בעיית שריפות הפסולת הפיראטיות אינה חדשה. בישראל מתרחשות מדי שנה אלפי שריפות כאלה הגורמות לסיכונים בריאותיים וסביבתיים, לפגיעה באיכות החיים ולנזקים כלכליים. הרקע הוא המצב המשברי במשק הפסולת בישראל, הנובע בין השאר ממחסור בתשתיות לסילוק פסולת ובפתרונות קצה לטיפול בפסולת, מקשיים במעקב אחרי הפסולת, ומקשיי אכיפה שתוצאתם סיכויים נמוכים להיתפס ולהיענש.
בעקבות תלונות רבות מצד תושבים המתגוררים ביישובים לאורך קו התפר, ביניהם שוהם, ראש העין ואלעד, התקבלה ביוני 2023 החלטת ממשלה מספר 592, שעניינה גיבוש תוכנית אסטרטגית לטיפול במפגעי סביבה באזור יהודה ושומרון ובמפגעים חוצי־גבולות. לפיה, יוקם צוות בין־משרדי בראשות נציג השרה להגנת הסביבה וסגן ראש המנהל האזרחי, וצוות זה יגבש תוכנית להתמודדות עם המפגעים תוך 180 יום ממועד הקמתו. הצוות אומנם הוקם, אך המלחמה הביאה לדחייה של לוחות הזמנים, כך שטיוטה ראשונית של התוכנית הוגשה רק לפני כשנה. בחודשים האחרונים חלה התקדמות והחלו פגישות של נציגי המשרד להגנת הסביבה עם אנשי משרד הביטחון לגיבוש התוכנית הסופית.
אנשים התחילו להישבר
תושבי היישובים הסמוכים לקו התפר אינם ממתינים לפתרון מהמדינה, והם החלו ביוזמות פרטיות, כהתקנת מסננים ומטהרי אוויר בבתים ובמסגרות החינוך, מעקב אחר מדדי ניטור האוויר והתקנת מצלמות הצופות לשטחים שבהם מושלכת הפסולת ונשרפת במטרה לזהות את השריפות כבר בתחילתן ולדווח לגורמים האחראים.
"אנחנו אלה שמדווחים למנהל האזרחי ולכבאות והצלה אם יש הצתה ואם צריך לכבות אותה", מעדכן צוקר. לדבריו, חל שיפור מסוים בתקופה האחרונה, אך המצב רחוק מלהיות תקין: "כמעט כל ערב אנחנו עדיין סובלים מריח נוראי. יש חומר שנקרא בנזן, והוא ידוע כמסרטן, בוודאי כשהוא נמצא מעל אחוז מסוים באוויר. אנחנו מדברים על שכונת מגורים, שכונה של משפחות צעירות עם ילדים קטנים. חלק מהמשפחות עוזבות או רוצות לעזוב את השכונות".
"לא, אני נשאר להילחם ולא מוותר. במקור אני משוהם, וחזרתי לכאן לפני ארבע שנים כדי להקים את המשפחה שלי. הרבה מאוד תושבים הם משפחות צעירות שחזרו לשוהם כדי לבנות בית".
"זה כל כך בסיסי, שאני לא רואה מצב שלא יטפלו בזה. עכשיו השאלה היא כמה זמן זה ייקח וכמה אנשים ישרדו את הדבר הזה. בסוף, לכל אחד יש את רף השבירה שלו, ויש אנשים שכבר התחילו להישבר. בשבועיים האחרונים חל שיפור. לפני כן זה היה ממש גיהינום: מהשעה 18:00־19:00 בערב חלונות אטומים, אף אחד לא יוצא מהבית, ולפעמים בבקרים מחכים עד שזה ירד ומאחרים להביא את הילדים לגנים. בטווח הקצר צריך ממש לפנות את נעלין ולטפל באירוע ובסוף צריך למצוא איזה פתרון ארוך טווח, שכולל בין היתר אכיפה. למזלנו נחתם צו אלוף שמגדיר את הדברים האלה כאירוע ביטחוני וצריך שלצבא יהיו הסמכויות לחלט משאיות. אלה מפגעים לכל דבר ועניין".
כמו צוקר, משעול רואה שיפור בתקופה האחרונה: "הטיפול יותר מסיבי ממה שהיה, אבל לצערי זה לא פתרון השורש שאנחנו מחכים לו שנים, והוא פינוי הפסולת. אנחנו נלחמים בכל התקופה הזו על כך שלא יהיה טיפול פלסטר שאחריו הבעיה תחזור, אלא שבאמת העניין ייפתר. כי כמו שאמרנו כל הזמן, זה לא רק בשוהם. הזיהום מגיע גם למרכז הארץ והתופעות הבריאותיות רק יחמירו".
אכיפה ופתרונות קצה
לדבריה, השריפות מתרחשות שנים ועשויות להגיע לממדים אדירים: "כשיש שריפה באתר קטן זה דבר אחד, אבל ברגע ששריפה מתפרסת פתאום על 20 דונם עם הרי פסולת, זה כבר משהו גדול, כאילו מישהו לקח את חירייה והתחיל להבעיר אותה. נעלין היא אתר גדול בהרבה מאתרים אחרים, ובגלל המיקום שלה האוויר המזוהם נופל על שכונת הדרים, שהיא מאוד נמוכה, והתושבים סובלים מאוד".
רביד־רבינוביץ אומרת שהמדינה החלה לפעול לאחר שהחלה להימדד איכות האוויר והובן שמדובר בזיהום אוויר חריג: "התלונות היו על הריח, ועד שאתה לא מנטר את זה, זה נשאר בגדר ריח מסריח. ברגע ששמנו ניידת ניטור אוויר ראינו את הערכים של הבנזן. כולם הבינו שזה משהו הרבה יותר רציני".
נוסף לניידת לניטור אוויר שהמשרד להגנת הסביבה הציב בשכונת הדרים בשוהם, המועצה מספקת ניידת נוספת המסתובבת בשטח וכן מצלמות המכוונות לאזורים שבהם מתרחשות השריפות.
"זה נורא קשה", טוענת ראש המועצה. "פתאום מגיע מישהו ומצית, וזה דבר שאי אפשר לעקוב אחריו בצורה הדוקה. אבל בכל פעם שאנחנו רואים שם שריפה, כעבור שעה או שעה וחצי אנחנו מקבלים את זה אצלנו ביישוב. אם יש רוחות מערביות מקבלים את זה במודיעין. שם זה קורה יותר במהלך היום, ואצלנו במהלך הלילה".
חלק מהקושי נעוץ בכך שהבעיה נוגעת למשרדי ממשלה שונים, ואין גוף אחד המתכלל את הנושא. המשרד להגנת הסביבה אחראי על ניטור המדדים המזהמים והתרעה על זיהומי אוויר ועל אופן הטיפול במפגעים הסביבתיים. משרד הביטחון אחראי על המנהל האזרחי שהוא הגוף האחראי על יישום המדיניות האזרחית והביטחונית באזור יהודה ושומרון. המשרד לביטחון לאומי אחראי על מערך הכבאות וההצלה, שעליו להוציא הנחיות במקרה שיש סיכון לתושבים. ומשרד המשפטים אחראי על האכיפה.
"הבלגן הגדול מתחיל כשכמה משרדים נמצאים בתמונה", אומרת רביד־רבינוביץ, שמכהנת גם כיו"ר ועדת חוץ סביבה של מרכז השלטון המקומי. "יש בממשלה שרים שלא מדברים זה עם זה. אני מסתכלת על שאר הרשויות ולא רואה שהמדינה באמת מתארגנת לטפל בתופעה ברמה ארצית. זה בסדר ששוהם תצא מהמשבר, אבל מה קורה עם שאר הרשויות?".
לעזרת התושבים והרשויות בנושא מתייצבים ארגוני סביבה. לדוגמה, עמותת "אדם טבע ודין" שקוראת לוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, שבמסגרתה התקיימו דיונים רבים בעניין, לדרוש ממשרד האוצר את עיגון התוכנית האסטרטגית לטיפול בנושא בבסיס התקציב. בנייר עמדה של העמותה שהוצג בוועדה בחודש שעבר נכתב כי "מדובר בחישוב כלכלי פשוט: השקעה של אחוזים בודדים מעלות הנזק הצפוי למשק כתוצאה מהשריפות תציל חיי אדם ותחסוך מיליארדים לקופת המדינה".
"יש מקומות ביהודה ושומרון שבהם לאוכלוסייה הערבית יש קושי אמיתי - אין להם מה לעשות עם הפסולת שלהם. התוצאה הכללית היא שיש אלפי מקומות, מקטנים עד גדולים, מצפון עד דרום, שיש בהם שריפות פיראטיות של פסולת, וזה משפיע על מאות יישובים. השריפות יוצרות זיהום אוויר, וידוע שיש שם חומרים שמזיקים לבריאות. בנוסף, זה מטרד נוראי של ריח ועשן, וקשה לחיות ככה, אפילו אם זה לא היה מזיק בריאותית. נדרשת אכיפה".
"למיטב ידיעתנו יש עקרונות יסוד של תוכנית, אבל אין תוכנית ממש מפורטת, ועוד אין לה תקציב. ובלי תקציב אי אפשר. לא ראינו את התוכנית, ואנחנו לא יודעים אם היא מספיק טובה. חוץ מאכיפה, צריך למצוא פתרונות קצה, זאת אומרת, להציג אלטרנטיבה. דרך לטיפול בפסולת שלא תצריך שריפה פיראטית. זה דבר יותר יקר ויותר מורכב, וגם לוקח זמן לתכנן ולבנות אותו".
התרעות פיקוד העורף