כדי לצלוח את התקופה הזו, הצעד הראשון הוא להבחין בין שתי תגובות שונות לחלוטין: "בעוד שהיערכות נכונה היא פעולה פרקטית וסופית – כמו הכרת המרחב המוגן, הצטיידות בסיסית ותדרוך המשפחה – הפאניקה מובילה אותנו לפעולות הפוכות. אגירה מוגזמת או בדיקת חדשות אובססיבית אינן מרגיעות אלא להפך, הן מתדלקות את תחושת הסכנה ומשדרות למוח שהאיום מידי ובלתי נשלט" מדגיש פרוכטר.
לדבריו, יש דרכים שונות להתמודד עם המתח המתמיד וכל אחד צריך לבחור את הכלים המתאימים לו ביותר כשרצוי אף לבחור בכמה כלים כאלו. חלק מהכלים לתרגול עצמי בתחום, אפשר למצוא גם בפלטפורמה ifeel שהשיקו בפמ"י בשיתוף עם קופת החולים מכבי.
"צעד ראשון הוא להרגיע את הגוף ולנהל את ההתמודדות. המרכז כאן הינו וויסות פיזיולוגי. ניתן להשתמש בתרגילי נשימה איטית, הכוללים שאיפה לספירה של ארבע ונשיפה ארוכה, לצד הרפיית שרירים יזומה, מאותתים למוח שהסכנה אינה מיידית כרגע. המטרה אינה להעלים את הפחד שהוא רגש טבעי במצב כזה אלא לווסת אותו לרמה שמאפשרת תפקוד" אומר פרופ' פרוכטר.
"במקביל לעבודה על הגוף, ישנה חשיבות קריטית לצמצום הצפת המיידע. ההמלצה כאן, הינה ל'דיאטת חדשות'. גלילה אינסופית באתרי החדשות, במיוחד לפני השינה, רק מגבירה את המתח. ההמלצה היא להגדיר 'חלונות זמן' קבועים להתעדכנות, וגם אז – להסתמך על מקורות רשמיים בלבד".
דבר חשוב נושף לזכור הוא את הכוח שבשגרה וביחד דווקא כשבחוץ סוער, כשהבית צריך לשמש עוגן של יציבות. "הקפדה על שגרה הכוללת שעות שינה סבירות, ארוחות מסודרות ופעילות גופנית, מסייעת לנפש לשמור על איזון.
עקרון זה נכון שבעתיים כשיש ילדים בתמונה: חשוב לשדר להם ביטחון וסמכות, להסביר את הפעולות הטכניות הנדרשות במקרה של אזעקה, אך להימנע מתיאור תרחישים מפחידים ומיותרים" אומר פרופ' פרוכטר ומדגיש: "לבסוף, היזכרו שאתם לא לבד. הבידוד הוא קרקע פורייה לחרדה, ולכן שיחה עם חברים או עזרה לאחרים יכולה להפיג את הבדידות ולהעניק תחושת משמעות. עם זאת, אם אתם מרגישים שהתפקוד היומיומי נפגע משמעותית והכלים העצמיים אינם מספיקים – אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית".