ההצעה המובאת לאישור הממשלה נושאת כותרת פורמלית של "תיקון החלטת ממשלה", אך משמעותה רחבה בהרבה. היא מבקשת לעדכן את החלטה 1307 מינואר 2024 כך שבמקום חלופת נבטים, שנקבעה אז כאתר לשדה תעופה משלים בדרום, תיקבע חלופת צקלג. במקביל, נקבע מפורשות כי קידום שני השדות - בצפון ובדרום - ייעשה במקביל וללא דיחוי.
בדברי ההסבר להצעה נטען כי לאחר בחינה עדכנית של חלופת נבטים, לרבות בהיבטים ביטחוניים, נמצא כי אין ישימות ביטחונית לקידומה. על כן הוחלט לבחון חלופה אחרת בנגב. בהמשך לכך, בספטמבר 2025 קיבלה המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החלטה בדבר הכנת תוכנית מתאר מפורטת ברמה ארצית לשדה תעופה משלים באזור צקלג (תמ"א 15), במרחב שבין קריית גת, נתיבות, שדרות, אופקים ורהט.
לצד ההיבט המיקומי, לב ההחלטה מצוי בהכרזה על קידום מקביל של שני שדות תעופה אזרחיים בינלאומיים - בצפון ובדרום - כמהלך שנועד להיערכות מערכתית ולמניעת משבר תעופתי בשנים הקרובות. במסמך מצוינות תחזיות שלפיהן נתב"ג מתקרב לתקרת הקיבולת שלו, הנאמדת ב-40- 45 מיליון נוסעים בשנה, וכי בהיעדר תשתית משלימה קיים סיכון ממשי למחסור בהיצע טיסות, להחרפת עומסים ולהפעלת לחץ לעליית מחירים.
מעבר לשיקולי הקיבולת, ההצעה מציגה את הקמת השדות כמנוע צמיחה אזורי. בצפון ובדרום צפויים, לפי ההערכה, מוקדי תעסוקה משמעותיים, פיתוח מסחר ותעשייה והגברת הנגישות והתיירות. בדגש על הנגב והגליל, נטען כי שדה תעופה בינלאומי עשוי לחזק את האטרקטיביות להשקעות ולהוות מנוף כלכלי ארוך טווח, לא רק בשגרה אלא גם בעתות חירום.
ואולם, עוד לפני ההצבעה, כבר ברור שהממשלה נכנסת למוקד התנגדויות מקומיות - בעיקר סביב חלופת צקלג. ראשי שלוש מועצות אזוריות בנגב - מרחבים, שער הנגב ובני שמעון - שיגרו מכתב לראש הממשלה שבו הבהירו כי הם מברכים עקרונית על הקמת שדה תעופה משלים בנגב ורואים בכך מהלך לאומי וכלכלי חשוב, אך מתנגדים נחרצות למיקום שנבחר.
לטענתם, החלופה "בין רהט לנתיבות" צפויה להביא לפגיעה חמורה ומתמשכת בתושבים וביישובים, בחקלאות ובטבע, והם מזהירים כי אם ההחלטה תישאר בעינה - יתנגדו לה "ולא יאפשרו" פגיעה ביישובים ובמרחב.
ההתנגדות שלהם אינה מכוונת לעצם הרעיון של שדה תעופה בנגב, אלא לשאלה איפה בדיוק יוקם. לטענת ראשי הרשויות, קיימות חלופות אחרות באזור החיפוש שיפחיתו נזקים סביבתיים, חברתיים ותכנוניים. בין השמות שעלו בפנייתם: שטח אש 81 ממזרח לכביש 6, וכן חלופה המכונה "זוהר 1" במרחב שממערב לקריית גת.
הטענה המרכזית היא שבאזורים אלה, הפגיעה בתושבים, בשמורות טבע ובחקלאות צפויה להיות מצומצמת יותר, ולכן נדרש דיון מחודש "מקצועי ושקוף" שיביא לבחירה חלופית שתשרת את האינטרס הלאומי, בלי לייצר פגיעה קשה בתושבי הדרום עצמם.
