"הגעתי לישראל לפני חמישה חודשים כדי לעבוד, ובימים האחרונים, בפעם הראשונה שמעתי פה אזעקות”, מספר ה', פועל סיני שעובד באתר בנייה בתל אביב. “אני גר באזור התחנה החדשה בתל אביב, ואין לנו מקלט בבניין. אני צריך לצאת כדי להגיע למקלט ציבורי. כששמעתי על המוות של שני העובדים זה היה עצוב מאוד. אני עובד בחפירות באתר בנייה. יש לנו חדר קטן, שבעל הבית אמר ללכת אליו בכל פעם שיש אזעקה. אני מוכרח לעבוד, להרוויח כסף עבור המשפחה שלי, ואין ברירה. המשפחה שלי מפחדת שאני בישראל כי היא יודעת שיש מלחמה, אבל כשהגעתי בעל הבית אמר שבטוח פה, ושלא ניפגע".
"אני עובד בחולון, ואין מרחב מוגן באתר העבודה”, אומר ס', פועל בניין שהגיע מתאילנד לישראל לפני שנתיים. “אני יודע שכשיש אזעקות צריך למצוא מקום מוגן, אז המנהל אומר לנו להשתטח על הרצפה לכמה דקות, ואז לחזור לעבוד. במקום העבודה קודם, באתר בנייה אחר, היה ממ”ד, ובכל אזעקה הלכנו אליו. פה אין ממ”ד. כל מקום שונה וכל מנהל שונה, ואני רק צריך לעבוד כי אני צריך כסף. בימים האחרונים אני שומע הרבה רעשים אחרי האזעקות וזה קצת מלחיץ. שמעתי על העובדים שנהרגו, ואני משתתף בצער המשפחות שלהם. זה יכול היה להיות אני או כל אחד אחר. כשהתחלתי לעבוד בישראל, ידעתי שזה סיכון שאני לוקח. אני אוהב את ישראל".
"בכל נושא הבטיחות והמיגון בזמן חירום באתרי בנייה, הסיכונים מתחילים מלמעלה, ממפעילי העגורנים, שנמצאים בגובה וחשופים לפגיעה”, אומר שלמה אלוני, סמנכ”ל המוסד לבטיחות ולגהות, “מה עוד שלוקח זמן, כ־10 דקות, עד שהם יורדים למטה. הם לא תמיד מספיקים להגיע למרחב מוגן בזמן, וזה סיכון מטורף. הסיכונים קיימים גם לשאר העובדים באתרים, כולל אלה שנמצאים על הקרקע. יש פתרונות זמניים שנוסו ועדיין לא יכולים להיות מיושמים מבחינה טכנית בכל אתר בנייה. האתר צריך לכלול מרחב מוגן, שיגן על הפועלים גם אם יהיה פיצוץ באתר עצמו, אבל זה תלוי גם במידת ההתפתחות של הבנייה באתר – לאתר חדש אין עדיין כל המיגון שיש לאתר ותיק".
"למשל, במרחב מוגן באתר בנייה חדש, לרוב אין דלת. חשוב להדגיש שצריך להיות מסלול נקי ופנוי שדרכו העובדים יגיעו למרחב מוגן. באתר בנייה יש לרוב בורות, אזורי גידור ואבנים, וכשעובדים רצים באזעקה למרחב מוגן הם צריכים לעשות זאת בבטחה ולא ליפול או להיפצע בדרך. בלילות צריך תאורה לשם כך. דגש חשוב נוסף הוא הווידוא שהעובדים מקבלים את ההתרעה. פועל בניין שעובד עם פטישון, לדוגמה, לא ישמע את ההתרעה בטלפון. לכן צריך להיות מפקח באתר הבנייה, שיוודא שכל העובדים יודעים שתכף מגיעה אזעקה".
לאחר מותם של שני העובדים באתר הבנייה ופציעתם של עובדים נוספים, ארגון קו לעובד, הסתדרות עובדי הבניין וארגוני חברה אזרחית פנו לשר הביטחון ישראל כ"ץ, למפקד פיקוד העורף ולמנכ"ל משרד הפנים, בדרישה להורות מיידית לרשויות המקומיות לסגור מקומות עבודה שפועלים בניגוד להנחיות. "אין להכשיר באמצעות הנחיות פיקוד העורף את סיכונם של העובדים שלא לצורך, במיוחד על גבם של עובדים מוחלשים", נכתב בפנייה.
על פי נתוני קו לעובד, הפועל להגנה על זכויות עובדים בעלי מעמד נמוך, זרים ואזרחים, מתחילת מלחמת חרבות ברזל נהרגו עשרות עובדים במהלך עבודתם. "ב־7 באוקטובר 2023 הופסקה עבודתם של רוב העובדים הפלסטינים, כ־150 אלף איש, בתוך שטחי ישראל", אומרת עו”ד מיטל רוסו, סמנכ”לית קו לעובד. "המדינה החליפה רבים מהם במהגרי עבודה, שבשפה היומיומית מכונים ‘עובדים זרים’, במעין בליץ של כוח עבודה חדש. אלה אנשים שמגיעים ממדינות מתפתחות, בעיקר בדרום־מזרח אסיה, כמובן לא מכירים לעומק את ההנחיות, והם דוברי שפות שונות. רשות האוכלוסין וההגירה שלחה מנשר כללי שמתריע בפני המעסיקים לדאוג לפועלים שלהם, והם אמורים לתרגם את ההנחיות לשפות השונות. עם זאת, אנחנו לא רואים הנחיות מפורשות וספציפיות שיוצאות לשטח, או אכיפה של ההנחיות הללו".
"ברבים מאתרי הבנייה אין מרחב מוגן צמוד. תיאורטית, אפשר להתמגן באתרי בנייה במרחב המוגן שנמצא בשלד הבניין, אבל בשלבי בנייה מוקדמים לא תמיד מסיימים את בניית הממ”דים. צריך להעביר את הנהלים לכל העובדים, לוודא שהם מיומנים במיגון עצמי, שהם מבינים בדיוק לאן צריך ללכת ומה צריך לעשות כדי להתמגן. עובדי הבניין, בין אם הם מהגרי עבודה או אזרחים, חשופים לפגיעות רבות, ולכן צריך להגביר יותר את האכיפה בנושא שלהם ולהטיל סנקציות על מעסיקים שלא מיישמים את הנהלים".
התרעות פיקוד העורף