מהביקורת על משרד החוץ עולה כי בשנים 2024-2022 הונפקו כ-854 אלף אישורים. "רק בשנת 2023, אזרחי ישראל שילמו לא פחות מ-45 מיליון שקלים מיותרים. התנהלות זו מגלמת הזנחה רבת שנים במתן שירות ציבורי לקוי מהשורש", קובע מבקר המדינה - "לצד האמור, עלו ליקויים ביישום האמנה הבינלאומית שישראל חתומה עליה: התנהלות שמאפשרת זיוף מסמכים, ליקויים כספיים, ואף פתח לביצוע הונאות ומעילות".
מבקר המדינה מתריע עוד כי פעולת המשטרה ומשרד החוץ אינה עולה בקנה אחד עם הוראות חוק המידע הפלילי, באופן שעלול לאפשר את זליגת המידע ושימוש במידע לרעה. "חמור מכך - קיימת פרצת אבטחת מידע משמעותית בעמדות השירות העצמי של מערך הדיגיטל הלאומי, המאפשרת לגורמים בעלי אינטרסים זרים לבצע פעולות להנפקת אישורים, המהווה סיכון ממשי לניצול לרעה ולמעשי הונאה", נטען עוד בדו"ח הביקורת.
מבקר המדינה מבהיר כי במטרה לפשט את תהליך אימות המסמכים הציבוריים בין מדינות, נחתמה באוקטובר 1961 בהאג אמנת האפוסטיל. "האפוסטיל משמש חותמת אותנטית המבטיחה את מהימנותם של מסמכים ציבוריים (כדוגמת תעודת לידה, תעודת נישואין, תעודת מידע פלילית ותעודה רפואית) והוא מספק את האישור המשפטי הנדרש, כדי שהם יוכרו ככשרים ותקפים בכל המדינות שחתומות על האמנה", צוין בדו"ח הביקורת.
ירידה חדה בשירות לציבור
מהביקורת עולה כי שיעור הירידה בהיקף התורים שהקצה משרד החוץ בכל חודשים בשנים 2024-2023 לטובת קבלת קהל לשירות אימות המסמכים צנח בכ-80%. עוד עולה מהביקורת כי בתקופה זו היו 38 ימי מענה טלפוני, בהם כלל השיחות הנכנסות לא נענו ו-4,499 פונים נאלצו להמתין על הקו לשווא.
"איגון תהליך אימות המסמכים בנהלי העבודה ויישומם המוקפד יכלו למנוע ליקויים משמעותיים שנמצאו בביקורת, בין היתר, לתת מענה לאופן פעולה, שיטת ביצוע ופעולות בקרה לאימות המסמכים, לתשלום האגרה, להנפקת האפוסטיל ורישומו, להבטחת איכות השירות, להכשרת עובדים ולזיהוי הונאות", מציינים מחברי הדו"ח.
עוד עולה מהביקורת כי אי הקפדתו של משרד החוץ על ביצוע השוואה חזותית בתהליך אימות המסמכים, לווידוא מקוריותו של המסמך בהתאם לפרקטיקה כמפורט במדריך ליישום האמנה ואי ביצוע של כל תהליך חלופי לשם כך, מהווה כשל של המשרד במילוי תפקידו בתחום האפוסטיל.
ליקויים בעמדות הדיגיטל והנפקת מסמכים
"מסמכים שהונפקו פרונטלית על ידי פקיד רשות האוכלוסין, או שנשלחו בדואר לבקשתו של אזרח, נעשה שימוש בנייר שאינו כולל סימני ביטחון ולפיכך, אין יכולת לזהות אם המסמך צולם או זויף", נכתב עוד בדו"ח הביקורת - "פעולת רשות האוכלוסין עניין זה יש בה כדי לפגוע באמינות מסמכים אלה ובהגנה מפני זיופים וכן ביכולתו של משרד החוץ לאמת מסמכים בהתאם לאמנת האפוסטיל ולתקנות".
