"זו מלחמת ההישרדות שלהם"
"בסוף מישהו שיוצא החוצה גם אם מקיף עצמו באותו שלב בהמוני אזרחים, בסוף צריך להגיע ולחזור משם. כך שיש נטילת סיכון מסוים. מי שמקווה שבימים הקרובים ההנהגה האיראנית תקבל החלטה להיכנע, לפחות מההצהרות שלהם ברור שזה לא הכיוון - להפך", אמר.
"אין להם יכולת להיכנע משום שמשמעות הכניעה זה שהמשטר האיראני קורס, ולזה הם לא יכולים להסכים. הם מעריכים שמי שימצמץ קודם זה לא הם, זה הנשיא טראמפ, שלא יכול להמשיך לאורך זמן לקיים את המציאות שנכפתה", הסביר.
"את זה אי אפשר להשיג בדרך צבאית"
בהתייחס לתוכנית הגרעין האיראנית, צימט העריך כי גם פעולה צבאית רחבה לא בהכרח תוכל להשמיד לחלוטין את היכולות שנצברו. לדבריו, איראן מחזיקה בכ-440 קילוגרם של אורניום מועשר לרמה של 60%, ולא בטוח שניתן להשמיד את החומר והידע שנצברו באמצעים צבאיים בלבד.
לדבריו, גם בזירה המדינית האיראנים אינם משדרים נכונות לחזור למו"מ. בין הדרישות שהשמיעו, כך לפי צימט, נמצאות דרישה לפיצויים מארצות הברית על נזקי המלחמה וערבויות אמריקניות שלא תיפתח מלחמה נוספת לאחר סיומה: "אני חושב שהם יכולים לנקוט מהלכים שיגבו מחיר כלכלי גם לאחר שטראמפ יקבל החלטה שהוא מפסיק את האש".
ארבע המטרות של טראמפ
בהתייחס לזירה הלבנונית, אמר דיין כי היא נחשבת לחלק בלתי נפרד מהעימות עם איראן, משום שחיזבאללה פועל כשלוחה מרכזית שלה באזור. לדבריו, קיים אינטרס אמריקני לחזק את ממשלת לבנון, מתוך הבנה כי ממשלה יציבה תוכל להתקיים רק אם הארגון יפורק מנשקו.
הרגישות האמריקאית
לדבריו, גם אם המערכה תימשך עוד זמן מה, לא מדובר במלחמה ארוכה בסגנון עיראק או אפגניסטן. טראמפ, כך לפי דיין, הגדיר מראש כי מדובר במערכה שתימשך שבועות ולא חודשים, וכי היא תתבסס על פעולות ממוקדות ולא על כניסה רחבה של כוחות קרקע.
דיין הוסיף כי הרגישות הציבורית בארצות הברית לנפילת חיילים אמריקנים גבוהה במיוחד, ולכן כל פעולה קרקעית תידרש להיות מצומצמת ומדויקת ככל האפשר. במקביל, העלייה במחירי הדלק - שלדבריו מגיעה לכ-40% - יוצרת לחץ פוליטי משמעותי לקראת בחירות האמצע.
עם זאת, לדבריו, למשבר האנרגיה עשויה להיות גם השפעה גיאופוליטית רחבה יותר. הוא ציין כי איראן מייצאת חלק גדול מהנפט שלה לסין, ופגיעה בזרימה הזו עשויה להשפיע על חלק משמעותי מתצרוכת האנרגיה של בייג'ינג.
התרעות פיקוד העורף