לטענת כהן, ב"מסמך גוטמן", שנכתב לדבריו מיד לאחר קביעת המוות בסביבות 22:30, תועד פצע ירי בודד בחזה וריסוק חוליה גבית. עוד נטען כי במסמכים מאוחרים יותר ובדו"ח הפתולוגי מתוארים שני קליעים בגב ושעת קביעת מוות מאוחרת יותר, 23:02. לפי הנטען בעתירה, פערים אלה מצדיקים בחינה מחודשת של החומר הרפואי המקורי.
בעתירה מוזכר גם תחקיר "מלחמת הרופאים" שפורסם בעבר, שלפיו, על פי הנטען, התקיימו מחלוקות בין רופאים בכירים באשר לטיפול שניתן לרבין בבית החולים. כהן מפנה לדברים שיוחסו לד"ר יורם קלוגר: "מיד אחרי הניתוח יצאנו החוצה והתחלנו לסכם את הפעולות שבוצעו והאבחנות שנעשו. אחר כך, כשקיבלנו נתונים חדשים מהנתיחה של היס, שינינו את הדו"ח וכתבנו מחדש את הדברים".
לפי הנטען, בשנת 2005 נחשף בתוכנית טלוויזיה צילום חזה שנערך לאחר הניתוח, אולם פיענוחו הרשמי נותר חסוי. כהן טוען כי בעוד שפיענוח ה-CT של הראש פורסם במלואו, פיענוח צילומי החזה, הכולל מידע על מספר הקליעים ומיקומם, נותר חסוי.
בעתירה נטען כי כהן פנה לממונה על חופש המידע במרכז הרפואי תל אביב בבקשה לקבל העתק מפיענוח צילומי הרנטגן, אך בקשתו נדחתה בנימוק של פגיעה בצנעת הפרט ובטענה כי נסיבות הרצח נחקרו על ידי ועדת חקירה ממלכתית. עוד נטען כי בהמשך פנה לנציב תלונות הציבור בטענה כי "תעודת חדר מיון" המצויה בתיק הפלילי אינה התעודה המקורית שנערכה בזמן אמת, אך גם פנייה זו נדחתה.
כהן מוסיף בעתירתו כי חלפו למעלה מ-30 שנה מאז הרצח, וכי על פי פסיקת בית המשפט העליון, עוצמת הזכות לפרטיות של נפטר פוחתת עם חלוף הזמן, במיוחד כאשר קיים אינטרס ציבורי משמעותי. עוד נטען כי במקרה זה האינטרס הציבורי בבירור נסיבות הפציעה והטיפול הרפואי גובר, לשיטתו, על שיקולי החיסיון.
בסיום העתירה מבקש כהן כי בית המשפט יוציא צו על תנאי לצמצום החיסיון מעל פיענוח צילומי הרנטגן, או לחלופין הוראה למכון הלאומי לרפואה משפטית להגיש התייחסות מקצועית מנומקת לסתירות המפורטות בעתירה. עוד מבוקש, לחלופין, להורות למכון לאשר או לשלול את אמיתות התוכן ב"מסמך גוטמן", ולהבהיר את הסיבות לסתירות הנטענות בין המסמכים השונים.
התרעות פיקוד העורף