הביקורת גם כללה בדיקת פעילות של 28 עמדות מתוך 284, שמפעיל מערך הדיגיטל הלאומי. "נמצא כי 36% (עשר מתוך 28) מהעמדות שנבדקו היו תקולות, ולא ניתן היה לקבל בהן שירות להדפסת אישורי הממשלה השונים", נטען עוד - "נמצא כי בשליש מהעמדות הפעילות, הונפקו אישורים ממשלתיים רשמיים, כגון תמצית רישום ממרשם האוכלוסין ומידע אודות רכב, על גבי נייר לבן, ללא סמל המדינה וללא כל סימני ביטחון שאמורים למנוע שימוש במסמכים מזויפים ולהבטיח הישענות על מסמכים מקוריים רשמיים".
בביקורת נטען עוד כי נכון למאי 2025, שירות אימות המסמכים ניתן רק בלשכת משרד החוץ בירושלים, למשך שלוש וחצי שעות, בשעות הבוקר בלבד ומשרד החוץ אינו מאפשר הפקדת מסמכים בתיבות ייעודיות בתל אביב, חיפה ובאר שבע כבעבר, למרות הביקוש העולה לאורך השנים, שהגיע ליותר מ-300 אלף אישורים בשנת 2024.
"ממצאיו של דו"ח זה מגלמים הזנחה רבת שנים בתחום האפוסטיל, הן באופן יישום האמנה, הן בהקפדה על התהליכים הכספיים והן בשירות לציבור", קובע מבקר המדינה בסיכום הדו"ח וממליץ שמשרד החוץ יפעל בשיתוף משרד המשפטים ומערך הדיגיטל הלאומי להבניית תהליך דיגיטלי מרכזי המבוסס על שדרת המידע הממשלתי, כדי לספק שירות איכותי ויעיל למקשי השירות, בהתאם להוראות אמנת האפוסטיל.
היערכות משק האנרגיה והחשמל במלחמה
בדו"ח הביקורת על היערכות האנרגיה והחשמל במלחמה, קובע מבקר המדינה: "מלחמת חרבות ברזל הדגישה את הסיכון המשמעותי שבאי-היערכות מספקת מבעוד מועד של משק החשמל והאנרגיה לעתות חירום. ערב פרוץ המלחמה, משרד האנרגיה לא עדכן את עקרונות המדיניות, אל מול התמורות שחלו במשק החשמל מאז שנת 2016".
מחברי הדו"ח מתריעים עוד כי בכל הנוגע למשק האנרגיה, טרם הוסדרה התשתית החקיקתית המרכזית לטיפול בעורף, לרבות בכל הנוגע למשק זה. "על אף החשיבות של אסדרת משק הדלק לשעת חירום שתסדיר את הטיפול במשק הדלק, לרבות בעתות חירום, משרד האנרגיה, משרד האוצר ומשרד המשפטים לא הגיעו להסכמות", צוין עוד בביקורת - "בנוסף, חסרה בישראל מדיניות שיכולה לשפר את הביטחון האנרגטי כפי שמקובל במדינות האיחוד האירופי".
ועדת המשנה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח את הדו"ח במלואו על שולחן הכנסת, אלא לפרסם רק חלקים ממנו, לשם שמירה על ביטחון המדינה.
מבקר המדינה מדגיש בדו"ח כי היערכות נכונה למצבי חירום בתשתיות האנרגיה היא תנאי הכרחי להבטחת המשכיות תפקודית ולמזעור נזקים בזמן משבר. "האחריות המרכזית לניהול משק האנרגיה בישראל ובכלל זה תכנונה וביצועה של מדיניות לאומית ארוכת טווח בתחום האנרגיה מוטלת על משרד האנרגיה והתשתיות", מציין מבקר המדינה.
מהביקורת עולה כי כתוצאה מפגיעה במתחם בז"ן נפגעה באופן משמעותי תחנת הכוח האחראית על חלק מייצור הקיטור והחשמל המשמשים את מתקני החברה. עוד עולה מהביקורת כי שר הביטחון, שר האנרגיה ושר האוצר לא הגיעו להסכמות בעניין המלצות ועדת מלאים וששרי האנרגיה והביטחון לא קיימו דיון עם שר האוצר ונציגיו לצורך קבלת החלטה משותפת ומוסכמת בעניין זה.
"חסרה בישראל מדיניות מבוססת מתודולוגיה, שיכולה לשפר את הביטחון האנרגטי, כפי שמקובל במדינות האיחוד האירופי", נטען בביקורת - "משרד האנרגיה טרם אימץ את המדיניות המקובלת באיחוד האירופי, או כל מדיניות אחרת, שעשויה לסייע לשפר את הביטחון האנרגטי של משק הגז הטבעי בישראל. כך, חסרות כניסות נוספות (שיכולות לגבות את הכניסות הקיימות) לגז טבעי מהמאגרים הקיימים ואין מספיק כניסות לייבוא גז טבעי נוזלי או צנרת לייבוא ממדינות סמוכות". עוד עולה מהביקורת כי נמצאו פערים מסוימים להבטחת כוח אדם חיוני הנדרש לריתוק למפעלים חיוניים בשעת חירום.
פגיעת בז"ן והשלכותיה
כתוצאה מהפגיעות, שלושה מעובדי החברה נהרגו. נוסף על כך, חברת בז"ן עדכנה כי היא פועלת עם חברת החשמל לשיקום ולהחזרה של אספקת חשמל סדירה למתקני החברה בהקדם האפשרי.
לדעת משרד מבקר המדינה, העובדה כי ישראל מצויה בסביבה גיאופוליטית לא יציבה והאירועים שהתרחשו מתחילת מלחמת חרבות ברזל ובפרט במבצע עם כלביא, ממחישים את הצורך בבחינה נוספת של האיזון הרצוי בין התפיסה האסטרטגית הקיימת, המתבססת על ייצור מקומי של דלקים ובין התבססות על יבוא דלקים, בהתחשב באירועים שהתרחשו במשק האנרגיה והשפעתם ארוכות הטווח על משק זה, מתחילת מלחמת חרבות ברזל.
"לנוכח האיום הביטחוני על ישראל ולנוכח העובדה שחוק ההתגוננות האזרחית המהווה את התשתית החקיקתית המרכזית לטיפול בעורף, נחקק לפני יותר מ-70 שנים, ובפרט על רקע המלחמה הרב-זירתית ששררה במדינת ישראל מועד הביקורת ולצד הצורך בהיערכות לאירועי חירום המוניים אחרים כדוגמת אסונות טבע - על הממשלה והעומד בראשה לפעול ללא דיחוי לקדם הסדרה של מענה נורמטיבי רלוונטי ואינטגרלי להתמודדות עם מצבי חירום וזאת, בהתבסס על פעולות הצמיחה הנדרשות מתוך השבר הגדול שיצרו אירועי ה-7 באוקטובר", ממליץ מבקר המדינה בסיכום הדו"ח.
"מלחמת חרבות ברזל וההתפתחויות הגיאופוליטיות שהתרחשו מעת שפרצה מחייבות את המל"ל, את הקבינט המדיני-ביטחוני, את משרד האנרגיה, משרד האוצר ואת משרד הביטחון, לבצע הערכה מחודשת בעניין מוכנות משק הדלק ולקבוע את תוכניות הפעולה, את הגורמים האחראיים ואת התקצוב שיאפשר את יישום ההחלטות".
מבקר המדינה ממליץ עוד כי על משרד האנרגיה ורשות הגז הטבעי להבטיח ביטחון אנרגטי במשק הגז הטבעי, בין השאר, באמצעות גיוון מקורות האספקה - יבוא ועידוד חיפושים של מאגרי גז טבעי חדשים. הוא גם ממליץ שמשרד האנרגיה יקדם את אסדרת משק הדלק לשעת חירום בחקיקה ויסדיר את חובת הדיווח של חברות האנרגיה, לרבות חברות פרטיות מרכזיות בענף האנרגיה, כמו חברות לזיקוק נפט וחברות לייצור חשמל - למשרד האנרגיה.
בעקבות ההשלכות מסגירת בז"ן, ממליץ עוד מבקר המדינה כי על המל"ל בשיתוף משרד האנרגיה להידרש לצרכים התפקודיים של תשתיות אנרגיה מסוימות, שעלולים להיפגע בשעת חירום כתוצאה מסגירת בז"ן.
"לפיכך, צריך לזרז את יישום החלטת הממשלה. במקום להסתמך על ייבוא נפט גולמי ממספר מצומצם של מדינות בעולם, זיקוק בשני בתי זיקוק גדולים בחיפה ובאשדוד, ואז לנפק לצרכנים את הדלקים שבתי הזיקוק מייצרים מהנפט הגולמי - עדיף לקדם ייבוא ישיר של הדלקים, לאחסן אותם בהיקפים גדולים באתרים מוגנים ברחבי הארץ ולנפק לצרכנים בשגרה ובחירום. כך, נציל את מפרץ חיפה מהזיהום, הריחות הרעים והמחלות הנלוות להם ונגביר את הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל".
פרופ' שמחון שעמד בשנים 2021-2020 בראש ועדת המנכ"לים שהמליצה על סגירת בז"ן ציין עוד בשיחה עם "מעריב" כי כבר אז התריע בפניו גורם ביטחוני על הסכנה. "ההמלצה שלנו היתה לסגור את בז"ן ולייבא נפט מזוקק ואז לאחסן אותו במיכלים במקומות שונים", הוא סיפר - "במקרה של פגיעה במיכל עם נפט מזוקק, הנזק הוא אז נקודתי. מקודמת תוכנית להקמת מתקן אחסון מאובטח באזור הצפון".
נציין כי לאור פניות עיתונאים בעניין ההמלצה בעניין בז"ן בדוח, מבקר המדינה מבקש להבהיר: "דוח זה הוא חלק אינטגרלי מכלל דוחות המבקר, כולל דוחות שמתחו ביקורת על פעולות הממשלה בכל הנוגע להיערכות הממשלתית לאירועי חומרים מסוכנים בסמוך לריכוזי אוכלוסיה צפופים, ואין ספק כי המיקום הנוכחי של בז"ן מסוכן".
"יצוין כי מרבית הליקויים שהעלתה ביקורת המדינה כמו גם ההמלצות בדוח תחת חיסיון שהטילה ועדת המשנה של הוועדה לביקורת המדינה בכנסת, ולפיכך הציבור לא נחשף לממצאים ולהמלצות במלואם, לרבות בסוגיית בז"ן. המלחמה שהחלה בשבעה באוקטובר ומבצע 'עם כלביא' חידדו שני דברים: מצד אחד את הקריטיות למשק האנרגיה בהעדר מקורות אנרגיה חלופיים. מצד שני הסכנה במיקומו הנוכחי של בז"ן, שעליה מבקר המדינה התריע בכמה דוחות עוד לפני המלחמה, כפי שבאה לידי ביטוי במלחמה".
"הדוח שיפורסם היום נועד להבהיר שבעת יישום ההחלטה האסטרטגית שקיבלה הממשלה בדבר פיתוח מפרץ חיפה, תובטח הרציפות התפקודית של משק האנרגיה המקומי בדגש על מצבי חירום ועיתות מלחמה".
מקבוצת בזן נמסר: "דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום הוא לא פחות מ"פצצה" אסטרטגית המונחת לפתחה של הממשלה. המבקר קובע באופן נחרץ כי לאור הלקחים מהמציאות הביטחונית החדשה, על המדינה לבחון מחדש ובאופן מיידי את ההחלטה לסגור את מפעלי בזן. דו"ח המבקר מאשר את מה שבזן מתריעה עליו מזה שנים: החלטת הממשלה לסגור את בתי הזיקוק התקבלה על בסיס הנחות יסוד שגויות ומנותקות, תוך התעלמות מוחלטת מהצרכים הקריטיים של ישראל בשעת חירום".
"הלקח מהאיום האיראני ברור: אירועי 'מבצע עם כלביא', במסגרתו ספג מתחם בזן פגיעות ישירות של טילים בליסטיים מאיראן, הוכיחו כי הביטחון האנרגטי של ישראל נמצא תחת איום ממשי וישיר. במציאות שבה האויב מכוון אל לב התשתיות הלאומיות, עצמאות בייצור דלקים וגז בישול היא לא "פריבילגיה" – היא עמוד השדרה של היכולת של מדינת ישראל להמשיך לתפקד תחת אש".
"המבקר קובע במפורש כי הממשלה לא בחנה כיצד סגירת בזן תשתק תשתיות אנרגיה קריטיות אחרות, וכיצד היא תפקיר את הציבור הישראלי בידיו של יבואן גז בישול יחיד. בעידן של חוסר יציבות גיאופוליטי, כל ניסיון להסתמך על יבוא בלבד הוא חוסר אחריות אסטרטגי המהמר על חייהם של אזרחי המדינה".
"קבוצת בזן קוראת לממשלה לאמץ את המלצת המבקר ״לבחון את הנחות היסוד שבבסיס החלטת הממשלה)". לא ניתן להפקיד את הברז האנרגטי של צה"ל ושל בתי האב בישראל בידי גורמים זרים ואינטרסים משתנים. הגיע הזמן להפסיק להמר על הביטחון של כולנו. הגיע הזמן לבחור בעצמאות אנרגטית".
במשרד האנרגיה והתשתיות הגיבו: "משרד האנרגיה והתשתיות רואה בדוח מבקר המדינה כלי חשוב לטיוב המוכנות הלאומית. המשרד פועל בנחישות להבטחת הביטחון האנרגטי של אזרחי ישראל, תוך ניהול מערכה מורכבת מול חסמים סטטוטוריים ותקציביים. על אף תנאי הלחימה והאתגרים התפעוליים המורכבים שנלוו להם, משק הדלקים בישראל תפקד באופן רציף ומלא לאורך כל תקופת המלחמה, ללא מחסור בבנזין, סולר או גפ"מ לציבור ולמשק. אספקת הדלקים נשמרה כסדרה הודות להיערכות מוקדמת, ניהול שוטף של המלאים ותיאום הדוק עם כלל גורמי התשתית והאספקה, באופן שהבטיח רציפות תפקודית ושמירה על הביטחון האנרגטי גם בתנאי חירום.
המשרד מקיים בימים אלו דיונים אינטנסיביים עם משרדי המשפטים והאוצר לקידום "חוק משק הדלק חירום", המהווה נדבך קריטי בהיערכות לחירום. מחלוקת על מימון מלאי החירום: המשרד דוחה את עמדת משרד האוצר המתנגד באופן עקבי לשאת בעלויות הכרוכות בהחזקת מלאי חירום אזרחי. המשרד סבור כי קביעת רמות המלאי האסטרטגיות היא אחריות משותפת ומחויבת המציאות, במיוחד בעת הנוכחית.
ביטחון אנרגטי במבחן הלחימה: עוד במהלך מערכת "עם כלביא", ביצע המשרד בחינה מקיפה וממוקדת כדי להבטיח את אספקת כלל צרכי משק האנרגיה בשגרה ובחירום. המשרד פועל ללא הרף למציאת חלופות ופתרונות יצירתיים לחיזוק המשק האנרגטי מעבר להמלצות הדוח. תמיכה בכוח אדם חיוני: למרות שהמשרד אינו הגוף המנהל את כוח האדם בחברות הממשלתיות, פעלנו ללא לאות לשחרור עובדים חיוניים מחובת גיוס כדי להבטיח את תפקודן הרציף של תשתיות האנרגיה הקריטיות במהלך המלחמה".
במשרד החוץ הוסיפו, "יודגש כי דו"ח המבקר מתייחס לפעילות עבר בנושא אפוסטיל בין השנים 2022 עד 2024. מאז משרד החוץ למד את מימצאי הדו"ח, תיקן ליקויים שנמצאו בדו"ח, ופועל כדי להטמיע לקחים נוספים, בין היתר, בהפרדה והוספת שעות קבלת קהל, פיתוח מערכת ממוחשבת בתחום האפוסטיל ועוד. המשרד נמצא בקשר ישיר עם משרד המשפטים ומשרדים ממשלתיים נוספים בכל הנוגע לנושאים בדו"ח המצריכים הירתמות בינ-משרדית".
התרעות פיקוד העורף