החברה הצהירה בהצהרה כי "הפסיקה את ייצור הגז הטבעי הנוזלי והמוצרים הנלווים", והוסיפה כי היא "מעריכה את מערכת היחסים שלה עם כל הגורמים הרלוונטיים ותמשיך לתקשר באמצעות המידע הזמין". קבוצות בבורסת לונדון דיווחו גם כי "מחיר הנפט הגולמי הבריטי עלה ביותר מ-28% במסחר היום". היא הצביעה על "עליית מחיר הגז האירופי ליותר מ-50% במסחר היום".
מחירי הגז באירופהכאמור קפצו ב-50% לאחר הפסקת ייצור הגז הטבעי הנוזלי בקטאר. במילים אחרות, האיחוד האירופי איבד את יכולתו להציע סיוע כלכלי, להעניק ערבויות ביטחוניות או לבנות ערוצי תקשורת ואמון מול טהרן. לאחר שלושה עשורים של דוקטרינה מפויסת - ששילבה לחץ כלכלי-צבאי מוגבל עם דיאלוג דיפלומטי מתמשך והעניקה למשטר האיראני מרחב פעולה נדיב - בחר האיחוד האירופי "ליישר קו" עם הגישה התקיפה שמובילה וושינגטון.
קריסת המדיניות האירופית כלפי איראן, ההתקרבות לטראמפ ותמיכתן של מדינות אירופה באפשרות של פעולה צבאית - חרף המתיחות סביב מדיניות המכסים של הבית הלבן - מרחיבות באופן דרמטי את החשיפה האירופית לסיכונים גיאו-אסטרטגיים וכלכליים.
הן מגבירות את התלות בארה"ב ובשותפות חדשות כמו הודו, מעמיקות את השפעתה הפוליטית של וושינגטון על מדיניות האנרגיה של האיחוד, ומבססות את נאט"ו כמסגרת הביטחונית היחידה שביכולתה להגן על אירופה - במיוחד על רקע המלחמה באוקראינה והחרפת המתיחות מול רוסיה.
בתוך כך, האיחוד - שנשען על מודיעין וסיוע אופרטיבי ולוגיסטי אמריקאי - נאלץ להגדיל את הוצאות ההגנה ב-50 מיליארד יורו עד 2027 להגנת נתיבי הסחר, תוך העמקת התלות בנאט"ו ובצי החמישי במפרץ. במקביל, תלות של כ-40% בייבוא גז טבעי נוזלי (LNG) מקטאר המגיע דרך המפרץ הופכת את גרמניה וצרפת לפגיעות במיוחד, גם על רקע האצת תוכנית REPowerEU, שנועדה להפחית את התלות בגז רוסי ואיראני באמצעות יבוא גז נוזלי מארה"ב, המספקת כ-40% ממנו.