אנגלמן מציין, כי בעקבות התלונות והבירורים שערכה הנציבות, קיבלו המתלוננים שנמצאו זכאים לכך, סכומים בסך כולל של כ-376 אלף שקל.
העיריות עם שיעור התלונות הרבות ביותר ל-100 אלף תושבים היו: טבריה, חריש, בית שמש, נתיבות ולוד.
העיריות עם המספר הרב יותר של התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונן היו: חריש, טבריה, ירושלים, באר שבע ולוד.
מספר התלונות הגדול ביותר בנושא ארנונה התקבל מתושבים המתגוררים ביישובים המשתייכים לאשכולות 2 ו-3 (סוציו-אקונומי נמוך), מרביתן בנושא הנחות ופטורים.
"לצד פעילות הרשויות המקומיות לגבות ארנונה, עליהן להתנהל באופן תקין ויעיל גם ביחס למתן הנחות לתושבים ולעסקים הזכאים לכך", קובע אנגלמן – "זוהי חובת הרשויות כלפי תושביהן. השנתיים האחרונות שעברו, מאז טבח שמחת תורה ב-7 באוקטובר 2023, היו מאתגרות ביותר, הן מהבחינה הביטחונית והן מהבחינה הכלכלית. במציאות זו בפרט, לא ניתן לקבל התנהלות המונעת זכויות מתושבים באופן המנוגד לכללי מינהל תקין ולהוראות הדין. על שר הפנים וראשי הרשויות לפעול לתיקון הליקויים".
מהנתונים עולה, כי גביית הארנונה ברשויות המקומיות והאזוריות הסתכמה בשנת 2023 בסכום של כ-31.237 מיליארד שקל, לעומת כ-30.579 מיליארדי שקלים ב-2022.
שיעור הגביה הממוצע ברשויות המקומיות עמד ב-2023 על 72%, לעומת 74% ב-2022. זאת, ככל הנראה על רקע המלחמה שפרצה באוקטובר 2023.
הדבר בא לידי ביטוי גם בגידול בחובות הארנונה, שהסתכמו ב-2023 בכ-11.890 מיליארד שקל, לעומת כ-10.584 מיליארדי שקלים ב-2022.
בנושא הנחות ופטורים מארנונה התקבלו בנציבות תלונות, בין היתר, על אי-מתן הנחות סוציאליות, פטור לנכס ריק, הנחות לעסקים בתקופות הקורונה, אופן חישוב ההנחה ואי-מתן הנחות אוטומטיות.
תלונות על שירות לציבור הקשור לארנונה, נוגעות למגוון נושאים, בהם: אי-מתן שירות לציבור באמצעים דיגיטליים מצד אחד ועודף דיגיטציה מצד שני, עיכובים במתן מענה, ליקויים במוקד הטלפוני, אי-כינוס ועדות ערר, אי-הנגשת מידע לתושב והטלת נטל בירוקרטי.
בתקופת הדו"ח התקבלו בנציבות תלונות הציבור 937 תלונות בנושאים שונים הקשורים לארנונה ושיעור התלונות המוצדקות והתלונות שעניינן בא על תיקונו עמד כאמור על 40%.
מהפילוח עולה, כי מאחר שמספר התושבים המתגוררים בתחום השיפוט של כל רשות הוא שונה, נציבות תלונות הציבור בדקה את מספר התלונות שהתקבלו על הרשויות המקומיות לפי מדד של מספר התלונות ל-100,000 תושבים.
שיעור התלונות המוצדקות או אלו שבאו על תיקונן, הגבוה ביותר היה בחריש – 60% ואחריה דורגו: עיריית טבריה – 58.1%, עיריית ירושלים – 50.9%, עיריית באר שבע – 47.2% ועיריית לוד – 41.7%.
עוד עולה מסיכום הנתונים, כי ברוב המוחלט של התלונות שנמצאו מוצדקות בכלל הרשויות המקומיות, עלה כי התנהלות הגוף הנילון הייתה בניגוד למינהל תקין (70.3%). ב-24.1% מהתלונות המוצדקות נמצא כי הגוף הנילון פעל בניגוד לחוק, או ללא סמכות חוקית.
מסיכום הנתונים עולה עוד, כי שיעור הנשים מכלל המתלוננים בנושא הארנונה היה קטן משיעור הגברים: 34.7% לעומת 65.3%.
שיעור הנשים המתלוננות בנושא ארנונה (34.7%) נמוך משיעורן בכלל האוכלוסייה (50.4%).
מתלוננת הלינה על כך שעיריית תל אביב יפו לא טיפלה בבקשתה לקבל החזר בגין ארנונה ששילמה ביתר בשל טעות במדידת שטח דירתה.
לטענתה, היא ואביה שילמו במשך 12 שנה ארנונה בעבור שטח של 28 מ"ר, אך מדידה עדכנית שביצעה העירייה בשנת 2022 העלתה כי שטח הדירה הוא 25 מ"ר.
הנציבות הפנתה את העירייה לשורה של פסקי דין העוסקים במקרים דומים שבהם נקבע כי אי-מדידת הנכס בידי העירייה במשך שנים וקביעת שטח באופן שאינו מאפשר להבין כיצד נקבע מהוות רשלנות.
נוכח נסיבות המקרה, ובכלל זה אי-מדידת הנכס במשך עשרות שנים - המהווה רשלנות מצד העירייה, ומאחר שהמתלוננת ואביה שילמו ארנונה ביתר על שטח דירה גדול מזה שהיה בפועל, קמה להם עילה להשבה. לפיכך, על העירייה להשיב להם את תשלומי הארנונה ששילמו ביתר, וזאת לתקופה של שבע שנים למפרע.
הנציב קובע עוד, כי אוכלוסיית האזרחים הוותיקים זכאית להנחה בארנונה הן מכוח תקנות ההנחות והן מכוח חוק האזרחים הוותיקים. ההנחה הניתנת להם מכוח תקנות ההנחות היא הנחה אוטומטית שאין צורך בהגשת בקשה כדי לקבלה. לצורך קבלת ההנחה מכוח חוק האזרחים הוותיקים נדרשה בעבר הגשת בקשה בכל שנה.
תושבת אשקלון פנתה לנציבות בתלונה על עיריית אשקלון. לדבריה, בנה פיתח קשיים בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר, ובנובמבר 2024 הוא הוכר למפרע, מ-7 באוקטובר 2023, כנפגע פעולות איבה וכזכאי לגמלת ילד נכה מהמוסד לביטוח לאומי.
בתחילת שנת 2025 פנתה המתלוננת לעירייה בבקשה לקבלת ההנחה בארנונה למפרע, אך בקשתה נדחתה בנימוק ולפיו לא ניתן לתת הנחה לנפגע פעולות איבה למפרע. המתלוננת הלינה על התנהלות העירייה וטענה כי מאחר שהזכאות הוכרה באיחור ולמפרע, היא זכאית להנחה גם עבור התקופה הרלוונטית.
העירייה הודיעה לנציבות כי תיתן למתלוננת הנחה למפרע בשיעור של 33% החל מ-7 באוקטובר 2023 בשל זכאות בנה לגמלת ילד נכה.
בתלונה נוספת, המתלונן, אשר שירת בצו 8 וביצע עשרות ימי מילואים מפרוץ מלחמת חרבות ברזל, הלין על סירובה של עיריית קרית אתא לתת לו הנחה בארנונה כמשרת מילואים פעיל.
המתלונן מתגורר ביחידת דיור בפורייה עילית, בתחומי המועצה עמק הירדן, אך אינו רשום כמחזיק ביחידה זו ואינו משלם ארנונה בגין יחידה זו.
לפיכך, הוא אינו זכאי להנחה. עם זאת, המתלונן הוא המחזיק הרשום של דירה בקרית אתא, שאותה ירש מאמו המנוחה, ולדבריו הוא משתמש בדירה מדי פעם.
עיריית קרית אתא דחתה את בקשת המתלונן מאחר שלפי נתוני משרד הפנים כתובתו הרשומה במרשם האוכלוסין אינה קרית אתא, ולפיכך אינו עומד בתנאי הזכאות שקבעה.
