המשטרה בנגב חוקרת חשד, לפיו עשרות בדואים תקפו שני נערים שרכבו על טרקטורון סמוך לישוב רתמים והיכו אותם באכזריות. לטענת הנערים, הם יצאו לסיבוב סמוך לחלקות חקלאיות של הישוב, בשלב מסוים הקיפו אותם לטענתם עשרות בדואים, שמנעו מהם להמשיך, היכו אותם והטיחו אותם על הארץ ואז, טוענים הנערים, הם הוכו במקלות ובאבנים. התוקפים שרפו את הטרקטורון שלהם ולדבריהם נעשה ניסיון לחטוף אותם ולהעלות אותם לרכב באיומים.
כיתת הכוננות של הישוב הוקפצה למקום האירוע וחילצה את השניים. עוד בטרם עזבו כיתת הכוננות והנערים את זירת האירוע, הם הוקפו בכלי רכב רבים, מהם ירדו תושבים בדואים רבים והחלו להתעמת עימם באופן מילולי. בשלב מאוחר יותר הגיע כוח משטרה שפיזר את ההתקהלות. שני הנערים נפצעו באופן קל ולא נזקקו לטיפול רפואי. מזכירות הישוב פרסמה הודעה, בה נאמר כי הם רואים את האירוע בחומרה והמשטרה והרשויות נדרשות לפעול כדי להשיב את הריבונות והביטחון לתושבים וכי אין בכוונת המזכירות לעבור על כך לסדר היום.
במועצה האזורית רמת הנגב, שהאירוע התרחש בשטחה אומרים כי הם בודקים את המקרה לעומק. "אנו לומדים את פרטי המקרה ומגנים אלימות מכל סוג שהוא", אמר ערן דורון, ראש המועצה. עוד הוסיף: "אני מצפה ממשטרת ישראל לפעול בצורה תקיפה ובלתי מתפשרת להחזרת הסדר הציבורי על כנו".
במכון לפיתוח הנגב על שם שמוליק ריפמן גינו את המקרה, ואמרו כי הם רואים אותו בחומרה רבה: "אירוע התקיפה של הנערים כפי שעולה מהדיווח של הישוב רתמים הוא חמור מאד", אמר ראש המכון חגי רזניק. כמו כן, ציין: "הוא ממחיש שוב את אבדן המשילות בנגב. כאשר המדינה נעדרת מהשטח, הוואקום מתמלא באלימות, בפשיעה ובתחושת הפקרות".
לסיום, אמר: "לצערי, המציאות שוב מוכיחה שהכתובת הייתה על הקיר". רזניק הדגיש עוד, כי לתושבי הנגב מגיע ביטחון כזכות בסיסית: "תושבי הנגב אינם אזרחים סוג ב'. הם לא צריכים להסתפק בהבטחות אחרי כל אירוע. ביטחון אישי הוא זכות בסיסית. בלי אכיפה נחושה, נוכחות משטרתית אמיתית, טיפול בנשק הבלתי חוקי ותכנית רב מימדית מחייבת, האירוע הבא הוא רק עניין של זמן. המדינה חייבת להחליט: האם הנגב הוא נכס אסטרטגי של ישראל או שטח שמוותרים עליו בפועל. תושבי הדרום כבר שילמו מספיק את מחיר ההזנחה".
התרעות פיקוד העורף