בדברי ההסבר להצעה נכתב במפורש כי ישראל נדרשת בעת הזו להיערכות מיידית שתבטיח את הביטחון האנרגטי שלה במצב חירום. המשמעות המעשית: הגדלת מלאי הסולר שישמש כגיבוי לתחנות הכוח במקרה של פגיעה באספקת דלקים אחרים או שיבושים במערכת האנרגיה. הכמות המדויקת מפורטת בנספח מסווג השמור במזכירות הממשלה.
מעבר להגדלה המיידית, מבקשת ההצעה לאפשר למשרד האנרגיה – בתיאום עם רשות החשמל, רשות החירום הלאומית ורשות הכוח, ובכפוף להסכמת שר האוצר - להגדיל את המלאי גם בהמשך, ככל שיידרש, בהתאם להתפתחויות בשטח. הכוונה היא לייצר גמישות תפעולית שתאפשר תגובה מהירה למצבי קיצון, מבלי להזדקק בכל פעם להחלטת ממשלה נוספת.
בהחלטת הממשלה מודגש כי מטרת המהלך היא להבטיח את רציפות אספקת החשמל בתקופת חירום. ניסיון העבר נוכח ברקע: במהלך מלחמת "חרבות ברזל” מולאו באופן זמני מכלים לאחסון סולר, ומתוכם נותרו עד היום מכלים בקיבולת משמעותית - מעבר לכמויות שכבר נקבעו בהחלטת הקבינט מ-2016 שעסקה ברציפות התפקודית של משק האנרגיה.
היבט מרכזי נוסף בהחלטה הוא המיסוי. כדי לאפשר את אחזקת המלאי ללא עלות בלו, נדרשת החלטת ממשלה שתגדיר את הסולר כ”מלאי חירום” לפי צו הבלו על הדלק. כל עוד הדלק מוגדר כך ומשמש בפועל כמלאי חירום - הוא יהיה פטור מבלו. במסמך ההסבר מובהר כי ללא החלטת ממשלה לא ניתן להעניק את הפטור, ולכן האישור הנוכחי חיוני גם מהבחינה הזו.
המימון, כך נקבע, ייעשה באמצעות תעריף החשמל. לצד זאת מצוין כי אין למהלך השפעה על תקציב המדינה ואין לו השלכות על מצבת כוח האדם. שר האוצר ושר הביטחון הודיעו כי אינם מתנגדים להצעה, והיועצים המשפטיים של משרד האנרגיה, משרד האוצר, מערכת הביטחון ורשות החשמל קבעו כי אין מניעה משפטית לאשר אותה.