הנציבות מסרה לעירייה כי דרישתה מהמתלונן, כתנאי למתן ההנחה, לשנות את כתובתו במרשם האוכלוסין לכתובת הנכס נעשתה בלא סמכות שבדין.
מאחר שהמתלונן הוא בעליה של הדירה בקרית אתא, והיא אינה מושכרת, הוא נחשב בעל הזיקה הקרובה ביותר לנכס ולכן נחשב גם המחזיק בו.
לאור זאת, וכמי שמחויב בארנונה עבור הדירה בקרית אתא, הוא זכאי גם להנחה, ולפיכך נמצא ששלילתה במקרה זה אינה כדין.
מתלונן, תושב ירושלים, הלין כי לצורך בחינת בקשתו להנחה בארנונה מטעמי הכנסה, הביאה עיריית ירושלים בחשבון את מענקי הקורונה שקיבל מרשות המיסים כעצמאי. בהתאם לכך חושבה לו הנחה בשיעור של 70%.
בעקבות פניית הנציבות ביצעה העירייה חישוב מחדש וזיכתה את המתלונן בהנחה בשיעור של 90%.
אזרחית ותיקה, שמלאו לה 62 שנים באוקטובר 2023, פנתה לנציבות והלינה על סירובה של עיריית אשדוד לתת לה הנחה בארנונה בשיעור של 30% לשנים 2023 ו-2024 - הנחה המגיעה לה עם הגיעה לגיל המזכה אזרחים ותיקים בהטבה.
עיריית אשדוד דחתה את הבקשה של המתלוננת להנחה, בנימוק ולפיו היא אינה מוכרת כאזרחית ותיקה מאחר שטרם מלאו לה 62 שנים ושמונה חודשים, בהתאם להוראות חוק גיל הפרישה.
במסגרת הבירור, הסבה הנציבות את תשומת לב העירייה להגדרת "אזרח ותיק" בחוק האזרחים הוותיקים.
אומנם בחוק גיל הפרישה, צוין כי גיל הפרישה לאישה ילידת ינואר 1961 עד דצמבר 1961 הוא 62 ושמונה חודשים, אולם סעיף נוסף בחוק האזרחים הוותיקים מחריג נשים שמגיעות לגיל 62 בשנים 2022 עד 2025 וקובע כי על אף האמור בהגדרת "אזרח ותיק", בשנים 2022 עד 2025 יראו כאזרח ותיק לעניין הנחה בארנונה גם אישה תושבת ישראל שהגיעה, לפי הרישום במרשם האוכלוסין, לגיל 62. בהתאם להוראות חוק אלו המתלוננת זכאית לקבלת ההנחה.
מתלונן, אב ל-13 ילדים מבית שמש, קיבל הנחה בשיעור של 90% בארנונה לשנת 2024, עקב הכנסות נמוכות.
מודד של עיריית בית שמש סייר בסמוך לביתו ומצא מחסן שהוסב למשרד.
בעקבות זאת, ביטלה העירייה את ההנחה שניתנה למתלונן, בטענה שלא הצהיר כנדרש על המשרד בעת הגשת הבקשה להנחה וציינה כי מאחר שניתן להפיק ממנו רווחים, היה עליה להביא זאת בחשבון במסגרת מבחן ההכנסות (מבחן הבודק את הכנסותיו של אדם לצורך מתן הנחות בארנונה).
עקב ביטול ההנחה נוצר למתלונן חוב בסך 7,000 שקל, ובהמשך הוטל עיקול על חשבון הבנק שלו.
המתלונן פנה לנציבות וטען כי המחסן הוסב למשרד רק לאחר הגשת הבקשה, ולכן לא ניתן היה לדווח עליו בטופס הבקשה, ולפיכך הוא אף לא הניב לו הכנסות בתקופה שנבחנה. לדבריו, פניותיו לעירייה בנדון לא הועילו.
העירייה הודיעה לנציבות כי בעקבות הבירור היא השיבה למתלונן את ההנחה.
