העתירה מופנית נגד שר הביטחון, שר הפנים וועדת העבודה והרווחה של הכנסת, בטענה לכשל מערכתי רחב ולפיזור אחריות בין משרדי הממשלה והרשויות המקומיות, ללא גוף אחד שמוביל את הפינוי בפועל. העותרים דורשים מבית המשפט להוציא צו עשה דחוף שיחייב פינוי מותאם לבתי הארחה ומתקנים ממוגנים נגישים, כולל שינוע ברכבים מותאמים, ליווי מטפלים והעברת ציוד רפואי, תרופות ואמצעי עזר, וכן לקבוע גורם מפנה ברור שיישא באחריות לביצוע המהלך.
העתירה הוגשה רק לאחר שורה של פניות לגורמי הממשלה שלא הניבו מענה אופרטיבי. נעשו פניות לשרים ולמשרדי הממשלה הרלוונטיים, הועלתה הסוגיה גם ביוזמת חברת כנסת והתקיימו דיונים בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אולם חרף כל המהלכים הללו לא גובש פתרון מעשי לפינוי בזמן חירום. לטענת העותרים, מיצוי ההליכים הממושך והיעדר החלטה ברורה מצד המדינה הם שהובילו להגשת העתירה ולבקשת התערבות מיידית של בית המשפט.
רונן גיל: "במלחמה האחרונה פשוט נשארתי בחדר כי לא הייתה לי שום דרך פיזית להגיע למקלט. וגם עכשיו זה בדיוק מה שקורה. מרחב מוגן שאי אפשר להיכנס אליו הוא לא מרחב מוגן. המדינה חייבת להבין שמיגון בלי נגישות הוא לא מיגון".
העותרים מדגישים כי העתירה אינה מבקשת לקבוע מדיניות חדשה אלא להורות למדינה ליישם באופן מידי את החובות שכבר נקבעו בחוק ולהבהיר מי הגוף האחראי לפינוי בפועל, ומזהירים כי ללא החלטה מהירה של המדינה או התערבות בג"ץ, מאות אלפי אנשים עם מוגבלות ימשיכו להישאר ללא מיגון ממשי גם בסבבי לחימה הבאים.
התרעות פיקוד העורף