהם ספורט, רכיבה ושחייה טיפוליים.
"בשלוש השנים האחרונות הילדה מגיעה לספורט טיפולי ובשנה האחרונה לרכיבה טיפולית, אז יש חיזוק של שרירי הידיים והרגליים, איזון ושיווי משקל", מספרת אושרת מהשומרון, אם לעדי, ילדה בת 8 המתמודדת עם תסמונת וויליאמס הנדירה. "הגענו לשם כי אין כמעט תורים לפיזיותרפיה באזור שלנו והשירות הזה של רכיבה טיפולית שניתן בשב"ן הוא בהחזר. אם היא לא תגיע יותר לרכיבה טיפולית ולא יהיה מי שיעבוד איתה על כל הדברים, היא תתחיל להידרדר ותהיה חלשה. מעבר לכך יש פה משהו מאוד רגשי. אחד הדברים שהיא צריכה זה סדר ורצף ודרך הסוסים היא לומדת את זה, כמו גם לשמור על קשר עם אנשים, משהו שהרכיבה הטיפולית מקנה לה."
עו"ד ולרי זילכה, מנהלת מחלקת המדיניות בבית איזי שפירא, אומרת למעריב: "משרד הבריאות חייב להתייחס לאירוע התפתחות הילד כאל אירוע שלם - ברפורמה הבסיסית ובמעטפת השב"ן. בנוסף, כל רפורמה צריכה להתייחס גם להשפעתה על השירות הניתן במשרדי הממשלה הרלוונטיים הנוספים. כשם שאנחנו נמצאים שם על מנת לשמור על זכויות הילדים לקבלת שירותי המעטפת מהשב"ן, ובעקבות מעורבותנו משרד הבריאות שינה את תנאי רפורמת השב"ן. כך נמשיך לפעול על מנת לוודא שאין צמצום בהיקף השירות הניתן לציבור בתחום התפתחות הילד, בייחוד לאור הרפורמה המקבילה בסל השירותים הבסיסי שיצאה לדרכה השבוע."
מטפלות ומטפלים מתחום התפתחות הילד מתריעים מפני מחדל לאומי חסר תקדים: "כבר כיום 15% מהילדים נאלצים לפנות לטיפול פרטי בשל כשלי המערכת הציבורית עם זמני המתנה של חודשים ארוכים. עיכוב טיפולי בילדים הוא פגיעה התפתחותית בלתי הפיכה" אומרת הילה ניסן, קלינאית תקשורת שמובילה את המאבק עם הפעילות החברתיות היידי מוזס ושיר אדלר, "במקביל, תנאי ההתקשרות החדשים פוגעים קשות במטפלות: חוזים פוגעניים, שחיקה, נטישה והוזלה מסוכנת של מקצועות הטיפול – מהלך שמעמיק עוד יותר את המחסור. אנחנו קוראים לעצור את הרפורמה שמקודמת ללא תשתית וכח אדם מספק ומסכנת את עתידם של רבבות ילדים".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "נבהיר כי ביטול מנגנון ההחזר במקרה כמו המתואר בכתבה צפוי להיכנס לתוקף רק במסגרת הפעימה הרביעית מתוך חמש פעימות הרפורמה. לפיכך, עד למועד זה תמשיך להתאפשר קבלת טיפול במתכונת החזר. מלכתחילה, לא היה מדובר בקיצוץ בשב"ן. המסמך שיצא להערות הציבור מבקש לבחון העברת שירותים הניתנים כיום במנגנון של 'החזר' למנגנון של 'הסדר', שבמסגרתו המבוטח צורך את שירותי השב"ן ללא תשלום נוסף מעבר לפרמיה החודשית. ההחלטות יתקבלו לאחר שהמשרד יוודא כי לא תיפגע זמינות השירותים, וכי פריסת השירותים בהסדר תהיה ארצית ושוויונית".
עם זאת, ביקורת כלפי משרד הבריאות השמיעה גם ועדת הבריאות של הכנסת שהתכנסה אתמול (רביעי) לדון ברפורמות שמוביל משרד הבריאות ומצאה שהן מקודמות אף שלמשרד אין עדיין נתונים סדורים למסור לה על זמינות המטפלים והטיפולים בשירות הציבורי. זאת למרות דחיות והבטחות של המשרד כי יוודא כי יש די מטפלים בשירות הציבורי למילוי הדרישות לפני שיבוטלו ההחזרים מקופות החולים לטיפולים פרטיים. "מדובר בקטסטרופה שתפגע בלמעלה מ-50 אלף ילדים בשנה ותקריס את מקצועות הטיפול והקלינאות בישראל. במקום לשפר זמינות ושוויון – היא מאריכה זמני המתנה, מצמצמת נגישות בפריפריה, מכבידה כלכלית על הורים ומרחיקה מטפלות איכותיות מהמערכת הציבורית" אומרת ניסן.
טיפולים לילדים עם מוגבלות הם צורך הכרחי ולא מותרות
"שירותים כמו ספורט טיפולי, שחייה טיפולית ורכיבה טיפולית אינם פעילויות העשרה. הם מענים טיפוליים בעלי ערך רפואי, רגשי ונפשי מוכח, המהווים חלק מהרצף הטיפולי של ילדים רבים. הם מחזקים יכולות מוטוריות, ויסות חושי, ביטחון עצמי, תקשורת בין־אישית, התמדה ודימוי עצמי – ולעיתים אף מהווים את המסגרת החברתית היחידה המאפשרת השתלבות משמעותית ושייכות.
"מעבר לכך, טיפולים אלה משלימים באופן טבעי את הטיפולים הכלולים בסל הבריאות: קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה ולעיתים אף מאפשרים התקדמות טובה יותר בתוכם. במציאות שבה זמני ההמתנה לטיפולים בסל נמשכים חודשים ארוכים ולעיתים יותר משנה, השירותים הנוספים הפכו בפועל למענה הטיפולי היחיד הזמין למשפחות רבות בזמן סביר – כזה שמאפשר רצף, התמדה והתקדמות אמיתית".
הוא הוסיף: "אנחנו מלווים אלפי משפחות לילדים עם מוגבלויות, ופוגשים מדי יום את המשמעות הדרמטית שיש לטיפולים הללו על התקדמות הילדים ועל חוסן המשפחה כולה. ילדים שמתקדמים, רוכשים מיומנויות, מפתחים ביטחון עצמי ומשפרים תפקוד לצד הורים שמקבלים כלים, תקווה ויכולת אמיתית לראות עתיד. שלילת הנגישות לטיפולים הללו אינה רק פגיעה בזכות, היא פגיעה ישירה ברצף הטיפולי, בהתפתחותם של ילדים, בסיכוייהם להשתלב במסגרות חינוכיות וחברתיות, ובעתידם התפקודי".
עוד אמר: "לאחר מאבק ציבורי ופרלמנטרי, בוצעו תיקונים וההחלטה להפסיק את ההחזרים הוקפאה לעת עתה. זהו צעד חשוב, אך המאבק רחוק מלהסתיים. על משרד הבריאות לגבש מדיניות מקצועית, שקופה ואחראית, הנשענת על ידע רפואי ועל צורכי השטח, ויותר מכל לדאוג לשמור על רצף טיפולי עבור כל ילד בהתאם לצרכיו האישיים.
"טיפולים לילדים עם מוגבלות אינם מותרות. הם השקעה אנושית, חברתית וכלכלית נכונה, בילדים עצמם, במשפחותיהם ובחברה כולה. שמירה על נגישותם אינה רק מדיניות בריאותית, היא ביטוי לערכים של שוויון, אחריות וזכות בסיסית להתפתחות מיטבית".