הנציב מתריע, כי גביית הארנונה השוטפת וחובות הארנונה ברשויות המקומיות נעשית, בין היתר באמצעות חברות הגבייה, בכלי אכיפה וגבייה שונים, כגון משלוח התראות וביצוע עיקולים.
היעדר גבייה או אי-שימוש בכלי אכיפה לגביית ארנונה יכולים להביא גם לפגיעה באיתנות הפיננסית של הרשות המקומית.
באוגוסט 2023 שלחה עיריית אלעד למתלוננים דרישת תשלום חוב ארנונה משנת 2022 בגין נכס שהיה בבעלותם בעבר, ולטענתם אין להם כל קשר אליו מאז מכירתו בשנת 2021.
המתלוננים הוסיפו כי הם לא גרו בנכס, וכי התגוררו בו שוכרים שהיו המחזיקים בנכס והחייבים בתשלום הארנונה. השוכרים נשארו בנכס גם אחרי מכירתו, ולכן, לטענתם, לא היה צורך בחילופי מחזיקים במועד מכירת הנכס.
בעקבות הבירור ביטלה העירייה את החוב על שם המתלוננים וכן את הליכי הגבייה שננקטו כלפיהם.
המתלונן, משרת מילואים שהשתחרר משירות המילואים בפברואר 2024, הלין על כך שעיריית ירושלים חייבה אותו בריבית פיגורים על הארנונה לשנת 2024.
לטענתו, לא היה מקום לחיוב זה, מאחר שלא קיבל הודעת תשלום בדואר עבור שנת 2024 וכן מאחר ששירת במילואים מ-7.10.23 עד מועד הגשת התלונה.
בעקבות הבירור זיכתה העירייה את המתלונן בריבית הפיגורים ששילם. כמו כן היא מסרה שחיילי מילואים שיבקשו דחייה של מועד התשלום בהתאם להוראות החוק יקבלו אותה.
עיריית נצרת שלחה למתלונן דרישה לתשלום ארנונה, וימים ספורים לאחר מכן היא שלחה לו מכתב התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים אף שלטענתו אינו תושב נצרת ואינו מחזיק בנכס בתחומי העיר.
המתלונן הבהיר לעירייה, כי מעולם לא התגורר בעיר, והכתובת המופיעה בדרישת התשלום היא בכלל הכתובת של חמיו. עקב כך בוטל חיובו בארנונה.
מתלוננת, אישה הזכאית לקצבת נכות כללית שדרגת אי-כושר השתכרותה היא בשיעור של 75% ומעלה, הלינה על סירובה של המועצה האזורית מטה בנימין לרשום אותה ואת בן זוגה כמחזיקים בנכס ששכרו בתחומי המועצה. לטענתה, כתוצאה מסירוב זה נמנעה מהם האפשרות לקבל הנחה בארנונה בשיעור של 80% - שיעור ההנחה שהיא זכאית לו בשל נכותה.
במסגרת הבירור מסרה המועצה כי כיוון שהמתלוננת מתגוררת ביחידת דיור מפוצלת בניגוד לדין, שהיא חלק מנכס גדול יותר, לא ניתן לרשום אותה כמחזיקה בנכס, וזאת בהתאם למדיניות המועצה שלפיה אין להתייחס ליחידות דיור מפוצלות בניגוד לדין כאל נכסים שיש לרשום בהם מחזיק נוסף על המחזיק בנכס העיקרי.
הנציבות מסרה למועצה כי מהמסמכים שמסרה לה המתלוננת, עולה כי היא שכרה את מלוא שטח הנכס ולא רק את יחידת הדיור המפוצלת, ולכן בקשתה להירשם כמחזיקה בנכס מתייחסת למלוא השטח, לרבות יחידת הדיור. לפיכך, אין ברישומה כמחזיקה בנכס כדי לפגוע במדיניות המועצה ולפיה אין לרשום מחזיקים שונים בנכס המפוצל שלא כדין.
לאור זאת, המועצה החליטה לרשום את המתלוננת ואת בן זוגה כמחזיקים בנכס ולהעניק לה את ההנחה בארנונה למפרע, מתחילת שנת 2025.
התרעות פיקוד העורף