קשישים תחת אש: למה רבים מהם בכלל לא מגיעים למקלט

אוכלוסייה גדולה של קשישים שאין בבתיהם ממ"ד או מקלט חשופה לפגיעות ולחרדות בזמן האזעקות ונפילת הטילים. כמה מהם, וכמה ראשי ארגונים חברתיים, מספרים על המצוקה, על ההתמודדות ועל הפתרונות האפשריים

אילנה שטוטלנד צילום: פרטי
אנשים בדרך למקלט
אנשים בדרך למקלט | צילום: דוד כהן, פלאש 90
6
גלריה

מאיר לבבי ואשתו גרים בבניין ללא מעלית. "עכשיו זמן ההמתנה בין התרעה לאזעקה התקצר, אז לפעמים, ביום, אשתי ואני נמצאים בכוונה בחוץ, על הספסל, כדי שאם תהיה אזעקה, נספיק", הוא מספר. כשורד שואה, הוא מעיד, רוחו חזקה – "אחרת לא הייתי יושב פה ומדבר איתך".

מאיר לבבי
מאיר לבבי | צילום: גיא יחיאלי, הקרן לידידות
יעל אקשטיין
יעל אקשטיין | צילום: גיא יחיאלי, הקרן לידידות
יפה ברקוביץ
יפה ברקוביץ | צילום: פרטי
מאיר מרציאנו
מאיר מרציאנו | צילום: פרטי

לדברי וול, יש בקרב האוכלוסייה המבוגרת, גם "אנשים שמשדרים מעין רוגע כללי כזה, והם כבר לא מתרגשים מהמלחמה. הם משדרים סוג של 'התרגלנו, זה מה יש, הכל בידי שמיים, ומה שיהיה יהיה'".

איילה וול
איילה וול | צילום: ריקי רחמן

וול מתרשמת שהאוכלוסייה המבוגרת שהיא פוגשת כיום רגועה יותר משהייתה בתקופה של מבצע "עם כלביא": "יש פחות סטרס, פחות לחץ, אולי כי כרגע יש פחות פגיעות. יכול להיות שזה משפיע. אני גם מרגישה שיש אצלם אמונה בצדקת הדרך של המבצע הזה, שעוזרת להם להתמודד. שאלנו למשל את האנשים אם הם חשים צורך בתמיכה רגשית. אנשים שידרו חוסן. גם מי שלא יורד למקלט לא משדר מצוקה, אלא מתאר זאת כבחירה מושכלת. היו גם כאלה שאמרו שהם מעדיפים להישאר בבית שלהם, אפילו שאין בו מרחב מוגן, ולא לעבור למלון עם מרחב מוגן. אמרו שבבית שלהם הם מרגישים שזה המרחב הבטוח שלהם".

תגיות:
קשישים
/
ממ"ד
/
מקלט
/
מבצע "שאגת הארי" באיראן
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף