"טיפלתי ב-7.10 אני רואה שחור בעיניים כל לילה ואתה מאחל לי להישרף?", שואל בתמיהה ז' את אותו קשיש שיושב לצידו. הקשיש לא היסס לשנייה הנהן בראשו בחיוב: "כן, אתה לא היחידי שטיפל בגופות, גם חילונים עשו את זה".
ז' ממשיך בשיח. "טיפלתי באחים שלך ושלי שרופים ומפוייחים. אני לא נרדם בלילות עד היום, סובל מפוסט טראומה לוקח כדורים ואתה מאחל לי להישרף?". הקשיש לא נכנע: "כן". ז' מוסיף: "באמת?! זה מה שמגיע לי? אני אח שלך". הקשיש ממשיך בדרכו: "אתה לא אח שלי. אתה לא היחיד שטיפל, גם רופאים, גם אחיות".
ז' מקשה: "אתה יודע מה אתה גורם לי עכשיו? לעוד פלאשים".
הקשיש משיב לו: "אז נתקלתי בי לא טוב".
ז' לא מוותר: "תגיד איך יש לך אומץ? איזו שנאה יש לך".
וגם הקשיש בשלו: "יותר ממה שאתה חושב?".
ז': "בגלל שאני חרדי".
הקשיש מגיב בחיוך: "בגלל שהם לא עושים צבא החרדים".
ז' תוהה: "לא עושה לך כלום מה שעשיתי ב-7.10? לא עוזר לך?".
הקשיש משיב: "עוזר לי. כל הכבוד?".
ז' ממשיך: "אבל אתה מאחל לי להישרף".
הקשיש, חוזר לאותו שיח: "גם".
ז' מוסיף: "לא עוזר לך הפסיכיאטר שרושם לי כדורים בלי הפסקה לא מספיקה הפוסט טראומה שאני סובל ממנה".
הקשיש בשלו: "אני גם מקבל כדורים, נו אז מה כדי שאוכל לישון?".
ז' מציף: "תראה איזו אהבה יש לך? אין לך אהבה למתנדבי זק"א".
הקשיש: "להם יש לי".
ז' שואל: "אז למה אתה מאחל לי ככה".
הקשיש לא מביע חרטה: "אני לא יודע מה אתה. תשמע כשאני מסתובב בבני ברק והסתובבתי פה שנים, איזה זבל של אנשים יש פה".
ז' רוצה לסכם: "תשמע אין לך לב, כי אני לא נציג החרדים בבני ברק".
הקשיש לא מוותר: "תשמע ששהתחילו ליפול טילים אמרתי הלוואי שיפול טיל על ישיבת פונוביז' ויהרוג את כולם".
ז' מציין: "למרות השנאה שלך אני אוהב אותך ואם תישרף אני אציל אותך אפילו בשבת. אבל תראה איזו שנאה מחלחלת בך".
הקשיש מגיב: "אני גם לא שמאלני, אני ביביסט".