רעייתו של יוסי, פנינה, נפצעה גם היא. היא הגיעה ללוויה מבית החולים וספדה לו. "אמרו שבד"כ לא מספיקים להיפרד זה לא נכון. נראה לי שידעת" אמרה. "אתה נפרדת ממני ורשמת לי ברכה ליום ההולדת. בדרך כלל אתה לא מרבה במילים והפעם כתבת לי משהו יפה וארוך. ואמרתי לך מה העתקת את זה מגוגל? ואמרת לי לא אני כתבתי לך מכל הלב וחיבקת ונישקת אותי חזק ואמרתי לך 'מה אתה מחבק אותי חזק? עזוב'. כנראה שידעת שמשהו עומד לקרות.
היא המשיכה: "היינו אמורים השבוע לחגוג. במקום זה אנחנו קוברים אותך. יוסי, תודה שהיית איתי 14 שנה בטוב וברע ותמיד היית שם בשבילי תמיד, רק בורא עולם יודע. אומרים שלוקחים את הטובים ובאמת היית הכי טוב אין יותר טוב. יוסי אני מקווה שעוד מעט יהיה תחיית המתים ונתראה, אני בטוחה שזה יקרה ואראה אותך. אני אוהבת אותך ואתה תמיד תהיה בליבי".
שמרית, הבת של בלוריה ואחותו של יוסי (בשנות ה-40 לחייו) סיפרה למעריב: "הם הלכו למקום הכי בטוח למקלט אפילו לא הסתמכו על הממ"ד הביתי. הם עשו הכל. רע הגזירה ופגיעה ישירה. אני עוד לא יודעת מה היה שם בדיוק. אפשר להתנחם בכך שיוסי עזר לאמא והיה איתה. יוסי היה לב מהלך, מקבל ומכיל הכול ומפיץ אור. ואמי האהובה, היסוד, האבן דרך שתמיד הייתה בקבלה והכלה וכל הזמן דאגה לתת ולהיות באווירה טובה. תמיד לחייך. אני שוטרת לכן הייתי הרבה בזירות כאלו אבל עכשיו זו הזירה הפרטית שלי".
היא המשיכה ואמרה: "נאחזנו בהתחלה בתקווה, ידענו שהסיכוי קלוש, חיפשנו אותם בבתי חולים קיבלנו נחמה שאשתו של יוסי חיה וארבעת הילדים שלהם. הם הובאו לבתי חולים והיו מפוזרים, מצאנו אותם בחיפושים. זה אירוע קשה להכלה. אמא גרה ליד יוסי. עכשיו גם בית לחזור אליו אין, כי לא נשאר בית מההדף. אין בית לשבת בו שבעה. אנחנו תמיד נישאר 5 אחים, שיוסי אחי יישאר האח המפיץ אור שלנו".
נכדתה של בלוריה ספדה לה:"כל החיים היינו יחד שתי נשמות מחוברות בחום ואהבה. אלוהים לקח אותך בפורים ועכשיו את עם סבא ויוסי ביחד שומרים עלינו מלמעלה אני אוהבת אותך ומתגעגעת".
ביקור בזירת הנפילה
ביקור בשכונה בה נפל הטיל ובזירת הנפילה גורמת להבנת עוצמת הפגיעה: למעשה גם ברדיוס רחב של רחובות סמוכים נפגעו בתים רבים מאות רבות מטרים מהנפילה עצמה. יש בתים בשכונה עם גגות רעפים שהתרסקו בפגיעות. במהלך היום מאות מתנדבים חלקם בני נוער צעירים מסייעים בפינוי בתוך הבתים ומחוצה להם- פינוי רהיטים זכוכיות ושברים.
ככל שמתקרבים לבתים שנפגעו פגיעה ישירה, ההרס הופך גדול מאד. ליד המקלט או מה שנותר ממנו היו 4 מכוניות מפויחות לגמרי. בתים צמודים הרוסים או פגועים קשה. במקום המקלט נותר רק חלקי קיר קטן ובור, עדות לאסון. גם ערימה של ספרי קדושה נמצאת ליד.
"יצאנו החוצה לראות מה קרה בחוץ. ראיתי רכב שבור. אישה צורחת. הרגענו אותה. התחלנו לראות נזקים בשכונה ופתאום ראינו מוקד של אש ועשן. הבנו שזה לא משהו שגרתי אפילו אם משווים למבצעים הקודמים. הטיל פגע ישירות במקלט הציבורי. אני מכיר אותו היטב מתפלל בבית הכנסת 'אהבת ישראל' הצמוד. בית הכנסת נעלם. כאילו גולח הכל.
"כוחות ההצלה הגיעו התחילו להביא כלים ללכודים. חלק מההרוגים התפללו איתי. רק ביום שבת היו אזעקות אז באנו למקלט שם, אני עדיין בהלם. טראומה קשה אתה מכיר את האנשים האלו. והם עבדו לפי הכללים הלכו למקלט ציבורי שפועל שנים" הוסיף.
"בדקתי את הבתים שלהם. כוחות גדולים הגיעו. לא זכור לי שראיתי דבר כזה אני 25 שנים במד"א, זה נראה כמו תמונות אחרי הוריקן בטהיטי. אתה נכנס לפעולה היו זירות שונות כי ההרס היה 2-3 קילומטר. מגיע ומחפש איפה אפשר לסייע. סייעתי לאישה שהתקשתה לנשום פניתי אותה וחזרתי שוב. זה לא זירה ששוכחים אתה רוצה ואי אפשר".
"הייתי בהמון אירועים אבל לראות מקלט אטום שרצו אליו ואנשים מצאו את מותם שם והיה צריך לעבוד קשה לחלץ אותם. יש דברים שאני מעדיף לא לדבר עליהם, מחזות קשים. אנחנו בבית שמש כמו משפחה מכירים אחד את השני. לקח כמה שעות לחלץ כי האש בערה, ונפלו פלטות גדולות של בטון.
התרעות פיקוד העורף