זאת ועוד: ראש מועצת שער הנגב הסביר כי תושבי האזור, שחלקם מתמודדים עם השלכות טראומה ורגישות גבוהה לרעש, עלולים להיפגע במיוחד משגרת טיסות מעל המרחב או סמוך ליישובים. מבחינתם, רעש אינו עניין "איכות חיים" בלבד אלא טריגר ממשי, ובשילוב החשש לפגיעה בשטחים חקלאיים בהיקף נרחב, הם מגדירים את צקלג כחלופה הבעייתית ביותר מבין האפשרויות שנבדקו.
הוויכוח סביב צקלג מקבל גם ממד תכנוני-כלכלי. בשטח המיועד אין כיום תשתיות חיוניות להפעלת שדה תעופה, והקמה מלאה תדרוש תכנון והקמה מאפס של מערכות דלק, חשמל, מים וביוב, כבישים ומערכי שירות. המשמעות, לפי המתנגדים, היא מהלך יקר, ארוך ושוחק שטחים פתוחים, שייצר גם חיכוך ציבורי מתמשך.
בתוך הדיון הזה עולה גם שאלת התועלת: שדה בנגב שמוגדר "משלים" אמור להוריד עומסים מנתב"ג, אבל ככל שהקמה תימשך שנים רבות, החשש הוא שהפתרון יגיע מאוחר מדי מול הגידול בתנועה האווירית, ושבדרך ייווצרו לחצים חדשים על מערכת התחבורה.
למחלוקת סביב ההחלטה מצטרף רובד נוסף: בעמדת הייעוץ המשפטי של המשרד להגנת הסביבה נמתחת ביקורת חריפה על חלופת צקלג. לפי העמדה, המיקום המוצע לא נבחן עד כה בתהליך תכנוני מקיף הכולל בחינת איתורים שונים, והליך התסקיר הסביבתי טרם החל. עוד צוין כי חלופה דומה שנבדקה בעבר במסגרת סקר איתורים קיבלה ציונים נמוכים מאוד ואף נפסלה.
בעמדה זו מודגש גם כי באזור המוצע אין תשתיות נדרשות לתפעול שדה תעופה - לא קווי דלק, לא תשתיות חשמל, מים וביוב, לא מסילת רכבת ולא מערך כבישים מתאים. הקמת שדה תעופה במקום תחייב, לפי ההערכה, תכנון והקמה מאפס של כלל המערכות, תוך פגיעה בשטחים פתוחים וברצף מישורי נרחב, ובקרבה לאזורים בעלי רגישות סביבתית.
בסיכום העמדה נטען כי לא בוצעה עבודת מטה תכנונית וסביבתית מלאה שתאפשר קבלת החלטה מבוססת, וכי התשתית העובדתית הקיימת אינה תומכת בקידום החלופה. מנגד, חוות הדעת המשפטית של משרד האוצר קובעת כי אין מניעה משפטית לקבלת ההחלטה.
כאן בדיוק טמון הפרדוקס שמלווה את הסוגיה כבר שנים: בצפון נטען כי דווקא רמת דוד נשענת על מסגרת תכנונית ותשתיתית קיימת יותר ולכן יכולה להתקדם מהר יחסית, בעוד שהדרום מדגיש את העיקרון של פיתוח הנגב והפיזור הגיאוגרפי. מנגד, בדרום נטען במשך תקופה ארוכה כי דווקא נבטים, כבסיס קיים, היה מאפשר קיצור לוחות זמנים, אך הוא ירד מהפרק בהחלטה הנוכחית מטעמים ביטחוניים, וצקלג מוצגת כחלופה שאמורה "לפתור" את המחלוקת הביטחונית אך לפתוח חזית אחרת של התנגדויות מקומיות וסביבתיות.
התקציב שיועד בעבר לקידום חלופת נבטים אמור, לפי ההצעה, להיות מוסט לטובת קידום צקלג. יחד עם זאת, המסמך מדגיש כי ההחלטה אינה גורעת מהוראות חוק התכנון והבנייה, וכי כל קידום כפוף לשיקול דעתם של מוסדות התכנון ולבחינת חלופות והיבטים סביבתיים כנדרש.
התרעות פיקוד העורף