פורום מ.ד.פ (מוסדות, דיור קהילתי, פרטי), המייצג כ-80 מסגרות חוץ-ביתיות עבור למעלה מ-8,000 אנשים עם מוגבלות שכלית ואוטיזם, מתריע מפני קריסה מיידית של המערך לקראת תקציב 2026. אף שהמדינה הפקידה בידיהם את האחריות היקרה מכל, משרד הרווחה מתקצב את השירות בתעריפים שאינם מאפשרים קיום אנושי בכבוד, תוך הפרת חוקי עבודה ודחיקת אוכלוסיות מוחלשות מהמרכז לפריפריה.
המשרד מקדם מדיניות של "דיור בקהילה", אך התקצוב הריאלי שלו מונע מהדיירים לחיות בקהילות שבהן גדלו. כ-950 ש"ח בלבד מוקצים לשכר דירה לדייר. בערים הגדולות ובמרכז הארץ, אין שום אפשרות למצוא דירות בסטנדרט הנדרש של חדר לדייר במחירים אלו ודיירים נדחקים מקרבה למשפחותיהם לדירות מרוחקות בפריפריה.
בנוסף, המסגרות ממשיכות לסבול מבריחת כוח אדם מקצועי ופגיעה ישירה ברצף הטיפולי ובביטחון הדיירים. בעוד המשרד מדבר בסיסמאות של "שירות מכוון אדם", התקציב להכשרת הצוות המטפל הוא לעג לרש כשתקציב להכשרות מקצועיות עומד על 19 ש"ח בלבד לחודש על כל דייר.
למרבה האבסורד, ככל שהדייר זקוק לטיפול מורכב יותר (כמו אוטיסטים עם התנהגות מאתגרת), התקציב להכשרת עובד יורד ועומד על כ-16 ש"ח למשרה - פחות מרבע שעה של הדרכה בחודש. המשרד גם מחייב קורסים קריטיים (כמו חלוקת תרופות) אך אינו מממן את שכר העובדים בזמן ההכשרה, מה שמציב את המפעילים במלכוד בין דרישות החוק למציאות התקציבית.
מעבר לכך, ניהול התקציב היומי של הדייר הפך למשימה בלתי אפשרית: משרד הרווחה מחייב חמש ארוחות ביום אבל התקציב הממוצע שניתן למפעילים עבור תזונה הוא 27 שקלים, פחות מ-5.5 שקלים לארוחה, כשמנת פלאפל עולה יותר. עבור דיירים שנוטים להרוס את בגדיהם בשל מוגבלות מוקצבים לביגוד שלושה שקלים ליום וחמור מכך, מאז 2019 לא עודכנו תעריפי ההחזר למסגרות על רכישת תרופות בטענה של משרד הרווחה כי "לא נמצא רוקח שיבדוק את החשבוניות".
ממשרד הרווחה נמסר למעריב בתגובה: "כלל ההתקשרויות, התעריפים והתקציבים נקבעו ונקבעים אך ורק באמצעות מכרזים פומביים, חוקיים ושקופים. הגופים המפעילים בחרו לגשת למכרזים תוך הסכמה מלאה ומודעת למבנה התקציבי שנקבע. ניסיון לטעון בדיעבד לאי חוקיות או ל'כפייה תקציבית' עומד בסתירה מוחלטת לעובדות".
מנתונים שהגיעו לידי מעריב, משרד הרווחה דורש סטנדרט מקצועי גבוה, אך מסרב לממן את עלויות השכר הבסיסיות כמתחייב בחוק. תוך אפליה בוטה המשרד אינו מעביר את התקציבים הנדרשים עבור צווי הרחבה לעובדים סוציאליים במגזר הפרט והתוצאה: עובד סוציאלי במסגרת של הפורום מרוויח משמעותית פחות מעמיתו במגזר הציבורי על אותה עבודה בדיוק. זאת ועוד, כאשר שכר המינימום עולה, המשרד אינו מעדכן את התעריף בזמן אמת. המפעילים נאלצים "לספוג" את הפער וזאת על חשבון תקציבי המזון, הפנאי והטיפול של הדיירים.
במשרד הרווחה מדגישים: "המשרד פועל בהתאם לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, מחויב ליישומו המלא ודוחה כל ניסיון לערער או לעכב את מימוש החוק מטעמים אינטרסנטיים ובטענות שווא בדבר פגיעה בדיירים. רק בשנתיים האחרונות הוסיף משרד הרווחה מאות מליוני שקלים למסגרות לאנשים עם מוגבלות לצורך עדכון שכר המטפלים, הגדיר את התפקיד כתומך מקצועי במוגבלויות תוך שימת דגש על השירות המיטבי שיקבל הלקוח במסגרת.
משרד הרווחה פועל כל העת לשיפור השירותים, לעדכון מודלים, לבקרה מקצועית ולבחינה שוטפת של הצרכים המשתנים של הדיירים בהתאם לחוק ותקנותיו תוך שמירה על איכות הטיפול. המשרד ימשיך לפעול בנחישות, באחריות ובשקיפות למען רווחתם, ביטחונם וכבודם של אנשים עם מוגבלות. אנו דוחים בתוקף את הטענות, ורואים בהן הצגה חד צדדית ומטעה אשר אינה משקפת את אופן פעולת המשרד, את המסגרת החוקית שבה הוא פועל ואת ההשקעה המתמשכת של המדינה במערך השירותים לאנשים עם מוגבלות".
התרעות פיקוד העורף