"כך מתחיל שכתוב זיכרון": תושבי העוטף לא שותקות למהלך השנוי במחלוקת

משפחות שכולות ותושבי העוטף יוצאים נגד הכוונה להסיר את המילה "טבח" מאירועי הזיכרון: "לא מתקנים ניסוח - מוחקים מציאות" | "הזיכרון אינו רכוש של הממשלה", תוקפת רונית כספי סולטן מקיבוץ חולית

רמי שני צילום:  Moshe Shai/FLASH90
נציג משרד רה"מ מבקש למחוק את המילה "טבח" מה-7.10 | צילום: ערוץ הכנסת

עוד מוסיף כי "אבל אנשים הופקרו בשבי. היו שם חיילים ואזרחים וחטופים שנרצחו. כל הדברים האלה כואבים. היו מיגוניות שבהן התרחשו מעשי זוועה, חטופים ניסו לכתוב מה היה ומנסים לטשטש. היער שינטעו ויקראו לו חרבות ברזל. אני רוצה שיתנו לנו להחליט על השם ולא יהיו שמות מכובסים. אין מה לעשות, אנחנו צריכים להילחם על הנרטיב הזה. במהלך של הממשלה היא משחררת את חמאס ממה שהוא ביצע פה. הוא ביצע טבח. כדי לשחרר אחריות מעצמם, הם מוחקים את המילה טבח. צריך לשאול את חברי הממשלה איך קוראים למה שחמאס עשה פה? ואם במה שהם עושים עכשיו הם לא בעצם משחררים את חמאס ממעשה הטבח".

המעמד הצבאי בהשבת גופות החטופים לישראל
המעמד הצבאי בהשבת גופות החטופים לישראל | צילום: דובר צהל

המחשבה על הסרת המילה "טבח" משמם של אירועי הזיכרון הכעיסה אותו מאוד: "זה עוד דבר מטומטם של הממשלה שלנו. אסור להוריד את המילה טבח מתיאור האירועים. למה להוריד אותה? את מה זה משרת? זה סמנטיקה, כל אחד יקרא לזה איך שיקרא. למה לשנות את השם? היה אירוע אחד, חד וחלק. למה לא לקרוא לזה טבח? למה אתם רוצים להחליף? באיזה זכות? מי הם שישנו את השם? רוצים לשנות את השם? שיסבירו לנו למה?".

ולאדה פטפוב-ואנונו, נסה ממסיבת הנובה בשבעה באוקטובר
ולאדה פטפוב-ואנונו, נסה ממסיבת הנובה בשבעה באוקטובר | צילום: שימוש לפי סעיף 27א'

לדבריה, "המילה איננה עניין סמנטי, היא זיכרון. היא עדות. היא אמת. כאשר מחליפים את המילה 'טבח' ב'אירוע', לא מתקנים ניסוח - מוחקים מציאות. זו אינה רגישות לשונית, אלא מחיקה מוסרית. זו בחירה לרכך את האחריות. לטשטש את הכשל. להרחיק את האמת מן התודעה הציבורית. המחבלים עברו בית-בית. דפקו על דלתות כדי שנפתח אותן מתוך אמון. ירו, שרפו, רצחו וחטפו. זה לא היה מפגש אלים אקראי. זו הייתה מתקפה מתוכננת שמטרתה חיסול והשמדה. ואם זה לא טבח - מה כן?".

בית בקיבוץ ניר עוז לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר
בית בקיבוץ ניר עוז לאחר מתקפת ה-7 באוקטובר | צילום: רויטרס

עוד מוסיפה סולטן: "המלחמה שפרצה בעקבות אותו יום היא תוצאה של הטבח. אי אפשר לנתק בין השניים. ואי אפשר להתחיל תהליך של שיקום ובניית זיכרון תוך טיוח ושכתוב. כך מתחיל שכתוב זיכרון: משנים שם. מרככים מונח. מקימים אנדרטה בשם אחר. מתעלמים ממשפחות שכולות שקוראות לדברים בשמם. לא כך בונים חברה בריאה. לא כך משקמים אמון".

לשיטתה, "בכל דור ודור נבחנת חברה לא רק ביכולתה להשתקם, אלא באומץ שלה לא לשקר לעצמה. האמת של השבעה באוקטובר כואבת, מביכה ומטילה אחריות כבדה. אבל היא שלנו ואסור לרכך אותה כדי להקל על מי שנושאים באחריות. הזיכרון אינו רכוש של הממשלה, של דובר כזה או אחר, או של קמפיין בחירות. הוא שייך למי שחי את הטבח, למי שאיבד את יקיריו, למי ששרדו כדי לספר - ולעם כולו. אנחנו דורשים מהמדינה להפסיק לייפות, להפסיק לרכך, להפסיק להעלים. טבח השבעה באוקטובר. כך זה היה וכך זה ייזכר".

תגיות:
עוטף עזה
/
יישובי עוטף עזה
/
שער הנגב
/
טבח ה-7 באוקטובר
/
רן גואילי
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף