"מעבר לכך, להקמת נמלי תעופה נוספים חשיבות אסטרטגית גם בהיבטי חירום ורציפות תפקודית, נוכח ההסתמכות הרחבה של המשק הישראלי על שער אווירי מרכזי אחד ולאור לקחי מלחמת התקומה ומבצע עם כלביא. במסגרת התיקון להחלטת הממשלה נקבע כי בדרום, במקום חלופת נבטים שנמצאה כבלתי ישימה ביטחונית, תקודם חלופת צקלג, בהתאם להחלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה להכין תוכנית מתאר ארצית לשדה תעופה משלים באזור זה".
"שדה התעופה המתוכנן במרחב צקלג צפוי לשרת את יישובי הדרום ולהוות מנוע צמיחה משמעותי למרחב קריית גת, נתיבות, שדרות, אופקים ורהט. בצפון יימשך במקביל קידום שדה התעופה האזרחי הבינלאומי במרחב רמת דוד. ההחלטה מדגישה כי קידום שני השדות במקביל הוא תנאי הכרחי להיערכות מערכתית כוללת, לצמצום הסיכון למשבר תעופתי ולהבטחת פיתוח כלכלי מאוזן של הפריפריה הצפונית והדרומית".
ראש הממשלה בנימין נתניהו: "הקמתו של שדה תעופה משלים לנתב"ג בצקלג שבדרום יהיה מנוף אדיר לפיתוח הנגב - גם לתעסוקה, גם לנגישות, גם לתיירות, לצד תשתיות משלימות של כבישים ורכבות, וגם לתעשיות משנה ועסקי משנה שקמים ליד שדה תעופה. זה חלק מהחזון שלנו - חזון אמיתי לפיתוח ויישוב הנגב וביטול הפריפריה. במקביל, אנחנו מקדמים גם הקמת שדה תעופה נוסף בצפון, ברמת דוד. רק כך נוכל לתת מענה אמיתי לביקוש הגובר לתיירים ולתנועה אווירית של מיליונים רבים שמגיעים לארץ מדי שנה, ויגיעו עוד הרבה יותר, וגם לאזרחי ישראל שטסים לחוץ לארץ".
"אני מודה לשרה מירי רגב, לשר בצלאל סמוטריץ' ולאיש הדרום - סגן השר אלמוג כהן, שפעלו בשילוב ידיים כדי להביא את ההחלטה החשובה הזו".
שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, תא"ל (במיל') מירי רגב: "מדינת ישראל חייבת להיערך כבר עכשיו לעומסים הרבים שצפויים בעתיד בנתב"ג כשער כניסה אווירי יחיד לישראל. הקמת שני שדות תעופה בינלאומיים משלימים היא צורך לאומי, כלכלי וביטחוני דחוף. ההחלטה לקדם שדה תעופה בדרום, היא החלטה היסטורית שתחזק את הפריפריה ותייצר מנועי צמיחה חדשים ואלפי מקומות עבודה חדשים עבור תושבי הדרום.זה חלק ממדיניות ברורה של חיזוק הנגישות, הורדת יוקר המחיה וחיזוק החוסן הלאומי".
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ': "הקמת שדות התעופה בצקלג שבדרום ובמרחב רמת דוד בצפון במקביל היא החלטה אסטרטגית שתמנע משבר תעופתי. בהתאם להחלטה שאישרנו, נקצה את המשאבים הנדרשים לביצוע המקביל של שני הפרויקטים לטובת חוסנה הכלכלי של ישראל ולחיזוק הצפון והדרום של ישראל".
סגן השר אלמוג כהן: "אני רוצה להודות לראש הממשלה בנימין נתניהו, על ההחלטה האסטרטגית הזו שתבטיח את שגשוגו ופריחתו של הנגב! בן-גוריון חלם ורוה"מ מגשים! תודה לשרת התחבורה מירי רגב על השותפות הארוכה שהניבה עשייה משמעותית. אני מודה להנהגה המקומית בדרום על החוסן, החזון, והליווי האדוק לאורך המסע הזה. מיקומו האסטרטגי של השדה בסמוך לכביש חוצה ישראל ובקרבת יישובים וערים רבים יבטיח את המשך שיגשוג הנגב לדורות הבאים, פרוייקט לאומי-אסטרטגי בסדר גודל כזה הוא שובר השיוויון לו חיכינו זמן רב".
מנכ"ל משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משה בן זקן: "קידום שני שדות תעופה בינלאומיים במקביל הוא צעד הכרחי להבטחת היתירות התשתיתית של מדינת ישראל. מדובר בפרויקטים מורכבים ארוכי טווח. לכן נדרש להתחיל ולפעול כבר עכשיו, ללא דיחוי, מתוך ראייה מערכתית של צרכי המשק, הכלכלה והביטחון".
כאמור, ההצעה הובאה לאישור הממשלה נושאת כותרת פורמלית של "תיקון החלטת ממשלה", אך משמעותה רחבה בהרבה. היא ביקשה לעדכן את החלטה 1307 מינואר 2024 כך שבמקום חלופת נבטים, שנקבעה אז כאתר לשדה תעופה משלים בדרום, תיקבע חלופת צקלג. במקביל, נקבע מפורשות כי קידום שני השדות - בצפון ובדרום - ייעשה במקביל וללא דיחוי.
בדברי ההסבר להצעה נטען כי לאחר בחינה עדכנית של חלופת נבטים, לרבות בהיבטים ביטחוניים, נמצא כי אין ישימות ביטחונית לקידומה. על כן הוחלט לבחון חלופה אחרת בנגב. בהמשך לכך, בספטמבר 2025 קיבלה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החלטה בדבר הכנת תוכנית מתאר מפורטת ברמה ארצית לשדה תעופה משלים באזור צקלג (תמ"א 15), במרחב שבין קריית גת, נתיבות, שדרות, אופקים ורהט.
לצד ההיבט המיקומי, לב ההחלטה נמצא בהכרזה על קידום מקביל של שני שדות תעופה אזרחיים בינלאומיים - בצפון ובדרום - כמהלך שנועד להיערכות מערכתית ולמניעת משבר תעופתי בשנים הקרובות. במסמך מצוינות תחזיות שלפיהן נתב"ג מתקרב לתקרת הקיבולת שלו, הנאמדת ב-40- 45 מיליון נוסעים בשנה, וכי בהיעדר תשתית משלימה קיים סיכון ממשי למחסור בהיצע טיסות, להחרפת עומסים ולהפעלת לחץ לעליית מחירים.
מעבר לשיקולי הקיבולת, ההצעה מציגה את הקמת השדות כמנוע צמיחה אזורי. בצפון ובדרום צפויים, לפי ההערכה, מוקדי תעסוקה משמעותיים, פיתוח מסחר ותעשייה והגברת הנגישות והתיירות. בדגש על הנגב והגליל, נטען כי שדה תעופה בינלאומי עשוי לחזק את האטרקטיביות להשקעות ולהוות מנוף כלכלי ארוך טווח, לא רק בשגרה אלא גם בעתות חירום.
ואולם, עוד לפני ההצבעה, כבר ברור שהממשלה נכנסת למוקד התנגדויות מקומיות - בעיקר סביב חלופת צקלג. ראשי שלוש מועצות אזוריות בנגב - מרחבים, שער הנגב ובני שמעון - שיגרו מכתב לראש הממשלה שבו הבהירו כי הם מברכים עקרונית על הקמת שדה תעופה משלים בנגב ורואים בכך מהלך לאומי וכלכלי חשוב, אך מתנגדים נחרצות למיקום שנבחר.
לטענתם, החלופה "בין רהט לנתיבות" צפויה להביא לפגיעה חמורה ומתמשכת בתושבים וביישובים, בחקלאות ובטבע, והם מזהירים כי אם ההחלטה תישאר בעינה - יתנגדו לה "ולא יאפשרו" פגיעה ביישובים ובמרחב.
ההתנגדות שלהם אינה מכוונת לעצם הרעיון של שדה תעופה בנגב, אלא לשאלה איפה בדיוק יוקם. לטענת ראשי הרשויות, קיימות חלופות אחרות באזור החיפוש שיפחיתו נזקים סביבתיים, חברתיים ותכנוניים. בין השמות שעלו בפנייתם: שטח אש 81 ממזרח לכביש 6, וכן חלופה המכונה "זוהר 1" במרחב שממערב לקריית גת.
הטענה המרכזית היא שבאזורים אלה, הפגיעה בתושבים, בשמורות טבע ובחקלאות צפויה להיות מצומצמת יותר, ולכן נדרש דיון מחודש "מקצועי ושקוף" שיביא לבחירה חלופית שתשרת את האינטרס הלאומי, בלי לייצר פגיעה קשה בתושבי הדרום עצמם.
זאת ועוד: ראש מועצת שער הנגב הסביר כי תושבי האזור, שחלקם מתמודדים עם השלכות טראומה ורגישות גבוהה לרעש, עלולים להיפגע במיוחד משגרת טיסות מעל המרחב או סמוך ליישובים. מבחינתם, רעש אינו עניין "איכות חיים" בלבד אלא טריגר ממשי, ובשילוב החשש לפגיעה בשטחים חקלאיים בהיקף נרחב, הם מגדירים את צקלג כחלופה הבעייתית ביותר מבין האפשרויות שנבדקו.
הוויכוח סביב צקלג מקבל גם ממד תכנוני-כלכלי. בשטח המיועד אין כיום תשתיות חיוניות להפעלת שדה תעופה, והקמה מלאה תדרוש תכנון והקמה מאפס של מערכות דלק, חשמל, מים וביוב, כבישים ומערכי שירות. המשמעות, לפי המתנגדים, היא מהלך יקר, ארוך ושוחק שטחים פתוחים, שייצר גם חיכוך ציבורי מתמשך.
בתוך הדיון הזה עולה גם שאלת התועלת: שדה בנגב שמוגדר "משלים" אמור להוריד עומסים מנתב"ג, אבל ככל שהקמה תימשך שנים רבות, החשש הוא שהפתרון יגיע מאוחר מדי מול הגידול בתנועה האווירית, ושבדרך ייווצרו לחצים חדשים על מערכת התחבורה.
למחלוקת סביב ההחלטה מצטרף רובד נוסף: בעמדת הייעוץ המשפטי של המשרד להגנת הסביבה נמתחת ביקורת חריפה על חלופת צקלג. לפי העמדה, המיקום המוצע לא נבחן עד כה בתהליך תכנוני מקיף הכולל בחינת איתורים שונים, והליך התסקיר הסביבתי טרם החל. עוד צוין כי חלופה דומה שנבדקה בעבר במסגרת סקר איתורים קיבלה ציונים נמוכים מאוד ואף נפסלה.
בעמדה זו מודגש גם כי באזור המוצע אין תשתיות נדרשות לתפעול שדה תעופה - לא קווי דלק, לא תשתיות חשמל, מים וביוב, לא מסילת רכבת ולא מערך כבישים מתאים. הקמת שדה תעופה במקום תחייב, לפי ההערכה, תכנון והקמה מאפס של כלל המערכות, תוך פגיעה בשטחים פתוחים וברצף מישורי נרחב, ובקרבה לאזורים בעלי רגישות סביבתית.
בסיכום העמדה נטען כי לא בוצעה עבודת מטה תכנונית וסביבתית מלאה שתאפשר קבלת החלטה מבוססת, וכי התשתית העובדתית הקיימת אינה תומכת בקידום החלופה. מנגד, חוות הדעת המשפטית של משרד האוצר קובעת כי אין מניעה משפטית לקבלת ההחלטה.
כאן בדיוק טמון הפרדוקס שמלווה את הסוגיה כבר שנים: בצפון נטען כי דווקא רמת דוד נשענת על מסגרת תכנונית ותשתיתית קיימת יותר ולכן יכולה להתקדם מהר יחסית, בעוד שהדרום מדגיש את העיקרון של פיתוח הנגב והפיזור הגיאוגרפי. מנגד, בדרום נטען במשך תקופה ארוכה כי דווקא נבטים, כבסיס קיים, היה מאפשר קיצור לוחות זמנים, אך הוא ירד מהפרק בהחלטה הנוכחית מטעמים ביטחוניים, וצקלג מוצגת כחלופה שאמורה "לפתור" את המחלוקת הביטחונית אך לפתוח חזית אחרת של התנגדויות מקומיות וסביבתיות.
התקציב שיועד בעבר לקידום חלופת נבטים אמור, לפי ההצעה, להיות מוסט לטובת קידום צקלג. יחד עם זאת, המסמך מדגיש כי ההחלטה אינה גורעת מהוראות חוק התכנון והבנייה, וכי כל קידום כפוף לשיקול דעתם של מוסדות התכנון ולבחינת חלופות והיבטים סביבתיים כנדרש.
התרעות פיקוד העורף