עוד הוא מוסיף: "דווקא בגיל שבו הם אמורים לפרוץ החוצה, הם מוצאים את עצמם סגורים בבית פעם שניה בשנה החולפת", הוא מציין - "ללא בית ספר, ללא שגרה, ללא מפגש יומיומי עם חברים. עבור חלקם, החדר הפך למקלט רגשי. המסכים הפכו לחלון היחיד לעולם. אבל מתחת לשקט המדומה, לא פעם רוחשת סערה. ואז אנחנו כהורים עסוקים בשאלה האם זו תגובה נורמלית למציאות לא נורמלית או שמא המתבגרים שלנו בבית חווים משבר נפשי".
נחום מציע שורת המלצות להורים. לדבריו, כל תנודה קיצונית במיוחד תסמן, כי ייתכן מאוד שקיים כאן משבר, ולא עוד ביטוי צפוי של גיל ההתבגרות - הסתגרות קיצונית או לחלופין עצבנות מתפרצת, ירידה חדה בתיאבון או אכילה רגשית, שינויים חדים בדפוסי שינה, אמירות פסימיות במיוחד, עיסוק אובססיבי בחדשות או ניתוק מוחלט מהן, ותחושת ריק או חוסר משמעות.
"ישנם מתבגרים שיבטאו פחד באופן גלוי, ויש כאלה שיציגו אדישות צינית. אם אתם מזהים החמרה מתמשכת, מחשבות אובדניות או תפקוד שנפגע באופן ניכר, אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית. עדיף שתטעו בזהירות יתר מאשר תפספסו קריאה לעזרה של המתבגר/ת שלכם", הוא ממליץ.
הוא מציין עוד, כי הכי רצוי, לא רק לזהות אפשרות של משבר נפשי, אלא לשמור על קשר רגשי קבוע וערוץ תקשורת פתוח באופן תמידי. "האתגר הגדול לשמר קשר עם מתבגרים פוגש אתכם גם בשגרה. הם לא תמיד רוצים לדבר, ובוודאי לא רוצים להרגיש שעוקבים אחריהם ומנתחים אותם. לכן השאלה איננה רק מה אומרים, אלא איך ניגשים", הוא מסביר.
"באופן כללי למדו את עצמכם לשאול שאלות של "מה" שמייצגות התעניינות, ולא שאלות של 'למה', שמסמלות שיפוטיות וביקורתיות. שאלו שאלות פתוחות. ואם הם עונים במילה אחת - אל תיבהלו. עצם הידיעה שאתם שם, עקביים, חשובה מאוד", הוא ממשיך ומסביר.
לדבריו, הצעד השלישי הוא יצירת שגרה מינימלית גם כשאין מסגרות. שעות שינה קבועות יחסית, חלוקת יום פשוטה, משימות קטנות, פעילות גופנית. המוח המתבגר זקוק למסגרת כדי להירגע. חוסר ודאות ממושך, מגביר תחושה של אובדן שליטה. והצעד הרביעי הוא חיבור דרך עשייה משותפת. "בישול, צפייה בסדרה, הליכה קצרה. לא כל שיחה חייבת להיות עמוקה. לפעמים הקירבה נוצרת דווקא בשקט משותף", הוא מסביר.
"בתקופות של מתח ודחק מתמשך קיימת עלייה בשימוש באלכוהול כאמצעי התמודדות, בין היתר בקרב בני נוער וצעירים", היא מסבירה - "מאז תקופת הקורונה, והמלחמות העוברות עלינו מאז ה-7 באוקטובר, עוברות על הנוער תקופות לא פשוטות בזו אחר זו, וכניסיון התמודדות עם הדחק המתמשך חלקם עלול לפנות לאלכוהול", היא מסבירה.
עוד היא מתריעה: "אלכוהול כידוע ממכר, ולכן מצב זה עלול להפוך להרגל שמזיק לבריאותם, ובמיוחד בתקופת ההתבגרות, מאחר ובתקופה זו המוח עדיין נמצא בתהליכי התפתחות. הנזקים כתוצאה מחשיפה לאלכוהול בבני נוער יכולים לבוא לידי ביטוי בין היתר בשיבוש מנגנוני שליטה בדחפים, קבלת החלטות וויסות רגשי".
היא מסבירה עוד, כי הסיכונים המרכזיים כוללים פגיעה בשיפוט וקבלת החלטות, עלייה בהתנהגויות מסוכנות, תאונות ופציעות, וכן החמרה של מצבי חרדה ודיכאון. "בטווח הארוך עלולה להתפתח התמכרות לאלכוהול, לצד פגיעה פיזית כגון נזק לכבד, פגיעה בתפקוד המוח, והפרעות שינה", היא מציינת עוד ומספקת שורת המלצות:
התרעות פיקוד העורף